• תפריט
ספורט ופוליטיקה

מסעות רג'וב במסדרונות פיפ"א מובילים לארץ לעולם לא

יו"ר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל רוצה להרחיק את ישראל מפיפ"א, בטענה להתנהלות הרסנית להתפתחות של הכדורגל הפלסטיני

אורי לוי 15:1116.04.15

יו"ר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל, ג'יבריל רג'וב רוצה להרחיק את ישראל מפיפ"א, בעוון התנהלות הרסנית להתפתחות של הכדורגל הפלסטיני. נשיא פיפ"א, ספ בלאטר, צפוי לדחות את העתירה יוצאת הדופן הזו של הפלסטינים, אבל הנושא הזה נחשב ל'סערה' רצינית, הן בישראל והן בפלסטין.

 

 

 

פלסטין. פיפ"א אינה האו"ם פלסטין. פיפ"א אינה האו"ם צילום: אי פי איי

 

לפני שנתבונן בטענות של רג'וב, ברצוני לשתף את סיפור קצר, מהמאמר "הכדורגל הערבי במדינה יהודית: מציאות שנאלמה" על ידי תמיר שורק.

 

לאחר הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994, הגבולות בין שתי המדינות נפתחו. בסוף עונת 1995/6, לאחר שהעפילה לליגה השנייה, נסעה קבוצת מכבי כפר כנא כחלק מחגיגות העלייה, לסיור קצר בירדן. רגע השיא של הסיור היה אמור להיות משחק ידידות נגד אלווחדאת, קבוצה המייצגת את מחנה הפליטים הפלסטיני הגדול ליד עמאן, ונושאת את שמו. בירדן, עוד מלפני אירועי 'ספטמבר השחור', אלווחדאת מזוהה עם הלאומיות הפלסטינית והמאבק הפלסטיני, והמפגש הספורטיבי המסוים הזה נועד להדגיש את הזהות המשותפת של פלסטינים משני גדותיו של נהר הירדן. כמה דקות לפני תחילת המתוכננת של המשחק, המנהלים של אלווחדאת פנו למנהל כפר כנא, פייצל ח'טיב, עם בקשה חריגה: לא לשתף את שלושת השחקנים היהודים שלו במשחק, או לפחות לוודא שלא יהיה שימוש בעברית במהלך המשחק.

 

ח'טיב דחה בקשה זו בתוקף, בטענה כי הוא אינו מבדיל בין הערבים ליהודים. בנוסף, הוא ציין כי השחקנים היהודים בקבוצה לא מדברים ערבית, ולכן יכולים לתקשר עם המאמן, רק בעברית. בסוף, אחרי ויכוח ארוך ועיכוב של מספר ימים, המשחק התקיים כמשחק קטרגל, באולם סגור וללא קהל. מכבי כפר כנא ניצחה את אלווחדאת 3:2. באופן אירוני, שלושת השערים לזכות כפר כנא, הובקעו על ידי שלושת השחקנים היהודים של הקבוצה, שלא דיברו או הבינו מילה בערבית.

 

סיפור זה אכן מדגים את העוינות בין ישראל לפלסטינים, אך בד בבד מכיל איזושהי תפיסה נשכחת, של דו-קיום בין היהודים לערבים במזרח התיכון. מעין נקודת מבט ומחשבה, שדי נעלמה אי שם אחרי שנות התשעים, עם אירועי האינתיפאדה השנייה.

 

רג'וב. אין תקדים להרחקת מדינה מפיפ"א בגלל בעיות פוליטיות רג'וב. אין תקדים להרחקת מדינה מפיפ"א בגלל בעיות פוליטיות צילום: עמית שאבי

 

התנאים של הפלסטינים

 

הסכסוך הישראלי-הפלסטיני מקבל הרבה ביטויים בכדורגל, וזה לא דבר חדש. המפגשים בין סכנין ובית"ר ירושלים בליגת העל הם בדרך כלל חגיגת יצרים ורגשות לאומיים של קהלי שני המועדונים, הפוליטיקאים והתקשורת הישראלית; הפשיטה של צה"ל על משרדי התאחדות הכדורגל הפלסטינית, בנובמבר האחרון; התצוגה של פלסטין הנבחרת בגביע אסיה באוסטרליה, שהייתה הפגנה לאומית ברורה; סאגת עאטף אבו בלאל, שחקן ערבי שהורחק לתקופה של 99 שנים מהכדורגל ישראלי, לאחר ששיחק בליגת העל בגדה המערבית הפלסטינית במקביל לקריירה שפיתח בקבוצה ישראלית; ועכשיו, הסנקציות שרג'וב מבקש להנחית על ישראל, בתגובה "לנזק שהיא גורמת להתפתחות הכדורגל הפלסטיני", לדבריו.

 

רג'וב דורש מקונגרס פיפ"א להרחיק את ישראל מהארגון עד שהתנאים הבאים ימולאו:

 

1. תנועה חופשית של שחקנים, אנשי צוות וציוד, בשטחי הרשות הפלסטינית, כולל בין הגדה המערבית לרצועת עזה.

2. ייבוא ציוד כדורגל ללא הפרעה או בדיקה של גורמי הביטחון הישראלים.

3. הקמה ובנייה חופשית של מתקני כדורגל ברשות הפלסטינית ללא הפרעה או בדיקה של גורמי הביטחון הישראלים.

4. הרחקה לצמיתות של מועדוני כדורגל בהתנחלויות בגדה המערבית מתחרויות התאחדות הכדורגל הישראלית.

5. פעולות חד משמעיות של ההתאחדות לכדורגל בישראל, כנגד כל ביטויי גזענות כלפי ערבים ואפרטהייד (כך במקור).

 

הדרישות של רג'וב ישירות ונחרצות ובפן הספורטיבי, יש בהן הגיון מסויים. אחרי הכל, לפלסטינים יש זכות למתקני כדורגל וציוד הולמים, כפי שכל לאוכלוסייה אחרת בעולם יש. לפלסטינים, כעם של חולי כדורגל לא פחות מאתנו, מגיעה סצנת כדורגל מקומית ובינלאומית בריאה בסך הכל. בנוסף, ההתאחדות שלנו חייבת לנקוט בצעדים הדרושים כדי למגר את האלימות והגזענות שעדיין מרימה את הראש מדי עונה ברוב הליגות בארץ, על מנת ליצור מציאות כדורגל נקייה ובריאה יותר וכדי להתקדם לסטנדרטים האירופאיים, בהם אנו שואפים לעמוד.

 

למרבה הצער, במקום ליצור "חלון הזדמנויות" כנה לשיתוף פעולה בין שני הצדדים, רג'וב מנסה לפגוע ישירות בכדורגל בישראל, כתנאי להשגת הדרישות אלה.

 

אין תקדים בפיפ"א להשעיה של מדינה על סמך של מחלוקת פוליטית, אלא רק על ידי אי עמידה בתנאים ספורטיביים או של הארגון. במקרה זה, אין שום סיבה נראית לעין להפוך את ישראל למדינה הראשונה שסובלת מכזה מהלך.

  

ספ בלאטר. ישראל עומדת בתנאים של פיפ"א כמעט ללא דופי, ומקפידה על מילוי הוראותיו ודרישותיו של הארגון ספ בלאטר. ישראל עומדת בתנאים של פיפ"א כמעט ללא דופי, ומקפידה על מילוי הוראותיו ודרישותיו של הארגון צילום: רויטרס

 

ישראל עומדת בתנאים של פיפ"א כמעט ללא דופי, ומקפידה על מילוי הוראותיו ודרישותיו של הארגון.

 

בשנת 2013, ועדה בראשות ספ בלאטר נועדה למצוא פתרון לדרישות הפלסטיניות מישראל, על המכשולים בהעברות שחקנים בין הליגות וכדומה. את מסקנות הדו"ח שניסח בלאטר בועדה זו, ישראל קיבלה במלואן. הפלסטינים לא.

 

כדי לזכות בהצבעה בקונגרס פיפ"א, צריך לזכות בהצבעה של שני שלישים מהחברות בו. בקונגרס. ההצבעה בקונגרס פיפ"א היא בדרך כלל אלקטרונית ובעילום שם. התוצאות מוצגות על המסך, ללא כל זיהוי אישי. עובדה זו יכולה להקשות (או להקל), על הפלסטינים והישראלים באופן פוליטי. בסך הכל, כמעט בלתי אפשרי לפלסטינים להגיע לרוב של שני שליש מהקונגרס. כך שאנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שהפעולות של רג'וב לא באמת יכולות לשנות את המציאות. אבל רג'וב עושה כאן מעשה שלא ייעשה.

 

יש ביטוי בערבית: שאומר "אין לערבב שני נושאים שונים, ללא קשר ביניהם".

 

רוב טענותיו של רג'וב נוגעות ההתנהלות של ישראל כמדינה, ואין לו תלונות להתאחדות לכדורגל כארגון כדורגל. בנוסף, הבעיות שהוא מעלה הן בעיקר ביטחוניות, וככאלה הן אינן בתחום האחריות של עופר עיני ואנשיו.

 

ספורט ופוליטיקה משתלבים זה עם זו, לעתים קרובות. זה יכול להתאפשר ברמת מוכנות ומודעות נכונה ומאוזנת, אבל לא צריך לערב סוגיה כל כך רגישה, עקובה מדם, כמו הסכסוך הישראלי-הפלסטיני.

 

ההשעיה של ישראל מפיפ"א אינה לגיטימית בגלל הבעיות הפוליטיות והלאומיות המעורבות בדרישותיו רג'וב. מעבר לכך - ההשעיה של ישראל מפיפ"א בהחלט לא תעזור למציאות של הפלסטינים. היא לא תסיר מחסומים בגדה המערבית; והיא לא

תיצור כביש מהיר, ישיר וחינמי מעזה לרמאללה.

 

כדורגל יכול וצריך, לשמש ככלי לגישור בין המדינות, על מנת לנרמל את היחסים בין שני העמים, ולהקל על המתחים. סנקציות כדורגל הקשורות לנושאים בטחוניים הנוגעים בחיי היום ליום בחיי שתי לא צריכות להיות בעלות השפעה על היחסים בין העמים. וסנקציות כאלו לא צריכות לקבל את אישור עסקני התאחדויות הכדורגל בעולם.

 

למשבר הזה, לנקודת היחסים הזו בין ההתאחדויות, יש פתרון חיובי אחד בלבד: עבודה משותפת, בדרך הקלאסית של שנות ה-90', במטרה למצוא פתרון שיטיב עם שני הצדדים. להתאחדות הפלסטינית ולזו הישראלית ישנה כעת הזדמנות ייחודית להתחיל ולפתור בעיות חיוניות ועקרוניות יחד, באמצעות כדורגל. יחד, בשיתוף פעולה. יחד, בדו-קיום.

 

הכותב הוא עורך ומנהל BabaGol , בלוג־מגזין על כדורגל מאסיה, אפריקה, המזרח התיכון, אמריקה הלטינית ועוד ועוד

בטל שלח
    לכל התגובות
    x