• תפריט
פנאי

"אני אוהב לבד"

השחקן יונתן צ'רצ'י חוזר בפעם הרביעית (!) לתיאטרונטו ומביים לצד במאי הטלוויזיה רני בלייר

מאיה נחום שחל 08:4506.04.15

זו הפעם הרביעית שיונתן צ'רצ'י משתתף בפסטיבל תיאטרונטו: ב־1997 הוא התחרה עם "אדון וי", הצגה על מרדכי וענונו שזיכתה אותו במועמדות לפרס השחקן המצטיין; ב־2007 השתתף עם "המורה למשחק"; בשנה שעברה ביים את עדי שניר ב"ללעוס בזוקה בארון"; ו"הפעם הלכתי על כל הקופה", הוא צוחק, "אני כותב, משחק, מביים - וגם המוזיקה שלי".

 

זה קורה בהצגת היחיד "חסד עצמי", שתעלה בחול המועד פסח (6–8 באפריל) ביפו העתיקה, ומשתתפת בתחרות בפסטיבל. עד כה צ'רצ'י שיחק בתיאטרונים הקאמרי, חיפה ובאר שבע, בעשרות סדרות ובסרטי קולנוע.

 

מה מושך אותך בתיאטרונטו?

"אני אוהב את הלבד, אני גם חי לבד (גרוש עם שני ילדים - מנ"ש). כשאני לבד אני מרוכז יותר ומרגיש שיש לי שליטה, אף פעם אין לי בלקים (בלקאאוט) ואין פחדים. אני שולט בכל הדבר הזה".

 

זוהי הצגת יחיד על גבר בן 59 שנמצא בנקודה לא פשוטה מבחינה אישית ונפשית, ומקיים שיחה עם עצמו ועם הקהל על זקנה, בדידות ומוות. צ'רצ'י, שבאוגוסט יהיה בן 60, לא מוכן להגיד עד כמה ההצגה היא אוטוביוגרפית. "אם אני אגיד זה לא יהיה מעניין", הוא אומר, "זה כל היופי, והאמת היא שבאיזשהו מקום אני באמת כבר לא יודע. אני רק יודע שהכל נכתב מזיכרונות, חלקם קרו לי וחלקם לאחרים".

 

צ'רצ'י כתב את המחזה ומביים אותו, אך איתו יושב על כיסא הבמאי גם רני בלייר, שביים עד כה לטלוויזיה. בלייר עושה בימים אלה את צעדיו הראשונים בתיאטרון, ובמקביל ל"חסד עצמי" מביים גם גרסה בימתית למיני־סדרה שלו "אדמה", שעתידה לעלות בתיאטרון הנגב.

 

השניים נפגשו כשצ'רצ'י למד אצל בלייר סדנת תסריטאות, ומיד התחברו. כשצ'רצ'י שמע שבלייר החל לביים בתיאטרון הנגב הוא הציע לו להצטרף אליו. "יונתן הגיע עם תסריט, התחלנו לדבר ונוצר בינינו חיבור", מספר בלייר. "הקסם בתיאטרון נסוב על העבודה הרפטטיבית, החזרות האינסופיות. דברים קורים לאט, פורחים לך מול העיניים. אני עדיין בסוג של עיבוד נתונים, מנסה להבין את החוויה".

 

"תמיד טוב שיש עוד עין חוץ ממני, והוא במאי טלוויזיה וקולנוע מאוד מוכשר", אומר צ'רצ'י. "רני הוא כלי מאיר. הוא ראה, וכשהוא אמר מילה - הדלקתי והלכתי עם זה קדימה".

 

צ'רצ'י. "הפעם הלכתי על כל הקופה. אני כותב, משחק, מביים - וגם המוזיקה שלי" צ'רצ'י. "הפעם הלכתי על כל הקופה. אני כותב, משחק, מביים - וגם המוזיקה שלי" צילום: עמית שעל

 

מה רני הביא איתו מעולם המסך אל התיאטרון?

"מינימליזם. זה משחק קולנועי לחלוטין, וזה מעולה לאולמות קטנים כמו אלו שמציגים בהם בפסטיבל".

 

ובעוד בלייר עושה את הדרך מהמסך הקטן לאולמות התיאטרון, צ'רצ'י מתעתד לביים לראשונה בחייו סרט. "לפני עשור החלטתי לצאת לפנסיה פרטית, ואני עושה רק מה שבא לי ואני מחובר אליו", הוא אומר. "אני אוהב נשים גדול, והסיפור הוא על שבע נשים שמתכנסות בבית מלון אחר הצהריים כדי לשמוע הרצאה. עולים שם כל הסיפורים מהחיים האמיתיים שאספתי מנשים שהכרתי, נשים מרתקות שעוברות במלון הקטן והזנוח הזה שינוי".

 

צ'רצ'י כבר נפגש עם מפיקים, "אבל אם לא יהיה כסף אני אוציא מכיסי. לא לקחתי משכנתא כי זה לא היה לי חשוב אף פעם, אבל בשביל הסרט אקח".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x