• תפריט
פנאי

ההצגה "הנקה ופיט": חברות למלחמה

חברות אמיצה בין שתי ילדות בשואה עומדת במרכז הצגת הילדים החדשה של נועם שמואל, שעזב תפקיד נוח בתאטרון הקאמרי כדי להתמסר לבימוי

מאיה נחום שחל 09:3226.02.15

הבמאי נועם שמואל ושחקני ההצגה "הנקה ופיט" אחוזי התרגשות כפולה לקראת הבכורה שתיערך בשבת במדיטק חולון. לא רק בכורה חגיגית, אלא שבין הצופים יהיו גם שתי גיבורות המחזה שכתב ליאור גרטי (על פי ספרו של רן כהן אהרונוב): הנקה (חנה) הישראלית ופיט ההולנדית, שתגיע ארצה במיוחד לפרמיירה. "כבר הרבה זמן לא יצא לי להתרגש ככה", אומר שמואל. "כשרן הגיע לראות את החזרות ממש היו לי דמעות בעיניים. הייתי מופתע ונבוך, כי אני לא כל כך אוכל את המניפולציות של עצמי בדרך כלל".

 

כהן אהרונוב כתב את סיפורה האמיתי של אמו בתקופת מלחמת העולם השנייה באמסטרדם. דודתה העבירה אותה ממחבוא למחבוא, עד שמצאה מחסה אצל משפחה נוצרית וקשרה חברות נפש עם בתם פיט. הן נשבעו שיישארו חברות־אחיות לנצח - וקיימו את ההבטחה. "יש הבדלים בין הספר להצגה, כיוון שעל במה חייבים קונפליקטים ומתחים. במקור הן חברות טובות מהרגע הראשון, ובהצגה הן לא מסתדרות בהתחלה. ההצגה היא על חברות ועל כוח הדמיון - על איך ילדה הצליחה לשרוד את המלחמה כשהיתה סגורה בבית: היא היתה עוצמת עיניים ומדמיינת את החוץ".

 

מימין: קרן סלנט ונועה הר ציון. "ילדים רואים פרטים שמבוגרים מתעלמים מהם" מימין: קרן סלנט ונועה הר ציון. "ילדים רואים פרטים שמבוגרים מתעלמים מהם" צילום: בני גם זו לטובה

 

לאילו גילאים מיועדת ההצגה?

"זו למעשה הצגה לכל המשפחה. אני בטוח שגם ההורים שיבואו עם ילדיהם יופתעו כשיישאבו פנימה. השואה נמצאת ברקע, אבל היא לא מרכז העניינים. זו דרך טובה להתחיל להנגיש את הנושא לילדים, ואין נאצים על הבמה או משהו לא נעים".

 

לשמואל (34) עדיין אין ילדים משלו, אך הוא מתחבר לעולם הקטנטנים ומביים לא מעט עבורם. "לביים לילדים זה כמו לביים למבוגרים, הם פשוט ביקורתיים יותר ורואים פרטים שמבוגרים מתעלמים מהם, ולכן הם קהל קשה יותר. אבל זה כיף. זו הפעם הראשונה שלי במדיטק, ותהליך העבודה כאן קסום. אין עוד תיאטרון ילדים שיש לו אולם בית, וזה לוקסוס".

 

הוא החל את צעדיו בעולם התיאטרון בגיל 15, כשעזב את בית הוריו באשדוד כדי ללמוד בתלמה ילין, שם גם ביים לראשונה את ההצגה "מכת בכורות" פרי עטו, בכיכובו של חברו ללימודים יהודה לוי. לאחר מכן למד ב־Drama Center London ובשובו נחת היישר לעבודה כעוזר במאי באופרה הישראלית ובהמשך כלקטור וכיד ימינו של עמרי ניצן בתיאטרון הקאמרי, שם גם ביים בין השאר את "רומיאו ויוליה" ואת "משחקים בחצר האחורית".

 

לפני גיל 30 כבר היתה לך משרה בקאמרי. למה עזבת?

"מיציתי את תפקידי שם. יש לי יכולת לשבת בהנהלה האמנותית ולסייע בניהול התיאטרון אבל רציתי לעשות יותר, ובאמת מהרגע שיצאתי אני מביים ארבע־חמש הפקות בשנה. בנוסף להצגות ילדים, בשנה הקרובה אמורות לעלות הפקות שלי בגשר ובבית ליסין, וטפו טפו, אני לא זוכר תקופה כזאת פורייה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x