אלבום: דרך ארוכה

אוהבים לדבר על "הללויה", אבל את הטקסט הזה יש לפתוח בתזכורת: בשנת 1988, כמעט עשור אחרי הזכייה באירוויזיון, מכרה גלי עטרי יותר מ־80 אלף עותקים מאלבומה המצליח ביותר, "צעד אחד לפני הנהר". שירים כמו "הכל עומד במקום", "עוד יום" ו"ממריאה ברוח" הם רק דגימה קטנה מלהיטיה שצעדו ברדיו לאורך השנים ובמיוחד בשנות השמונים.

את סגנונה אז ניתן להגדיר כפופ־רוק רך, ועטרי התגלתה כמבצעת מושלמת בז'אנר הזה, הקל כנוצה. המינימליזם המאופק שלה היה קונטרה לסצנה המינית ב"דיזנגוף 99", שמשום מה היא התחרטה עליה נורא, וזכה לעדנה גם בחסות ביצועי ליפסינק חביבים ב"זהו זה". מצוידת בגרדרובה של אופנת "טופר" המיתולוגית היתה עטרי יופי של כוכבת פופ ישראלית. גדולתה התבטאה בעובדה שהיתה מספיק רגישה להשאיר את השירים אלגנטיים וזורמים - ללא קול גדול או סלסולים וברי"ש המתגלגלת הארכאית.

גלי עטרי. נערכת לקראת מופע הקיץ החגיגי בקיסריה, שיביא לה אהבה צילום: אוהד רומנו

על רקע העובדה שכיום קהל צעיר וטרנדי כלל לא מכיר באפשרות קניית הדיסק - דווקא ריליס של זמרת ותיקה כעטרי (כיום בת 61) הוא בדיוק מה שעדיין ימכור כאן. זו הסיבה שגם אם ב־20 השנים האחרונות היא הוציאה "רק" ארבעה אלבומים, יש להתייחס לדיסק חדש שלה ברצינות.

האלבום החדש וה־13 במספר אמור לעזור לעטרי ביח"צ לקראת חגיגות 40 שנות קריירה בהופעת קיץ חד־פעמית והיסטורית בקיסריה. יש בו 11 שירים שהפיק מוזיקלית עמוס בן דוד, שאחראי לעיבודים ב"כוכב נולד", ובולטים בהם לטובה "רגע של שקט", "תפני מקום" ו"פתחתי את הלב". אלה ממשיכים את המסורת הקצבית והקלה של עטרי, וניכרת בהם תרומתו של המתופף הוותיק שנשכר לצורך הפרויקט, אלון הלל.

מה שפחות מרשים באלבום הוא ההפקה המוזיקלית של תת־ז'אנר חדש יחסית שהצטרף למניפה של עטרי: שירי העצמה (כך לפי הגדרתה). מדובר בכיוון פחות קצבי, שכנראה מצריך חשיבה הפקתית רעננה יותר. שיר הנושא, לדוגמה, שפותח את האלבום בלחן מרגש, ממש זועק לרעיונות מעניינים - למשל למשהו בהשראת הפקתו של סרז' גינסבורג את ג'יין בירקין, עוד זמרת נפלאה עם קול קטן.

אלא שבשורה התחתונה, וזה הכי חשוב - כיף לדמיין את עטרי עושה חזרות ברגעים אלה על כל להיטיה הגדולים מהשנים שחלפו. אין ספק שב־11 ביוני יהיה מרגש בקיסריה, ומלא עד אפס מקום. הללויה.

1. כמו אלביס, עטרי "חותמת" בכתב יד על האלבום

2. השיר "ילדה קטנה" מזכיר שעטרי הפכה לאמא בגיל 43

3. שיר הנושא נפתח בגיטרה עבשה, אך סוחף בפזמון שנסוני