• תפריט
ספורט ישראלי

ריצ'רד מולר נילסן - "הזר הנכון"

התבנית של מאמן זר היא מגוונת אבל מולר נילסן המנוח ישב בול על מה שהנבחרת היתה צריכה ומה שהכדורגל הישראלי צריך היום

אוריאל דסקל 17:0513.02.14

ריצ'רד מולר נילסן, שהלך היום לעולמו, היה רחוק בעיטה חופשית אחת מלהעפיל עם ישראל לפלייאוף במוקדמות טורניר גדול. השער של אנדריאס הרצוג היה אחד מרגעי השבר הקשים שחוותה נבחרת ישראל אבל העצב והכעס הגדול בציבור (חפצים נזרקו על עמדת השידור האוסטרית) הראו שלציבור היה ממש איכפת מהנבחרת אז.

 

 

 

 

נבחרת ישראל. כבר לא אוהבים אותה כמו פעם נבחרת ישראל. כבר לא אוהבים אותה כמו פעם צילום: איי אף פי

 

נילסן היה דמות חשובה לתדמית של הכדורגל הישראלי אחרי הקריסה מול דנמרק ב-1999 ופרשת נערות הליווי. הוא בעצמו מנע את ההידרדרות הציבורית של המוסד הזה לפחות לכמה שנים. בתדרוכים הקבועים שלו הוא ניסה לדבר על כדורגל, על המשחק עצמו ולא על רכילות וכל הדברים שמסביב. עם לוח נייר וטוש היה מסביר על טקטיקות וטכניקות שונות ומנסה לייצר דיאלוג מקצועי על כדורגל מסביב לנבחרת. 

 

הוא גם לא בא לישראל עם גישה של מאמן ממדינת כדורגל ענקית שהגיע למדבר כדי ללמד את הילידים איך לשחק (ע"ע לואיס פרננדז). הוא בא עם גישה צנועה של מאמן ממדינת כדורגל בינונית, שבא לחלוק אינפורמציה ורעיונות. וגם מזון - הוא היה חובב חומוס ופלאפל. 

 

לישראל הוא הגיע בעיקר בזכות ההישג הגדול ביותר שלו: הזכייה ביורו 1992 עם נבחרת דנמרק.

 

נילסן, שקשה למצוא מישהו שיגיד עליו משהו רע, היה מאמן של פעם - שידע לקחת את ההזדמנויות.

 

לתפקיד מאמן הנבחרת הדנית הגיע רק כיוון שהיה היחיד שהגיש מועמדותו לתפקיד. ליורו 1992 העפיל עם הנבחרת הדנית רק בגלל שאופ"א השעתה את יוגוסלביה, שסיימה בבית המוקדמות לפני דנמרק. את הנבחרת הדנית הוביל לזכייה ביורו עם שני ניצחונות בלבד - אחד, היסטורי נגד צרפת (2-1) ואחד בגמר נגד אלופת העולם גרמניה (2-0) כשאת אחד מהשערים כובש ג'ון ינסן, שבארסנל עלה לגדולה בעיקר בגלל שהיה יכול לשתות יותר בירה מאשר אלכוהוליסטים חובבנים כמו טוני אדמס ופול מרסון (הוא כבש רק 4 שערים בנבחרת דנמרק). את השער השני כבש קים ווילפורט, שהסיפור שלו עוד יותר מדהים ואולי מדגיש את האנושות הנדירה של נילסן יותר מכל סיפור אחר.

 

"בבוקר המשחק מול צרפת, קים ניגש אליי וסיפר לי שבתו בת ה-7 חלתה בסרטן", סיפר נילסן לערוץ הספורט ב-2012. "הוא קיבל טלפון בהול מאשתו ונסע בחזרה לקופנהאגן כדי להיות עם משפחתו. הוא ציין בפניי שביתו שאלה אותו: 'אבא, למה לא שיחקת נגד צרפת?', אז אמרתי לו: 'אתה רוצה לשחק מול הולנד? אין שום בעיה, מצידי תגיע גם שעה לפני המשחק'. קים הגיע ועזר לנו להעפיל לגמר. לפני המפגש עם גרמניה הוא שוב נסע הביתה והספיק לשוב אלינו ולהבקיע שער נהדר שהבטיח את הניצחון שלנו. זמן קצר אחרי הזכייה התבשר לו שבתו מתה. זו הייתה טרגדיה עצומה". 

 

הניצחון הדני ביורו 92' - 8 קבוצות - כנראה לא היה יכול לקרות היום. לנילסן היו רק שבועיים להכין קבוצה של שחקנים חצי מקצוענים לטורניר, שהם עלו אליו במזל. ואולם, בזכות נילסן - שגרם לקבוצת שחקנים, ללא הכוכב הגדול ביותר, מיכאל לאודרופ, להאמין בעצמם ולשחק כאילו כל משחק הוא הזדמנות חד פעמית - הנבחרת הדנית עשתה היסטוריה.

 

לא בטוח שנילסן היה מצליח כיום כמאמן (אחת מאימרותיו הציבוריות האחרונות בדנמרק היתה ש"הנבחרת צריכה  לשחק עם כדורים ארוכים") אבל הוא בהחלט היווה תבנית נהדרת למאמן נבחרת. מנוסה בכדורגל נבחרות, בעל ידע נרחב בהיסטוריה של המשחק, קשוב, נעים הליכות וג'נטלמן. מישהו שהשחקנים רוצים לשחק עבורו וללמוד ממנו.  

 

ריצ'רד מולר נילסן היה אמור לקבל עוד קדנציה כמאמן נבחרת ישראל אבל בעקבות תבוסות לדנמרק ולגרמניה במשחקי הידידות הוא עזב. הוא מעולם לא לכלך על הכדורגל הישראלי או ישראל לאחר מכן. ההפך - הוא אחד מתומכי ישראל המובהקים בעולם הכדורגל. בינתיים היחסים של הנבחרת הישראלית עם הקהל עלו על שרטון.

 

אם אפשר לקחת משהו מהמורשת שלו - אז זה שההתאחדות הביאה מאמן זר לנבחרת שבעבר אימן בנבחרות. מאמן ממדינת כדורגל קטנה בעל הישג מפואר ואישיות נעימה. כזה שיגרום לקהל לאהוב אותו ואת הנבחרת. כזה שיאהב פלאפל וחומוס.

 

 

 

 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x