הבימה בפנים, גשר בחוץ

פרס התיאטרון הישראלי יתקיים השנה במתכונת חדשה, במטרה להפכו ליום חג לתיאטרון הישראלי ויוצריו — ולא למלחמת שיווק בין התיאטרונים, כפי שהיה בשנים האחרונות. בין החידושים השנה: חזרתו של תיאטרון הבימה לתחרות, לאחר היעדרות של שלוש שנים (בעקבות חילוקי דעות בנוגע למתכונת הפרס ו"חוסר הקולגיאליות" של מנהלי התיאטרונים האחרים בתקופת המשבר הכספי בהבימה); יו"ר חדש לוועדת הפרס; פרס כספי לזוכים, שיוענק מטעם משרד התרבות; וחלוקת פרסים ליוצרים בלבד, לפחות בשנה הראשונה.

איתמר גורביץ'. פוקוס על יוצרים, לא על הצגות צילום: עמית שעל

"זו נחמה, לא פרס"

פרס התיאטרון נוסד ב־1995 במטרה להצדיע למצוינות ולאיכות בתיאטרון, אולם אופיו השתנה במהלך השנים וגרם לחילוקי דעות רבים בקרב התעשייה. בעבר נעשו ניסיונות להחליף את האקדמיה, שמנתה 120 חברים, בוועדה מצומצמת של אנשי מקצוע מעולם הבמה, או לבנות אקדמיה קטנה יותר, של כ־40 חברים. השינויים הללו לא הובילו להרמוניה בין התיאטרונים, וימים יגידו אם גם השינוי הנוכחי יצלח.

השופט בדימוס שלי טימן, שעמד בראש ועדת הפרס בשנים האחרונות, יפנה את מקומו לשמואל עומר, לשעבר מנכ"ל הבימה. לצדו בוועדה יכהנו דוד אלכסנדר, צביה הוברמן, יקי הרטל וירון סדן. ועדת הפרס תוביל את תהליך הבחירה, כאשר למנהלי התיאטרונים לא תהיה יכולת להתערב בבחירות (שהביאה בעבר לחיכוכים).

בחודשים האחרונים ישבה הוועדה עם מנהלי התיאטרונים, יוצרים, נציגים של איגוד הבמאים ושח"ם, במטרה לשמוע הצעות ולנסות לבנות מודל חדש שיוסכם על כולם. תיאטרון גשר, שהשתתף בדיונים, לא ייקח חלק בתחרות השנה, אך הגרסאות לסיבות לכך סותרות. "זה לא בגלל התנגדות למודל, אלא מסיבות כספיות", טוען מנכ"ל עמותת הפרס, איתמר גורביץ'. "כל תיאטרון משלם בין20 ל־80 אלף שקל עבור ההשתתפות, בהתאם לגודלו". מקורבים לתיאטרון גשר טוענים מנגד כי "הסיבה הכספית היא האחרונה שבגללה בגשר החליטו לא להשתתף. יש עוד סיבות רבות. בתיאטרון מתנגדים למודל החדש, שהוא לא מודל של פרס, אלא של נחמה לאומית".

אודליה פרידמן, מנכ"לית תיאטרון הבימה צילום: עמית מגל

על פי השיטה החדשה, שבע ועדות מונו בהגרלה, כשכל אחת מהן משויכת לתיאטרון אחר ומונה שבעה אנשים - במאי/מחזאי, שחקן צעיר, שחקן ותיק, מוזיקאי, מעצב, איש אקדמיה בתחום התיאטרון ואיש תרבות. בשלב הראשון כל ועדה תצפה במהלך השנה בהצגות של התיאטרון שאליו היא משויכת. בשלב השני יתקיים דיון סביב שולחנות עגולים, שבו ייבחרו היוצרים המצטיינים ב־14 קטגוריות שונות. לאחר מכן יתחברו הוועדות לאקדמיה ויציגו לה את המועמדים. לאחר שהחברים באקדמיה יצפו בהצגות של מועמדים שעדיין לא ראו יתקיים סבב נוסף של דיונים, ובסיומו תיערך הצבעה חשאית וייבחרו המועמדים הסופיים בכל קטגוריה.

"השנה החליטה ועדת הפרס לשים דגש על יוצרים ושחקנים, ולכן אין הצגות זוכות", מסביר גורביץ'. "בשנים האחרונות נוצרו מתחים והיתה תחושה שהפרס הפך לפרס שיווקי, לשם הלך הפוקוס. אנחנו רוצים להחזיר את הפוקוס ליוצרים. עם זאת, הכוונה היא להחזיר את הפרס להצגות בעתיד".

כדי להפוך את הענקת הפרס לחגיגה תאטרלית ייערכו אירועים שונים במשך שלושה ימים לפני הטקס, שמצדו ישנה את אופיו ויהיה צנוע יותר. חלוקת הפרסים צפויה להיערך ב־13 ביוני.

"ויתרנו למען שלום בית"

השנה, כאמור, גם יוענקו לראשונה פרסים כספיים ליוצרים, מטעם משרד התרבות. לדברי גורביץ', שרת התרבות לימור לבנת הסכימה לבקשתם להעמיד סכום של 70 אלף שקל שיחולק ליוצרים - 5,000 שקל לכל אחד.

מנכ"לית תיאטרון הבימה, אודליה פרידמן אמרה ל"כלכליסט": "אנחנו לא חוזרים לפרס התיאטרון, אלא מצטרפים לפורמט החדש שנקרא חגיגת התיאטרון. זה ניצחון גדול ששינו את השיטה, כיוון שאנו בעד היוצרים והיצירה. ברגע שהפורמט השתנה, אנחנו לחלוטין רוצים ושמחים להיות חלק מזה".

מנכ"ל תיאטרון הקאמרי נעם סמל אמר ל"כלכליסט": "ויתרנו על כך שבשנת המעבר לא יינתנו פרסים להצגות, אף שיש בזה טעם לפגם מסוים, ובכל העולם לא קיים דבר כזה. אבל ויתרנו למען שלום בית וכדי להכניס את הבימה חזרה פנימה".