• תפריט
רכישות

מי צריך להיות הבוס?

האם המנהל הספורטיבי הופך לדמות החשובה ביותר בכדורגל המודרני?

אוריאל דסקל 09:2602.09.13

רבים לא יודעים זאת, במיוחד לא אוהדי ארסנל (שאולי לא רוצים להודות בזה), אבל דניס ברגקאמפ — אחד הגיבורים הגדולים ביותר של התותחנים — היה אוהד טוטנהאם נלהב. הוא העריץ את גלן הודל, וכשהוריו רצו לפנק אותו ביום הולדתו הם לקחו אותו למשחק בווייט הארט ליין. כשברגקאמפ חיפש דרך מוצא מאינטר מילאן, שאליה עבר מאייאקס, הוא ביקש מסוכנו רוב יאנסן ליצור קשר עם טוטנהאם אם יש בו עניין. ספרס לא התעניינו בו, אבל השכנים האדומים, ארסנל, דווקא כן התעניינו. סגן הנשיא דיוויד דין העריץ את ברגקאמפ והגיש הצעה. ואולם, כשברגקאמפ הגיע ללונדון לבדיקות רפואיות וחתימה בארסנל, הוא עדיין רצה לבדוק אם יש אפשרות שבטוטנהאם בכל זאת מעוניינים בו. בדרך להייבורי במונית הוא ביקש מיאנסן ששוב יבדוק עם טוטנהאם. אבל דין, איש חביב ונעים הליכות, ידע מה להגיד לכוכב ההולנדי והצליח להרגיע אותו מספיק שזה יחתום בארסנל.

 

 

 

דיוויד דין אמנם הוגדר כ"סגן נשיא", אבל הוא היה מנהל ספורטיבי אמיתי. הוא ניהל משאים ומתנים עם סוכנים ושחקנים, היה אחראי על רכש וגם הביא את ארסן ונגר. ונגר נהנה מרכישות שדין עשה עוד לפני שחתם כמאמן בקבוצה הלונדונית, שחקנים כגון פטריק ויירה וברגקאמפ. עבור ארסנל, שבנתה את עצמה דרך שוק העברות השחקנים, הפונקציה של איש כמו דין — איש כדורגל עם קשרים, ידע וניסיון — חסרה מאוד כיום במשרדי ארסנל. במיוחד כשהשכנה השנואה, טוטנהאם, מינתה את פרנקו באלדיני, מנהלה הספורטיבי של רומא ביוני, ומאז הצליח להמיר את 90 מיליון היורו ואף יותר שקיבלה הקבוצה לרכישות של שחקני איכות כגון כריסטיאן אריקסן, אריק לאמלה, ולאד צ'ריצ'יס, נאסר חאלדי, רוברטו סולדדו, פאוליניו ואטיין קאפוה. אמנם הם לא בדיוק בליגה של השחקנים שארסנל רדפה אחריהם הקיץ — לואיס סוארס, מסוט אוזיל, וויין רוני ועוד — אבל עדיין מחליפים שחקן אחד מצוין בשבעה שחקנים טובים מאוד, ששניים מהם יכולים להיות יותר טובים אפילו מבייל.

 

 

ונגר. אולי הוא הפתיע אבל האסטרטגיה מאוד לא מסודרת ונגר. אולי הוא הפתיע אבל האסטרטגיה מאוד לא מסודרת צילום: איי אף פי

 

"אני לא סופרמן"

 

העניין הוא שוונגר אפילו לא מודה שפעם הוא עבד היטב עם "מנהל כדורגל" (ארסנל לא זכתה בדבר מאז שדין עזב אותה). "מנהל ספורטיבי רוכש את השחקנים. אם זה לא עובד, המאמן אשם כי הם לא שיחקו טוב. אם זה עובד, אז המנהל הספורטיבי רכש היטב", אמר ונגר ל"דיילי מייל". "אני לא מתנגד שאנשים יעזרו לי לרכוש ולקנות — אני לא יכול לעשות הכל, אני לא סופרמן, אבל המילה האחרונה צריכה להיות של המאמן. הוא האחראי לסגנון ולתוצאות".

 

ונגר, כך זה נראה אחרי חלון ההעברות הנוכחי, הוא החדשן של אתמול. אטי והססן, המנג'ר הצרפתי עקב אחר כל השחקנים שטוטנהאם החתימה, אבל לא היה החלטי מספיק כדי לרכוש אפילו אחד מהם — וזאת אף שיש לו יותר מ־100 מיליון ליש"ט במזומן בבנק. "אין תוכנית, הכל נראה מאולתר", אומר ג'יימי סנדרסון, שמסקר את הקבוצה מטעם "המטרו". בינתיים, נראה שאחרי שנים שטוטנהאם מנסה לעקוף את ארסנל, היא הביאה את האיש הנכון לעשות זאת. "באלדיני הוא ההחתמה של הקיץ", אומרת איימי לורנס, כתבת בריטית. "טוטנהאם רכשה שחקנים טובים בעבר אבל אף פעם לא ככה. הם שברו את שיא ההעברות של עצמם שלוש פעמים בקיץ הזה, במסע רכש שמזכיר יותר מסע רכש של מועדון עם בעלים סופר־מיליארדר, ושחקנים שבדרך כלל מגיעים למועדון שמשחק בליגת האלופות".

 

לפני 17 שנה כל המועדונים התנהלו עם מנג'ר כדמות המקצועית היחידה במועדון. לארסנל היו וונגר ודין. דין עשה רכישות, וארסן ונגר, בזכות ידע אדיר של שוק העברות, העניק לקבוצה שלו יתרון על פני היריבות. עם זאת, מאז כל הקבוצות סגרו פערים וקבוצות רבות מינו מנהל רכש או מנהל ספורטיבי. "בהתחלה כל השחקנים הצרפתים הכי טובים הגיעו לארסנל ולא היתה להם תחרות בעניין הזה", אמר פרנק ארנסן, מנהלה הספורטיבי של טוטנהאם והמבורג לשעבר. "אבל עכשיו התחרות מאוד גדולה. אפשר לראות את מנצ'סטר סיטי — הם הביאו את צ'יקי בגיריסטיין ויש לו הרבה עבודה. עם ההעברות והסקאוטינג. הוא יכול להתרכז בזה בעוד המאמן, מנואל פלגריני, שרוצה להיות על המגרש ולאמן, יכול להתרכז באימון. לארסנל אין מנהל ספורטיבי וזו אחת הסיבות שקשה להם לרכוש שחקנים".

 

 

וילאש בואש. דרש לעבוד עם מנהל ספורטיבי וילאש בואש. דרש לעבוד עם מנהל ספורטיבי צילום: אי פי אי

 

47 טיסות בחודשיים

איאן מודי, שניהל את הרכש המרשים של קארדיף סיטי, העולה החדשה לפרמיירליג, אמר שמסוף העונה במאי עד סוף חלון ההעברות בספטמבר הוא טס 47 פעמים כדי לסגור הסכמים עם קבוצות ושחקנים. "אין שום סיכוי שמנג'ר, שתפקידו הוא להכין את הקבוצה למשחקים, יכול להיות בחו"ל כל הזמן", אמר מודי ל"גרדיאן". "כדורגל הוא משחק גלובלי בשוק גלובלי — זה אומר שהשופינג נעשה בכל העולם. צריך מישהו שיודע לעשות את זה".

 

דן אשוורת', המנהל הטכני של ההתאחדות לכדורגל ולשעבר המנהל הספורטיבי של ווסט ברומיץ', מוסיף: "המבנה הזה של מאמן ומנהל ספורטיבי מאפשר לך כל הזמן להסתכל על התמונה הגדולה. עברנו כמה סבבים של מאמנים חדשים, אבל יכולנו להמשיך באותה פילוסופיית רכש. כך שבהליך הראיונות לתפקיד המאמן אפשר להגיד למועמדים — זה סוג השחקנים שלנו, ככה אנחנו מגייסים — מקובל עליך?".

 

טור קריסטיאן קארלסן, סקאוט נורבגי שעבד עבור כמה קבוצות באירופה, כתב: "אני חושב שזה לא צירוף מקרים שלקבוצות שעשו את הרכש הכי טוב בפרמיירליג יש מנהל ספורטיבי. טוטנהאם ומנצ'סטר סיטי פעלה עם אסטרטגיה ברורה בעבודה שלהם בשוק ההעברות. הם נראים מצוין בשוק הזה ביחס ליריבות שלהן מנצ'סטר יונייטד וארסנל". לפי קארלסן: "טוב שיש מישהו שיודע מה הוא רוצה בשוק ההעברות לטווח הארוך של המועדון. מישהו שפועל בצורה פרואקטיבית ולא כתגובה למשהו או בגלל פנייה של סוכן".

 

זה לא שהמאמן לא מעורב ברכישת השחקנים, הוא עובד עם המנהל הספורטיבי אבל הוא חלק מדינמיקה קבוצתית ולא קובע לבד בשוק מסובך ויצרי. "היו לנו פגישות כדי לצייר בהן את העתיד", אמר אנדרה וילאש בואש, מאמן טוטנהאם, שעל פי הדיווחים ביקש את באלדיני לצדו ואף דחה הצעה של פריז סן ז'רמן כדי להישאר בטוטנהאם. "זו היתה התחלה של מה שאנחנו מנסים להרכיב כאן".

 

מנואל פלגריני. לא רוכש את השחקנים. מאמן אותם מנואל פלגריני. לא רוכש את השחקנים. מאמן אותם צילום: איי אף פי

 

חתולים בשק

תכנון בכדורגל מעניק יתרון גדול למתכנן, מאחר שכדורגל הוא עסק שנגרר ממשבר למשבר, ובמועדונים רבים אין עקרונות פונדמנטליים או פילוסופיה שמכתיבה את הדרך. כך שבכל פעם שיש שינוי פרסונלי בצמרת המועדון — נאמר בעמדת המאמן — כל הארגון, כלומר המועדון, עובר שינויים גדולים. זה עשוי להוביל להפסדים כספיים גדולים, בעיקר בשוק ההעברות שמגלגל לפחות מיליארד דולר בכל שנה — שוק שהוא בעייתי בגלל המבנה שלו ובגלל הרגולציה. מייק ריג, הסקאוט של ק.פ.ר לשעבר, אמר למייקל קלבין, כתב "האינדיפנדנט": "לפני רכישת שחקן צריך לעשות לו בדיקות פסיכומטריות ולדעת מה גורם לו לתקתק; אבל החוקים לא מאפשרים זאת, וצריך להוציא 50 מיליון דולר על מישהו שאתה לא יכול לעשות לו בדיקת נאותות, ופעמים רבות קונים חתולים בשק".

 

אמנם יש חברות שמתמחות בבדיקות הנאותות הללו לפני ביצוע רכש, חברות כגון Kinross Sports Advisory שעוזרות למועדונים קטנים, אבל המועדונים הרציניים עם מנהל רכש עושים זאת בעצמם. דורטמונד, למשל, שלה יש מנהל ספורטיבי מבריק — מיכאל צורק — מעסיקה סקאוטים ביוקר ושולחת אותם לעקוב אחר שחקנים. הם אמורים להגיש דו"חות מקצועיים שמגובים במספרים, אבל גם לבדוק את האישיות של השחקן. סקאוטים לעתים עוקבים אחר שחקנים בימי חופש ובודקים מה הם עושים. הם בודקים מהי האינטראקציה שלהם עם סביבתם, ולעתים אף ניגשים אליהם ומציגים את עצמם כאוהדים כדי להציק לשחקנים ולראות איך הם מגיבים.

 

בכל חברה שמגלגלת כמה מיליוני דולרים יש מישהו שהוא מנהל הרכש. אבל נראה כי בכדורגל — תעשייה גברית שבה אגואים גדולים מנוהלים בידי אגואים גדולים יותר שמנוהלים בידי מגה־אגואים — תפקיד שהוא תמצית ההיגיון, מישהו שאחראי על רכישת שחקנים בעשרות אם לא במאות מיליוני דולרים, הוא עדיין לא דבר מובן מאליו.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x