הסיוט החדש של ספרד: מעטפות הכסף של גזבר מפלגת השלטון
למציאות של צנע ו־26% אבטלה מצטרפת שערורייה בכיכובו של הגזבר לשעבר של המפלגה העממית. החשד: לואיס בארסנס הסתיר 22 מיליון יורו בחשבונות בשוויץ והעביר לבכירים במפלגה שוחד בתמורה להיתרי בנייה שניפחו את בועת הנדל"ן
10:4829.01.13
פוליטיקאים שמעבירים מעטפות מזומנים מתחת לשולחן, היתרי בנייה למקורבים וחשבונות סודיים בשוויץ - נשמע מוכר? "פרשת בארסנס" שהתפוצצה בספרד בתחילת החודש בכיכובן של כל התופעות הנ"ל מזעזעת את המדינה ומאיימת על יציבות ממשלתו הרעועה ממילא של מריאנו ראחוי.
קראו עוד בכלכליסט:
- מופעי הביזאר של הצנע האירופי
- המשפחות בספרד צורכות פחות מזון בגלל המשבר
- הריבית על החוב הספרדי עלתה ב-80% מאז תחילת המשבר
הפרשה, המכונה "הוריקן בארסנס", הולכת ומתעצמת מאז שהרשויות בשוויץ הודיעו כי מצאו חשבונות סודיים עם 22 מיליון יורו שרשומים על שם לואיס בארסנס, שכיהן כגזבר המפלגה העממית השלטת (PP) וניהל את ענייניה הפיננסיים של המפלגה במשך 28 שנים.
אותו בארסנס מונה על ידי ראחוי לגזבר ב־2008, אך נאלץ להתפטר שנה לאחר מכן. סיבת ההתפטרות היתה חשדות שעלו נגדו במסגרת פרשה אחרת, "פרשת גרטל", שהיא אחת משערוריות השחיתות הגדולות בתולדות הפוליטיקה הספרדית (גרטל הוא שם קוד לשמו של אחד החשודים המרכזיים, איש העסקים פרנסיסקו קוראה. Correa פירושה בספרדית חגורה ו־Gürtel בתרגום לגרמנית).
לואיס בארסנס לשעבר גזבר המפלגה העממית השלטת PP צילום: אי פי איי במסגרת פרשת גרטל, פוליטיקאים שמרנים ואנשי עסקים הקשורים ל־PP נחקרו בחשד להונאה, שוחד והלבנת כספים. ההערכות מדברות על 120 מיליארד יורו מכספי הציבור שאבדו במסגרת הפרשה. על פי החשדות, בארסנס העביר לבכירים במפלגה מדי חודש, במשך כמעט 20 שנה, מעטפות כסף מתחת לשולחן שבהן בונוסים, או מה שמכונה "תוספת שכר לא מוצהרת", של 5,000 עד 15 אלף יורו במזומן. הכסף הגיע בעיקר מעמלות שנגבו מחברות נדל"ן תמורת מתן היתרי בנייה.
"ראחוי היה מודע לתופעה"
בארסנס מואשם גם בהלבנת כספים באמצעות חברת הבנייה והחקלאות קונוסור לאנד שפועלת באמריקה הלטינית. חורחה טריאס סגנייר, שכיהן בפרלמנט מטעם PP, כתב בשבוע שעבר בעיתון הנפוץ בספרד "אל פאיס" כי היה מודע לעניין הבכירים והמעטפות וכמוהו גם רבים נוספים במפלגה. בארסנס דוחה את כל הטענות והצהיר כי "החזיק את הכסף בשביל המשקיעים", אף שהמשטרה צותתה לשיחה שבה הודה אדם כי העביר לבארסנס שוחד של 6 מיליון יורו.
פרשת בארסנס היא המשבר הפוליטי הגדול ביותר שפרץ בספרד מאז שראחוי נכנס לתפקיד בנובמבר שעבר. התקשורת המקומית עשתה מהעניין פסטיבל שלם ואפילו "אל מונדו", אחד העיתונים השמרניים בספרד, טען כי ראחוי אמנם לא קיבל בעצמו מעטפות, אך היה מודע לתופעה והורה לבארסנס להפסיק להעביר מזומנים ב־2009. אתמול פורסם כי בחשבונות הבנק שמפורטים בצו של בית הדין העליון לפלילים יש חוסר התאמה בתנועות בחשבון של 8.5 מיליון יורו בסוף 2007. על פי החשדות, מדובר בכסף שהועבר למימון קמפיין הבחירות של ראחוי ב־2008 שבו הפסיד.
לפי דיווחים שהתפרסמו בסוף השבוע, בארסנס מחזיק במשרדו במדריד תשע כספות מלאות במסמכים שמעידים על מהלכי המימון הלא חוקיים של המפלגה.
אף שטרם בוצעו מעצרים, התגלית האחרונה פוגעת אנושות באמינותו של ראש הממשלה. מאז החלה כהונתו, מנסה ראחוי לשכנע את הספרדים שהדרך היחידה לצאת מהמשבר הכלכלי החמור ביותר בתולדות ספרד היא מדיניות צנע קיצונית. אולם קצת קשה לדרוש מהם להקריב קורבנות - למרות מיתון מחריף ו־26% אבטלה - כשברקע מככבות כותרות שמזכירות להם שהפוליטיקאים ממשיכים לשדוד אותם.
מלחמה על הכלכלה השחורה
הקשרים שניהלו לכאורה בכירים במפלגה עם חברות הבנייה רק מעצימים את העיוות, מאחר שהסיבה העיקרית למשבר החובות הספרדי היא התפוצצות בועת הנדל"ן. מאז המשבר נבדקים חשדות כבדים שלפיהם בועת הנדל"ן הזרימה לכיסי הפוליטיקאים מיליוני יורו עד 2008 בתמורה להיתרי בנייה. ב־PP מכחישים בתוקף כל קשר לחשבונות בשוויץ ופתחו בחקירה פנימית.
הבעיות הפנימיות בספרד מאיימות גם על היחסים השבריריים שלה עם המשקיעים הבינלאומיים, כאשר כל סימן חדש להתערערות היציבות השלטונית עלול להזניק שוב את הריבית על החוב הספרדי.
יתרה מכך, הפרטים המביכים מתפרסמים חודשים ספורים לאחר שראחוי הכריז מלחמה על הכלכלה השחורה המשגשגת של ספרד, באמצעות הגבלת תשלומים במזומן ורדיפת מעלימי מס.
עיקר חששו היום הוא שיתברר כי בארסנס הרוויח מאחד הצעדים העיקריים שנקט במסגרת המלחמה הזו — חנינה למעלימי מס. בארסנס טען כי אחרי שנים שבהן החזיק חשבונות סודיים בשוויץ, ב־2012 הוא רשם את החשבונות ושילם מסים מופחתים, הודות לחנינת המס של ראחוי.
שר האוצר קריסטובל מונטורו מסר בסוף השבוע הצהרה על התקדמות תהליך גביית המסים ממי שבחרו להשתמש ב"חנינה הפיסקאלית", אולם התחמק מהשאלה אם בארסנס היה אחד מאלה שנהנו ממנה.
ירושה מימי פרנקו
במהלך סוף השבוע נשאל ראחוי במסיבת עיתונאים האם הוא חש אחריות לשערורייה מפני שהוא זה שמינה את בארסנס לגזבר והנהיג את המפלגה בזמן שהמיליונים זרמו לחשבונות הסודיים. ראחוי ניסה לצנן את העניין והצהיר כי יפעל "בהתאם למסקנות ועדת החקירה".
ביום שבו התפוצצה הפרשה, כיכבה בכותרות המילה “Basta!” (מספיק!), שמבטאת את הסלידה הגוברת מהשחיתות הפושה במוסדות הציבור. בסקרים שנערכו באחרונה דירגו הספרדים את השחיתות הפוליטית כבעיה השלישית בחומרתה, אחרי האבטלה והמשבר הכלכלי. אין בכך פלא, בייחוד לאור העובדה שישנם כיום יותר מ־200 תיקי שחיתות פתוחים שבהם מעורבים פוליטיקאים מהמפלגות הגדולות.
אף שכמה פוליטיקאים ובנקאים כבר הודחו מאז פרוץ המשבר, לא נעשה עד היום יותר מדי כדי לשרש את השחיתות המשגשגת בכלכלה הרביעית בגודלה בגוש היורו. חוסר ההפרדה בין מקבלי ההחלטות לבין המינהל הציבורי הוא למעשה ירושה מהמשטר הרודני של פרנקו, שמאפשר דלת מסתובבת של עובדי מדינה שהופכים לפוליטיקאים ולהפך.
ראחוי, שבמהלך הכהונה הקצרה שלו התמודד כבר עם שתי שביתות כלליות ותנועת מחאה קולנית, יודע שלפרשת בארסנס פוטנציאל גבוה במיוחד להחליש את סמכותו לשפל חסר תקדים. לכן הקפיד להצהיר כי "ידו לא תרעד" אם יידרש להעניש את מי שיימצאו אשמים בפרשה, והוא אף הכריז כי יפעל ביתר שאת להעביר את "חוק השקיפות" שיאלץ פוליטיקאים להגיש הצהרות הון. חבל רק שבסוף השבוע הוחלט שחוק השקיפות לא יוחל על משפחת המלוכה, ולאור ההתנגדות שהביעו שתי המפלגות הגדולות למהלך, קרוב לוודאי שגם הן יצליחו לחמוק ממנו בסופו של דבר.
מפלס חוסר האמון הציבורי מוסיף לעלות
פרשת בארסנס היא האחרונה בשורה של שערוריות בספרד, שבהן מעורבים בנקאים, פוליטיקאים, ראשי ערים ומשפחת המלוכה, שמצטרפות ליותר מ־200 תיקי שחיתות פתוחים שמתנהלים נגד בכירים. רק בשנה האחרונה התפוצצו שני מקרים שהעלו עוד יותר את מפלס חוסר האמון הציבורי כלפי אותם מוסדות שלטון שמנסים לתקן את הכלכלה.
הדוכס מפאלמה. מכרזים חשודים צילום: רויטרס פרשה אחת היא הניהול הכושל של אחד הבנקים הגדולים בספרד, בנקיה, בידי רודריגו ראטו - לשעבר שר מטעם ה־PP ויו"ר קרן המטבע הבינלאומית. בנקיה דיווח בפברואר שעבר על רווח נקי של 309 מיליון יורו לשנת 2011, אולם שלושה חודשים לאחר מכן תיקן את הדיווח להפסד נקי של 3 מיליון יורו. מאז, הבנק הולאם וקיבל חבילת חילוץ של 18 מיליארד יורו.
הפרשה השנייה קשורה למשפחת המלוכה וגרמה לה נזק תדמיתי רב: איניאקי אורדנגרין, אחיינו של המלך שגם מכונה "הדוכס מפאלמה", חשוד בכך שהעביר עם שותפו העסקי 5 מיליון יורו מכספי ציבור שקיבלה העמותה שניהלו למטרת עריכת כנסים בשנים 2006-2004 לחברות אחרות בניהולם. החתן מואשם גם בכך שניצל את קשריו עם בית המלוכה כדי לזכות במכרזים בדרכים לא כשרות. בסוף השבוע המשפחה המלכותית העלימה כל זכר לאורדנגרין מאתר האינטרנט שלה. במסרון שנשלח מהארמון לכתבים המסקרים את בית המלוכה נכתב כי המהלך נועד "ליצור מרחק כמה שיותר גדול" בין משפחת המלוכה לדוכס מפאלמה.
