• תפריט
פנאי

ראיון כלכליסט

פיליפ סטארק: "אני הולך ומתרחק מעיצוב"

מעצב־העל מאס בכיוון שאליו פנה התחום שהכתיר אותו לגורו עולמי. בראיון בלעדי ל"כלכליסט", לרגל מלאות עשר שנים לכיסא האיקוני שלו לואי גוסט, הוא מדבר על הצורך בריסון תרבות הצריכה, על חשיבות העיצוב האקולוגי ועל אורח חייו המנותק. לצעירים הוא ממליץ להתמקד בפוליטיקה - המקום היחיד לדעתו שאפשר לשנות בו משהו

רוני קציר 10:0009.12.12

הלואי גוסט של בית העיצוב האיטלקי קרטל הוא הכיסא המעוצב הנמכר ביותר בעולם, עם 1.5 מיליון יחידות עד כה. רואים אותו בכל מקום - בגנים, במסעדות, בבית האופרה של פראג ובאוניברסיטת בודפשט. לאחרונה מלאו לו עשר שנים, וזו הזדמנות לראיין את המעצב פיליפ סטארק - האחראי לפלא הזה ולפלאים נוספים בעולם העיצוב. גם בישראל משווק הכיסא בחנות קרטל, המיוצגת בידי הביטאט שבימים אלה מציינת 40 שנה לפעילותה בישראל.

 

סטארק הוא, קרוב לוודאי, המעצב המצליח והמוכר ביותר בעולם. אמנם סטארק הצרפתי (63) הוא מעצב מוצר בהכשרתו, אך מגע המידאס שלו מורגש כמעט בכל תחום עיצובי - מעיצוב מוצרים לבית, כמו מסחטת המיץ הידועה שלו, עיצוב כלי רכב, טורבינות רוח אקולוגיות, ואף בתי מלון ובתי מגורים, בהם מגדלי YOO בתל אביב. בימים אלה, כשהעיצוב מבסס את מעמדו כמלך החדש שמניע את הצרכנות, נראה שמעצב מוכתר כבעל שם עולמי, כאשר חתימת ידו על מוצר מנבאת לו הצלחה המיתרגמת לכסף. הלואי גוסט, שזכה בעשור האחרון לפרשנויות של מעצבי האופנה ג'ון גליאנו וכריסטיאן לקרואה, שהלבישו אותו באירוע צדקה, הוא דוגמה מובהקת לפריט איקוני.

 

מעצב העל פיליפ סטארק מעצב העל פיליפ סטארק צילום: kartell/הביטאט

 

סטארק שאב את ההשראה לכיסא מבית המלוכה של לואי ה־15, והגדרת החזון היתה "להזריק זיכרון עיצובי" לתוך כיסא העשוי מפוליקרבונט, כשאחד האתגרים היה חיתוך המשענות והמסעדים בקווים מעוגלים, האופייניים לסגנון הבארוק.

 

בסופו של דבר, זהו כיסא פלסטיק שקוף. מה סוד ההצלחה שלו בעיניך?

"הלואי גוסט הוא תוצאה של הצלבה בין חזונות שונים. הראשון הוא דה־מטרליזציה, והשני טמון בכוחו של הזיכרון הקולקטיבי. לא אני עיצבתי את הלואי גוסט, אלא כולנו בעולם מהמערבי. המוצר הזה לא חיצוני. הוא בתוכנו, ואני רק הייתי הזרז של הזיכרון התרבותי והסנטימנטלי המשותף לנו. החזון השלישי הוא הטכנולוגיה הגבוהה של הזרקת הפלסטיק, שמאפשרת ליצור מוצר בעיצוב הנכון ובמחיר הנכון. זו ההמשכיות של עיצוב דמוקרטי, והיום אנו יכולים להגיד שהקרב בנושא כמעט הוכרע".

 

כחסיד ואולי אף כהוגה של תפיסת העיצוב הדמוקרטי, מה משמעותו בחברה קפיטליסטית, וכיצד חזונך עולה בקנה אחד עם המחירים של עיצוביך?

"הקדשתי את חיי לפיתוח העיצוב הדמוקרטי, והמשמעות של כך מבחינתי היא לספק את האיכות הטובה ביותר למקסימום אנשים, במטרה להפחית מחיר ולשפר איכות. בתחילת דרכי העיצובים שלי פנו לאליטה. כיסא מעצבים עלה אז 1,000 יורו, והיום אפשר להוריד שני אפסים מהמחיר ולרכוש כיסא מעוצב לעילא. הלואי גוסט היה בין הפרויקטים שעזרו במאבק הזה. כיום אני חסיד של אקולוגיה דמוקרטית, כלומר פיתוח מוצרים נוחים וקלים לשימוש, שייצרו אנרגיה, כמו למשל טורבינת הרוח שעיצבתי לחברת Pramac האיטלקית. בקרוב יושק פרויקט של בתים טרומיים מעץ, חלק מהלך הרוח של תנועה אדריכלית דמוקרטית שאני מכוון אליה".

 

כסאות בעיצוב פיליפ סטארק כסאות בעיצוב פיליפ סטארק צילום: kartell

 

"משימה נאיבית"

 

סטארק, שבעצמו ידוע, כאמור, בעיסוק בדיסציפלינות עיצוביות שונות, התבטא בחריפות פעמים רבות לגבי זליגת תחום האמנות אל תוך העיצוב. "אין קשר בין עיצוב לאמנות, יותר משיש קשר בין עיצוב ואופנה, וצריך להיות זהירים כדי למנוע בלבול", הוא מסביר. "הכל יכול להיות טרנדי ואמנותי, אך לעיצוב יש משימה נאיבית: לעזור לנו לחיות חיים טובים יותר. התחום רחב מספיק כדי לא להיטמע בתחומים נוספים. היום יותר מתמיד - כשעיצוב הופך לדמוקרטי יותר, זו אלגנטיות מודרנית לצד חובה", הוא מתפייט. "ליצור כיסא במיליון דולר עבור אדם אחד, לעשות אותו נדיר בכוונה, זו וולגריות מובנית, וזה גם קל מדי. שדה העיצוב עדיין טהור היום, וכדאי לשמור על החברה מתאוות בצע וציניות".

 

הוא נוהג להעניק לעיצוביו שמות הומוריסטיים ובעלי משמעות, כזו המרפררת בבירור למעמד בני המלוכה.

 

לעתים נדמה שהאנשת העיצובים היא ניסיון אירוני לקרוא תיגר על הבורגנות. האם נכון להגדיר אותך כמעצב בורגני בעל ערכים סוציאליסטיים?

"אנחנו צריכים לחיות כמה שנים בקשר הדוק עם רהיטים מסוימים. עדיף לאהוב אותם, וכשאוהבים משהו או מישהו תמיד נחמד שיש לו שם, ועדיף שבשם תהיה טיפת הומור, כי הומור הוא הסימפטום הכי מעניין של האינטליגנציה האנושית. אני לבטח יותר סוציאליסט מבורגני, אך יותר מהכל אני בשום מקום, ומאוד שמח להיות בשום מקום. אני לא מבזבז את זמני על פרובוקציה. תמיד העדפתי לתת הצעות או חלופות, ולא להילחם או להרוס".

 

לאן פניו של העיצוב התעשייתי?

"חלקו יפנה לכיוון של טרנדים, אופנה ואמנות, אך החלק המעניין בעיצוב יזכור את חובתו - החובה להזכיר שעלינו לעזור, ושמגיע לנו להתקיים. פוליטיקה היא הדרך היחידה שבה מתנהל העולם, ועיצוב לא שונה. עלינו להמשיך ולשרת את המטרה, אך הדחיפות של האתגרים השונים העומדים בפנינו כרגע נוגעת להצלת חיים ולבדיקה אם עיצוב יכול להציל חיים. הנושאים הללו יעלו שאלות שיצריכו תשובה מיידית, כמו מה יקרה בעידן הפוסט־פלסטיק, או שאלות לגבי תוצאות חיוביות או שליליות של Degrowing (תפיסה של כלכלה אקולוגית אנטי צרכנית, ודרכו של סטארק לאפיין תהליך הקורא להפחתת ייצור מוצרים, בדגש על צמצום בצריכת אנרגיה ושימוש בחומרים רעילים - ר"ק).

 

מבלה קרוב למים

 

סטארק מאמין שחומרנות וצריכת יתר הן שורש הבעיות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות בעולם, ומתבטא לאחרונה על כך שצריך לייצר ולצרוך פחות. אך למרות התפיסות האנטי צרכניות שלו, מחזיק סטארק בתים ברחבי העולם, ובו־בזמן ידוע באורח חיים סמי־נזירי.

 

"אני תמיד נמצא במהותי במקום אחר. אני חי בחלום שלי, ביצירתיות, במבט לעתיד, בתפיסה של לא לחיות לעולם בהווה ולא לדעת מה משמעותו של העבר", מזקק סטארק את תמצית הווייתו ומוסיף הסבר פחות אמורפי: "כשאני לא טס ומטייל עם אשתי ג'סמין, אני חי לבד, איתה ועם והילדה שלנו ג'סטיס, הרחק מערים וממכוניות. ככל שיש יותר מכוניות, יש פחות אנושיות. לכן אני מבלה זמן רב ככל האפשר קרוב למים, בוונציה או בחוות הצדפות הבוצית שלנו בדרום מערב צרפת, כדי להישאר רחוק מהזרם המרכזי של החשיבה ולהישאר טרי".

 

החיפוש אחר כיווני חשיבה מקוריים מוביל את סטארק לשיתופי פעולה רבים, בהם גם עם הרוקר לני קרביץ, שכלל פרשנות רוקיסטית לכיסאות מדגם מדמואזל ביריד העיצוב האחרון במילאנו. כשנה לאחר מותו של מייסד אפל, סטיב ג'ובס, הושקה גם ונוס, היאכטה שסטארק עיצב בעבורו, ואשר עליה עבדו ביחד. "אני עובד רק עם שותפים שיש להם רעיון איכותי, ואשר ניחנו בתחכום הנדרש וברמת הידע להוציאו לפועל", מצהיר סטארק.

 

כיצד תבחר שותף?

"חזון, קפדנות ויושר הם הפרמטרים העיקריים, וכאשר לשותף יש את זה, הוא הופך באופן טבעי לחבר. עם אנשי קרטל, למשל, אני חבר כבר 25 שנה, ואחרי תקופה כזו כבר הופכים למשפחה. סטיב ג'ובס ואני היינו שותפים לחזון המינימליזם, ולכן הוא ביקש ממני לעצב את היאכטה שלו".

 

בתהליכי העבודה נוצר לעתים מתח בין המעצב למפעל או לחברה. מה טיב העבודה שלך מול קרטל?

"כדי שיצאו ילדים יפים, ההורים חייבים להיות מאוהבים, וכך גם בעבודה. קלאודיו לוטי (הבעלים והיו"ר של קרטל - ר"ק) ואני רואים דברים עין בעין. פיתחנו ביחד את העיצוב הדמוקרטי, והוא בין המעטים שיש להם חזון והבנה אמיתיים וריאליים של יצירה. הזרימה בינינו קלה וטבעית, וזה יוצר הרמוניה נהדרת ומונע דיונים חסרי תועלת".

 

בהרצאה שנתן סטארק לפני כמה שנים במסגרת פרויקט ההרצאות TED הוא אמר כי אלוהים הוא מלכודת - אלוהים הוא התשובה כאשר אתה לא יודע את התשובה. "כשהברבריות חוזרת צריכים לשכוח את העיצוב, צריכים לחזור לרדיקליזציה, ולכן אני כל כך מתבייש במקצוע", אמר אז, "ולכן אני כאן, לעשות את זה הכי טוב שאפשר".

 

למה התכוונת בכך, ואם לא היית מעצב לאיזה כיוון היית פונה?

"אני לא אדם מאמין, אני מאמין רק במין האנושי. הייתי שמח להיות מדען או מלחין, דבר שבאמת עוזר לאנשים. הייתי בוחר במשהו שמתאים לסיפורה הגדול של האבולוציה".

 

מדען או מלחין כנראה סטארק כבר לא יהיה, אבל במדיום הטלוויזיוני הוא דווקא כן התנסה. ב־2009 השתתף המעצב בתוכנית הבריטית "Design of Life", כמנטור ושופט של מעצבים צעירים, בתחרות עיצוב שמטרתה לאתר את המעצב המבטיח הבא. סטארק לא התלהב, בלשון המעטה, מההיצע הבריטי.

 

מה היית מייעץ למעצב צעיר?

"העולם מתמודד עם אתגרים אקולוגיים, כלכליים, דתיים, פוליטיים ועוד, כך שדיון על יופייה של מנורה הוא לשווא. אני באמת ממליץ ללכת לפוליטיקה, כדי שאפשר יהיה לשנות את העולם, אך אם אותו אדם צעיר מתעקש להיות מעצב, אז הכיוון היחיד הוא עיצוב אקולוגי".

 

האם נחשפת למעצבים ישראלים?

"אני לא יודע אם למזלי או לדאבוני, אבל אני עובד לבד ולא מכיר איש, בייחוד לא בתחום העיצוב. אני בטוח שיש מעצבים ישראלים טובים מאוד, אבל לא מכיר אותם. מה שאני כן יודע הוא שישראל היא המקום הטוב בעולם לתור בו אחר גאונות אנושית בתחומי ההנדסה. הרבה יצירתיות ופטנטים מקורם בישראל, והרבה רעיונות חדשים נולדים בתל אביב. אני לא מתעניין באופן מיוחד בעיצוב, באדריכלות או בכל תחום אחר, אני תמיד מלא תשוקה ליצירתיות ולאינטליגנציה. מה שבטוח הוא שבנוגע לשני אלה יש רק מקום אחד: ישראל".

 

פרויקטים עתידיים

 

"לבד מעיצוב סירות", מסכים סטארק לשתף בתוכניותיו לעתיד, "אני מתרחק מעיצוב, שהפך לבון־טון החדש. אני מעדיף להתמקד ביצירתיות טהורה ועל־זמנית, בחזון ובטכנולוגיה גבוהה. מבחינתי מדובר בפרויקטים אקולוגיים או באדריכלות דמוקרטית, כמו למשל בנייה טרומית נגישה בטכנולוגיה גבוהה. בנוסף אני עובד על פתרונות לעידן הפוסט־פלסטיק, ואפילו פועל למען יצירתיות בעזרת המעבדה שלי (מעבדה שהקים, העוסקת בחקר בסיסי של היצירתיות - ר"ק). השאלה שטורדת אותי כיום, ולצערי אין לי עדיין מענה עליה, היא מציאת פתרון לכיוון שאליו חייב העולם המערבי לפנות - ההפחתה המכוונת (Positive Decrease, הפחתה בייצור ובצריכה - ר"ק).

 

פרטים: כיסא לואי גוסט נמכר בסניפי הביטאט ובחנות קרטל (קרליבך 43 ת"א), במחיר מיוחד לרגל חגיגות העשור בעולם, 895 שקל במקום 1,360 שקל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x