• תפריט
פנאי

ראיון כלכליסט

הי גיא, האוצר

גיא פינס לקח הפסקה מהביצה הסלבריטאית ואצר את תערוכת התצלומים הפרובוקטיבית של לאה גולדה הולטרמן. ל"כלכליסט" הוא מסביר למה

רעות ברנע 10:1120.11.12

"העובדה שמדובר בתערוכה העוסקת באנשים, בדרך שבה הם נחשפים ובסיפור האנושי שבא יחד איתם הפכה את החיבור שלי אליה לטבעי", אומר גיא פינס, מגיש תוכנית הבידור "ערב טוב" בערוץ 10, על תערוכת היחיד של לאה גולדה הולטרמן שאותה אצר. תצלומיה של הולטרמן מציגים מגוון דיוקנאות, הפונים באופן ישיר ובוטה למצלמה - מטרנסקסואלים וחשפניות, דרך נרקומנים ועד חרדים ודתיים. לצד כל אחת מהיצירות מוצג דבר המצולם, ובו הוא מספר על עצמו בקצרה. התערוכה "פוטואנליזה" מוצגת בעיר התחתית בחיפה, כאשר מחצית מהיצירות פרושות על יריעות ענקיות ברחובות המקיפים את השוק הטורקי, והשאר מוצגות בחלל סגור במתחם השוק. פינס, שידוע כחובב אמנות פלסטית, הופך בתערוכה זו את התחביב לשורה חדשה ומכובדת ברזומה - אוצר.

 

תחילתה של קריירה חדשה?

"אוצרי האמנות בישראל לא יאבדו פרנסה בגללי", הוא אומר. "כבר זמן רב אני מתעניין באמנות פלסטית, הולך למוזיאונים וגלריות, קורא על התחום ומכיר אמנים, אבל בתערוכה הזאת מראש ניתקתי את עצמי מהמשקל של להיות איזשהו מאסטר באמנות. אני מאמין שכאשר אדם הוא סקרן, החיים שלו מורכבים מרבדים שונים. נכון, רוב האנשים מכירים אותי כ'זה מהטלוויזיה', אבל אני גם אבא לשלושה, אוהב בישול, מתעניין באמנות וגם, ראו זה פלא, מתעניין בחייהם של הכוכבים".

 

גיא פינס בתצלום של לאה גולדה הולטרמן גיא פינס בתצלום של לאה גולדה הולטרמן צילום: לאה גולדמן הולטרמן

 

איך התגלגלת לאצור תערוכה?

"דווקא המפגש הראשון, שבו לאה צילמה אותי למוסף של עיתון - תמונה שכלולה גם בתערוכה - היה טעון ולחוץ. אבל בעקבותיו התחלתי לעקוב אחרי העבודות שלה, ובהמשך גם רכשתי יצירה. כאשר הוחלט על קונספט שמשלב תערוכת חוצות, היא חיפשה מישהו שהוא לאו דווקא אוצר מקצועי".

 

מה זה אומר לגבי העבודה בפועל?

"היה הרבה מאוד סינון, במטרה להציג מעט מכל דבר ולשקף את מכלול היצירה. היה צורך להתחשב בכך שהתערוכה מוצגת במרחב הציבורי. חלק מהעבודות של לאה לא קלות לעיכול, הרבה מהן מציגות עירום, והיה לי ברור שלא נכפה אותן על הצופים ברחוב. לכן הגענו למסקנה שצריך למצוא גם חלל תצוגה באזור. אני מעריך את חוסר ההתערבות של אנשי עיריית חיפה בבחירה האמנותית".

 

איך התנהלה העבודה?

"בעיקר בלילות, כי במהלך היום אני עסוק בחיים ה'ראשונים' שלי. והיו לנו לא מעט ויכוחים. אמנים הם דעתניים מאוד לגבי העבודות שלהם, ואני שימשתי כסוג של מבוגר אחראי - מישהו אובייקטיבי יותר, בעל מבט חיצוני על היצירות. היה לי ברור שצריך לתת לצופה משהו שהוא מכיר, כמו התצלום של גל גדות בתחתוני גברים. מצד שני, לא רציתי שזו תהפוך לתערוכת תצלומים של שחקנים וידוענים. גם מבחינה אידיאולוגית היו דברים שגרמו לי לחוש לא בנוח, כיוון שאני אתאיסט ולאה היא בדיוק ההפך. היא, כאמנית, יכולה להרשות לעצמה לחיות בשני עולמות - בין נרקומנים בברלין, אבל גם בין משפחות חרדיות בליפתא. היא גם יכולה להרשות לעצמה דברים שאנשים אחרים בעולם הדתי אינם יכולים, כמו לצלם עירום וסיטואציות מיניות, ובמקביל לצלם ילדה דתייה עם תרנגול כפרות ביד. על הדברים כאלה הייתי מתווכח איתה".

 

אתה מתכנן להמשיך בעיסוק המקצועי באמנות?

"כרגע לא, אבל אולי עם האוכל יבוא התיאבון. מפריעה לי העובדה שאמנות פלסטית נתפסת קצת כאליטיסטית, ולכן אני מנסה לשלב בתוכנית שלי תכנים אמנותיים, כך שגם אנשים שמתעניינים בסוג אחר של תרבות לא ירגישו 'דבילים' כשהם צופים בה. יש הרבה דברים שנתפסו כ'תל־אביביים' לפני חמש או עשר שנים, והיום הם לגיטימיים ועממיים. אפשר לראות את זה באופן מובהק בתחום האוכל. היום כולם משתמשים בחומרי גלם משובחים, וסושיות פזורות בכל רחבי הארץ. קרה כאן תהליך, ויכול להיות שגם בתחום האמנות הוא יקרה בקרוב".

 

פרטים: התערוכה תוצג עד 1 בינואר 2013, הכניסה חופשית. החלל ברחוב משה אהרן 1 בחיפה פתוח בימי חמישי (23:00–18:00) ושישי (14:00–10:00).

בטל שלח
    לכל התגובות
    x