• תפריט
כלכלה ומדיניות

"לצרפת צפויות שלוש שנים מאוד קשות והאבטלה רק תחריף"

נשיא צרפת הכריז החודש על שורה של רפורמות שמטרתן לאושש את התעשייה המקומית. עם זאת, בכירי כלכלני צרפת חוששים כי צעדי ההלם, הכוללים העלאות מסים וקיצוץ בהוצאות הציבוריות, הם מתכון לאסון

משהו אינו כשורה ברפובליקה הצרפתית. למעשה, היא זקוקה לטיפול בהלם. כך הכריז החודש לואי גלואה, מאנשי העסקים הידועים בצרפת, ובעברו מנכ"ל EADS, יצרנית האיירבוס. גלואה אינו לבד, צרפת היא אמנם עדיין הכלכלה החמישית בגודלה בעולם - מכוניות רנו, פיז'ו וסיטרואן שועטות באוטוסטרדות שלה, הכורים הגרעיניים של אלסטום רוחשים על גדות הלואר, ומוצרי דנונה גודשים את המקררים במרכולים - אלא שמצבה של התעשייה אינו טוב כבעבר, ועל הצרפתים להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. זה המסר העולה באחרונה מקרן המטבע, מהעיתונות הכלכלית, ואולי יותר מכל, מהצרפתים עצמם.

 

כתבת השער האחרונה של "האקונומיסט", שהכתירה את צרפת "פצצת זמן בלבה של אירופה", אמנם התקבלה כצפוי בנחירות בוז בפריז, אבל בשיחות עם "כלכליסט" כלכלני צרפת מדברים בפה מלא על בעיות העומק שבפניהן ניצבת ארצם.

“במהלך העשור האחרון הפסדנו 30% מנתח שוק היצוא העולמי שלנו”, אומר פרופ' אלי כהן, מבכירי כלכלני צרפת. "הפסדנו 25% מנתח השוק שלנו בגוש היורו. רווחי החברות שלנו מתכווצים דרמטית בהשוואה לשכנותינו: איטליה, בריטניה וגרמניה. ואנחנו גם רואים תופעות משונות. עלויות העבודה בצרפת עולות, אפילו שאנחנו נמצאים בעיצומו של משבר חריף. והמצב הזה, שבו יש לך מצד אחד אבטלה גבוהה, מצד שני עלייה מתמדת בעלויות העבודה, ובמקביל התמוטטות מוחלטת של הכלכלה, הוא עדות לכך שיש לנו הרבה בעיות. אנחנו מכנים אותן כיום 'בעיות תחרותיות'. אבל למעשה יש כאן בעיה עמוקה יותר: זו בעיה מבנית".

 

צרפת לפי "האקונומיסט": פצצת זמן בלב אירופה צרפת לפי "האקונומיסט": פצצת זמן בלב אירופה

 

כהן, מנהל המחקר במכון הלאומי למחקר מדעי, משמש גם יועץ לממשלת צרפת, וטוען זה זמן כי הכלכלה הצרפתית זקוקה נואשות לרפורמה. גם המספרים מעידים על סדקים: צרפת איבדה בעשור האחרון 700 אלף משרות ייצור, והגירעון שלה הולך ותופח. הנתונים האלה גרמו לקרן המטבע העולמית להצהיר החודש כי בעיית התחרותיות בצרפת מקשה עליה להשתקם, ואפילו להזהיר כי הרפובליקה מסתכנת בהידרדרות למצבן של איטליה וספרד.

 

ארמון האליזה מתכוון לפעול. הנשיא פרנסואה הולנד הכריז החודש על שורת רפורמות שנועדו לסייע לתעשייה באמצעות העברת הנטל מהמעסיקים אל כלל האזרחים. הן כוללות בין השאר הפחתה בהפרשות הסוציאליות, שתמומן באמצעות העלאת מסים עקיפים. לפי הולנד, הרפורמות האלה הכרחיות: “דעיכה אינה גזירה משמים", הוא הכריז. את ההשראה קיבל הולנד הסוציאליסטי מגלואה, שאותו מינה לעמוד בראש ועדה לבחינת הכלכלה. המסקנות של גלואה היו בוטות: צרפת זקוקה ל"הלם תחרותי". הנתיב שאותו מאמצת הממשלה, הפחתת עלות ההעסקה והעלאת מסים, משקף במידה רבה את מתכון ההלם הזה.

 

אם שואלים את כהן, המתכון הזה סביר בהחלט, והוא מבדיל בינו לבין נתיב ה־OECD, שכולל, מסורתית, צעדים כמו הסרת הפיקוח משוק העבודה, משוק ההון ומשוק הסחורות. “להבדיל, כאן הרעיון העיקרי הוא שאנחנו צריכים להוריד את עלויות העבודה, אבל באמצעות רפורמות במסים, ולא על ידי קיצוץ במשכורות. ובנוסף, אנחנו צריכים להשקיע בהון אנושי, במחקר ובפיתוח. זה למעשה הנתיב הסקנדינבי, והממשלה הסוציאליסטית של הולנד לא יכלה לבחור בנתיב אחר".

 

אבל לא כולם רואים זאת כך. פרופ' הנרי סטרדיניאק, מהמכון היוקרתי למדעי המדינה בפריז (Sciences Po), מסביר כי המדיניות שאותה מאמצת הממשלה תגבה מחיר כבד, ולא בהכרח תועיל. "למעשה”, מזכיר סטרדיניאק, “הנשיא עתיד לנקוט שני צעדי הלם: האחד של קיצוץ ההוצאה הציבורית, שנועד לצמצם את הגירעון, והשני של העלאת המסים, שנועדה להפחית את הוצאות המעסיקים. ובטווח הקצר, לאסטרטגיה הזאת תהיה השפעה שלילית ביותר על הפעילות במשק", אמר.

 

גם כהן וגם סטרדיניאק מסכימים שהפתרון האמיתי אינו מצוי בידיה של צרפת. הבעיה, הם טוענים, היא כלל־אירופית.

"בראשיתו של גוש היורו", אומר כהן, "ההנחה היתה שאיחוד המטבע יביא להתכנסות של הכלכלות. בפועל, נוצרה חלוקה

בין הצפון והדרום, העומדת בשורש המשבר. הכלכלות הצפוניות מתועשות יותר, עם עודפים גדולים בחשבון השוטף. הכלכלות הדרומיות נשענות על שירותים, ויש להן גירעונות גדולים. עד לאחרונה, צרפת היתה באמצע. ועכשיו היא הופכת יותר ויותר דרומית. בעשור האחרון המנגנון התעשייתי שלנו התמוטט, ובמקביל, חזינו בשדרוג המנגנון הגרמני. ברמה הכלל־אירופית, זה מצב מאוד בעייתי. יש לנו את אותם שווקים ואת אותו מטבע, וחוסר האיזון הזה הוא לא בר־קיימא".

 

סטרדיניאק, שמציע ניתוח דומה, טוען שגם הפתרון חייב להיות כולל: "אנחנו צריכים לשנות את המדיניות האירופית. צריך להכריז שהחוב הציבורי מובטח, שהבנק האירופי ישמש כמלווה של מוצא אחרון, ובמקום קיצוצים אנחנו צריכים לנקוט פעילות מרחיבה ברמה האירופית. אם לא תהיה לנו מדיניות שמתמקדת בצמיחה, המדינות הדרומיות יהפכו לאזור של עוני. זה לא דבר טוב עבור אירופה".

 

נכון לעכשיו, אירופה ממשיכה במדיניות הידוק החגורה. "הקושי עבור צרפת, והרבה מדינות אחרות", מסביר סטרדיניאק, "הוא הלחץ מצד השווקים הפיננסיים ומוסדות גוש היורו לנקוט צעדים של הידוק התקציב ורפורמות מבניות, שעד כה לא סיפקו את הסחורה. קשה מאוד לשכנע את הבנק האירופי המרכזי, את השווקים, ואת הולנד וגרמניה, שאנחנו צריכים לנקוט מדיניות אחרת. ולכן אנחנו נמצאים במצב סבוך מאוד".

 

לאן המדיניות הזו מובילה?

"אני חושב שאנחנו צפויים לגידול באבטלה ולירידה במגזר התעשייתי. אפילו גרמניה, שאימצה מדיניות של הגבלת שכר ורפורמות בעשור שעבר, חוותה חמש שנים של צמיחה נמוכה מאוד. כלומר, לניסיון להגביר את התחרותיות נדרשו חמש שנים לחפות על הצניחה בביקושים בשוק המקומי. וכרגע, כל המדינות מנסות לנקוט מדיניות זהה. הן מנסות להיות תחרותיות יותר ולהקטין את הגירעון המסחרי שלהן. וזו אסטרטגיה בעייתית מאוד. אני חושב שזה הנתיב שבו גם הולנד יבחר, ושלצרפת צפויות שנתיים־שלוש קשות מאוד".

 

חבייר חימנו, פרופ' לאסטרטגיה בבית הספר למינהל עסקים INSEAD, מסכים גם הוא שהמדיניות הגרמנית נתנה לה יתרון תחרותי, אבל מדגיש ניואנס חשוב: "לא לכל המדינות צריכות להיות אותן עלויות עבודה. הדבר החשוב הוא שעלות העבודה תהיה מקבילה לפריון. אנשים לא יכולים לשלם לעצמם יותר ממה שהם מייצרים והשווקים יכולים לגבות מחיר כבד על חריגה מהעיקרון הזה". זה למשל הלקח שלומד חימנו ממולדתו ספרד.

 

"משברים מסתיימים בסופו של דבר", אומר חימנו. "עבור חלק ממדינות הדרום, החזרה לתחרותיות משמעותה פיחות ריאלי במשכורות. זה דבר מאוד קשה פוליטית, כמו שאנחנו רואים בספרד, וזה גם עשוי לא לעבוד, כי הביטחון בכלכלה עשוי להתערער. במקרה כזה, התרופה הופכת לגרועה יותר מהמחלה. להערכתי, במדינות כמו ספרד יידרשו עוד כחמש שנים עד שהמצב יתייצב. לצרפת, לעומת זאת, יש תשתית עסקית טובה והרבה כישרונות. כך שאם יהיו צעדים אגרסיביים לשיקום התחרותיות, במיוחד בתחום העבודה, אנחנו נראה תוצאות בתוך שנתיים".

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x