ביקורת ספר: "בומרנג, מסעות בעולם השלישי החדש"

ספרו החדש של מחבר "מכונת הכסף".

קהל היעד: מתעניין באקטואליה כלכלית.

 דבר המבקרת: למייקל לואיס יש מתנה. המתנה שלו היא היכולת, המופלאה כמעט, לכתוב על נושאים מסובכים בצורה שתהיה לא רק קלה להבנה, אלא גם מהנה ומשעשעת. הוא עשה זאת בספרו הקודם, "מכונת הכסף", והוא עושה זאת שוב ב"בומרנג" (תרגום: אלה בשן), שהוא למעשה סוג של ספר מסעות: לואיס נסע למדינות שבלב המשבר הכלכלי העולמי, נפגש עם אנשים וכתב את רשמיו. "העולם השלישי החדש" מכותרת הספר הוא למעשה העולם הראשון הישן - איסלנד, יוון, אירלנד, גרמניה וחלקים מארה"ב. יש בספר לא מעט ממה שעשוי להיתפס כקולוניאליזם והתנשאות על ה"ילידים", אבל האנקדוטות שלואיס מצליח ללקט אכן מצליחות לתפוס משהו מזהות העמים שאותם הוא מבקר, תרתי משמע. הידעתם, למשל, שלפני שמקימים מפעל באיסלנד, משלמים לאנשים שבודקים שאין אלפים (יצורים מיתולוגיים) בסביבה? או שביוון לא נהוג לגבות מס בשנת בחירות? או שבגרמנית יש אינספור הטיות למילה "חרא"? אף על פי שלעתים הוא חוזר על עצמו ואף על פי שההגהה בעייתית - לואיס הוא עדיין כוכב ותענוג לקרוא כל מה שהוא כותב. ציטוט למזכרת: "לאסון הפיננסי של אירלנד היו כמה תכונות משותפות עם האסון הפיננסי באיסלנד. בין היתר, הוא נגרם על ידי גברים שמתעלמים מהצעותיהן של נשותיהם לעצור אולי לרגע ולשאול איך מגיעים".

בבל וידיעות ספרים, 192 עמ'.

שורה תחתונה: זהו ספר חמוד, מצחיק ובעיקר סופר־אקטואלי לפני עוד קיץ של מחאה.

"בומרנג, מסעות בעולם השלישי החדש"

יצא השבוע: "איך - זה הכול" / דב סיידמן

כמי שחיים במדינת הסטארט־אפ, כלומר נבנים מרעיונות חדשים, לישראלים אולי קשה מעט להבין את מה שמציע סיידמן בספרו: הרעיון הוא לא לעשות משהו חדש (שכן ממילא כולם עושים את אותו הדבר בעיקרון, ואפשרויות ההעתקה והשכפול היום נרחבות מאי פעם) אלא לעשות משהו ישן בדרך חדשה, שתבדל אותך מהמתחרים. ה"איך" הוא שמשנה, ופחות ה"מה". את ההקדמה כתב נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון.

(הוצאת מטר)