• תפריט
פנאי

ביקורת: אלבום: "The Idler Wheel" - פיונה אפל

אלבום קודר ומפותל, אבל גם קסום, שדורש הקשבה אמיתית.

גיא בניוביץ' 10:1601.07.12

פיונה אפל היא לא כוס התה של כל אחד. יש משהו כמעט מרתיע בחשיפה העצמית, בעירום המוזיקלי, בצמרמורת שהקול הצלול/סדוק שלה יכול לשדר. אבל למי שאוהב את האמנית הייחודית הזאת, שלא מרבה להוציא אלבומים – האלבום הרביעי שלה הוא חג של ממש.

 

קהל היעד: חובבי סונגרייטרים נוגים עם ניצוץ טירוף קל. דבר המבקר: שבע שנים חלפו מאז אלבומה האחרון של אפל. וכמובן שמו המלא של האלבום החדש, כרגיל אצלה, לא כולל רק שלוש מילים אלא 23. זה כבר מעיד על יוצרת שלא משחקת לפי הכללים המסחריים.

 

האשה היפה עד כאב הזאת עושה מה שהיא רוצה, וחיה בסגנון משל עצמה. גם 42 הדקות של אלבומה החדש לא יכולות לשמש כמרענן הרשמי של מסיבות 2012. זה קברט פופ/ג'אז שנע בין ציניות לעגמומיות. "הו, הפריפריה, איבדתי שם עוד אחד, מצאת שם בחורה יפה ממני", היא סרקסטית מתמיד ב"Periphery". ובשיר הסיום, "Hot Knife", היא מדגימה את יכולתה לחבר א־קפלה, הכפלת קולות ותיפוף מסרט אימה, בקטע שלא דומה לשום דבר. זהו אלבום שנוצר לשעות הלילה, שבהן הצלילים הדקים של אפל נכנסים בקלות רבה יותר ללב. היא לוחשת, היא ממלמלת, היא זועקת, היא צורחת. לפעמים יש תחושה של טיפול פסיכולוגי מוזיקלי, שנכנסתם אליו בטעות – ואתם מכושפים מדי, לא מצליחים להשתחרר ולעזוב את החדר.

 

שורה תחתונה: אלבום קודר ומפותל, אבל גם קסום, שדורש הקשבה אמיתית.

 

"The Idler Wheel" - פיונה אפל "The Idler Wheel" - פיונה אפל

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x