"שחקנים צריכים לעמוד על שלהם"

לא פחות מ־70% מהשחקנים בישראל עובדים בעבודה נוספת, כמו מלצרות, דיילות, איפור או הוראה, בשל הקושי להתפרנס. 64% מתוכם מקבלים משכורת נמוכה מהממוצע. נתונים אלה עולים מסקר שערך החודש ארגון השחקנים בישראל (שח"ם). הארגון ערך ביום שישי האחרון את האסיפה הכללית השנתית שלו בצל נתונים אלה העולים בקנה אחד עם מחאת סקטורים נוספים במשק כשעל סדר היום הדרישה לעמוד על זכויות השחקנים. כבכל שנה התקיימו בחירות לועד המנהל ובין 12 הנבחרים משה איבגי, דביר בנדק, אוהד קנולר ועוז זהבי, שהביא איתו מסמך כתוב ומפורט עם חזון לעתיד. במהלך האסיפה נאמרו דברים קשים וברורים על ידי השחקנים, ביניהם שרית וינו אלעד שאמרה: "אנשים מתוך המקצוע שעובדים 16-12 שעות, לא מצליחים לפתוח את החודש, שלא לדבר על לסגור. אנחנו חייבים להיות מסוגלים לומר 'לא' למי שמציעים לנו סכומים פחותים מאשר סוכם בהסכמים הכתובים והברורים עם שח"ם, לבטל הופעה רגע לפני במידה ולא משלמים את מה שסוכם. אנחנו חייבים להיות חזקים וברורים מאד, כדי שנוכל לקבל זכויותינו". שח"ם הוקם לפני 11 שנה, וכיום חברים בארגון 1,700 שחקנים. לפני חצי שנה התמנה בוצר (29) למנכ"ל. בוצר מנוסה בניהול עמותות ובתחום החברתי־פוליטי: כבר בגיל 13 הגיש בג"צ בנושא זכויות בעלי מוגבלויות, שהוביל לפסיקה תקדימית של השופט אהרון ברק.

היום עומדים בראש שח"ם, ראש הארגון דביר בנדק והמנכ"ל שחר בוצר, בשיחה עם "כלכליסט" הם מסבירים איך נוצרו התנאים המאפשרים למעסיקים לשלם לשחקנים משכורות רעב.

מה ההישג הכי חשוב של שח"ם?

בנדק: "ההישג הראשון והחשוב ביותר לא קרה בנקודת זמן אחת, והוא העובדה ששחקנים נספרים. פעם הם לא נלקחו בחשבון. עם הזמן התחלנו להיות מוזמנים לכל דיון, גם בוועדות הכלכלה והחינוך של הכנסת. יש מגזר שלם של אנשים שיש להם מה להגיד, וההתארגנות שלהם היא נס".

בוצר: "לאיגוד יש כוח במוכרות של חבריו. מי שבאמת מסוגל לבוא לכנסת ולעשות לובי הם האנשים המוכרים".

גשר כדוגמה

אחד הנושאים שהועלו באסיפה היה חוזים קיבוציים בתיאטרונים. בשח"ם שואפים להחליף את ההסתדרות בייצוג השחקנים בחוזים, מהלך שהתחיל בחוזה הקיבוצי בתיאטרון גשר. בנדק מסביר: "החוזה הקיבוצי של העובדים השכירים בגשר הוא של שח"ם. הם ערכו מכרז בינינו להסתדרות וראו שהחוזה שלנו רלבנטי יותר, וממילא מרבית שחקניהם חברי שח"ם ויהיה תמוה לדרוש מהם לשלם גם להסתדרות. אבל זה קורה בשאר התיאטרונים. אין לי דבר נגד ההסתדרות למעט זה שאותי הם לא שירתו כשהייתי שכיר. אין סיבה שחוזה קיבוצי של מאות שחקנים שרשומים בשח"ם יהיה באופן אוטומטי בהסתדרות. הכיוון הוא שכל התיאטרונים יהיו כמו גשר. הסכם קיבוצי זה לא מילה גסה אצל מנהלים, היא אפילו לפעמים מאוד כשרה כי המירוץ של מנהלים אחרי שחקנים או כוכבים שהיו אתמול בטלוויזיה עולה כסף. הרף של שכר לשחקנים עלה בגלל מנהלי תיאטרונים, לא בגלל שחקנים או סוכנים".

ואת זה אומר שחקן כוכב?

בנדק: "שחקן שמשתכר היטב מתיאטרון, ועדיין מוכן לדבר על שכרו ועל תקרת שכר. אבל כיו"ר שח"ם אני מוכן לדבר על שכר מקסימום רק מול דיון על שכר מינימום בתיאטרון, שאינו קיים. אף ששכר מקסימום יעצבן כמה חברים טובים שלי ולכאורה יעצבן אותי, זה חשוב כי היום אני למעלה ומחר אני יכול להיות למטה. הייתי בהצגות שבהן שחקן הרוויח פי 20 מהפרטנר שלו. זה יכול להתקיים במקומות עבודה אחרים עם היררכיה ברורה, אבל לא אצל פרטנרים שצריכים לעמוד יחד על במה וכל מה שיש ביניהם זה מרמור, תסכול, קנאה ועוד רגשות שלא קשורים לסצנה".

(מימין) בנדק ובוצר. "מי שבאמת מסוגל לעשות לובי הם האנשים המוכרים, כי הציבור מקשיב להם יותר מלמפיק או במאי" צילום: אוראל כהן

כבוד עצמי

לדבריהם של בנדק ובוצר, מנהל בתיאטרון הישראלי רשאי להעסיק שחקן בכל סכום שייקבע ביניהם, גם אם מדובר בהופעה בחינם בתמורה לחשיפה. התעשייה שבה מסיימים מדי שנה כ־300 בוגרים את בתי הספר למשחק, אינה גדולה דיה לספק עבודה לכולם. "שחקנים מגיעים לסט והם מקבלים כאקסיומה את זה שהשכר של כולם מובן מאליו. יש איזו אי־נעימות לדרוש את מה שמגיע לך", אומר בוצר.

אולי מחשש שייתנו את התפקיד למי שמוכן לקבל את המחיר?

בנדק: "גם אני הייתי במקום שבו לא יכולתי להגיד מה אני רוצה. בדיוק מהמקום הזה הקמנו את שח"ם.

יש גם שחקניםמצליחים בארגון? כי לכאורה הם לא זקוקים לשירותיכם.

בוצר: "בשח"ם יש מאות שחקנים מהשורה הראשונה כמו משה איבגי, ששון גבאי ויונה אליאן. הם מבינים את החשיבות של שח"ם גם כאיגוד ששומר על תדמית השחקנים ועל המקצוע כמקצוע, וזה לא מובן מאליו. זה לא היה לפני עשור, והם זוכרים את זה".

בנדק: "השחקנים האלה מבינים שיש פה ארגון שיכול לשמור עליהם ולעזור. אני חושב שבהובלת הארגון חייב תמיד להיות מישהו חזק בתעשייה, כדי שלא יגידו בחוץ 'זה השחקן המתוסכל שאין לו מה לעשות השנה אז הוא נלחם בנו. זה דורש הרבה הגינות לקבל בבוקר צ'ק מקשת על תפקיד בסדרה, ובצהריים להיות בדיון בבג"צ מול קשת".

תגובת דוד גלנוס יו"ר איגוד האמנים בהסתדרות: "אני קורא לא לפלג את הכוחות. יחד עם זה איגוד האמנים בהסתדרות הוא הגוף החוקי ולא אחרים. מבחינתי כל זמן שההנהלה והעובדים/שחקנים מכבדים את ההסכם, הוא מקובל עליי. אבל אם הם הולכים לבית משפט יכולה להיות להם בעיה משפטית כי זה לא הארגון היציג".