בועה של פורמלין

הרבה זמן לא קראנו חדשות על דמיאן הירסט, וזה כבר מרמז שמעמדו התערער מעט. והנה עכשיו במגזין "The Art Newspaper", בדיווח על פאנל בנושא "שקיפות בשוק האמנות" שהתקיים בניו יורק בחודש שעבר, מעזים לפקפק במעמדו של המלך קבל עם ועדה. ויותר מכך: להעלות שאלות על המכירה המפורסמת שארגן לעצמו בסותביס לונדון ב־15 וב־16 בספטמבר 2008, בדיוק ביום שבו קרס בנק ליהמן ברדרס, על סף פרוץ המשבר הכלכלי העולמי.

מה היה באותה מכירה, שזכתה לתואר "Beautiful Inside My Head Forever"? הירסט הציג בה, באופן חריג למכירות פומביות, 223 עבודות חדשות היישר מהסטודיו. בתום היומיים נמכרו 218 פריטים בסכום של 93 מיליון ליש"ט, והמכירה הוגדרה כהצלחה יוצאת דופן.

"The InesCapable Truth" של הירסט. 2.5 מיליון דולר

אז מי מעז לפקפק בהצלחה הזאת, כמעט שלוש שנים אחרי? אד דולמן, יו"ר כריסטיס ואחד המשתתפים בפאנל (שהמגזין היה מיוזמיו). "כריסטיס לא היתה מקיימת את המכירה המפורסמת של הירסט", אמר דולמן והוסיף: "אני חושב שהיו בה ניגודי אינטרסים קיצוניים, שלדעתי דחפו כנראה את הגבולות של מה יכול להיות במכירה ומה לא".

דבריו של דולמן עודדו את אלן שוורצמן, יועץ אמנות מניו יורק שהשתתף גם הוא בפאנל, להעלות שאלה שהטרידה רבים אחרי המכירה, ולא זכתה לתשובה מסותביס. "המכירה הפומבית התקיימה בדיוק לפני הקריסה של שוק המניות, כמה מהמכירות האלה אכן בוצעו?", שאל שוורצמן. גם הפעם נותרה השאלה בלי מענה.

שוורצמן הוסיף וציין שמעולם לא המליץ ללקוח לרכוש עבודות של הירסט וביקר את ייצור הסדרות של האמן. "בדרך כלל אמנות היא בעלת ערך כיוון שאספקתה מוגבלת לעומת ביקוש, אבל הירסט מייצר כמה שיותר, ויותר ממה שהשוק רוצה".

ואולי הירסט עצמו בכל זאת למד משהו. מאז אותה מכירה ירד היקף העבודות שלו במכירות פומביות באופן ניכר. מלבד ביקורות לא מחמיאות בעיתונות על תערוכת הציור שהציג ב־Wallace Collection בלונדון ב־2009, הירסט נשאר סמל גלובלי מוכר, ומבחינה מסחרית הוא ממשיך למצוא שווקים חדשים. לדברי גלריה ווייט קיוב, המייצגת אותו, במאי האחרון נמכרה לראשונה ביריד האמנות של הונג קונג עבודת פורמלין שלו, "The InesCapable Truth", לאספן אסייתי תמורת 2.5 מיליון דולר. כמו כן, ב־2012 צפויה להיפתח תערוכה גדולה שלו בטייט מודרן, במקביל למשחקים האולימפיים.

"הירסט נותר דמות שנויה במחלוקת, אך אין ספק שכבר ביסס את מעמדו בהיסטוריה של האמנות", כתב המבקר ג'ונתן ג'ונס ב"גרדיאן". “אנחנו המבקרים יכולים להמשיך ולהטיל בו ספק, אבל הוא הרבה יותר חכם מאיתנו, הוא יודע שטעם טוב זה לטיפשים".

וידיאו־ארט קיבוצי

למטיילים באזור עמק הירדן בסוף השבוע כדאי לעבור ברמת סירין, מול הגבול עם ירדן, ולחזות בפרויקט יוצא דופן שמצלם שם האמן עודד הירש (הכניסה למקום מצומת מנחמיה, ויהיו שלטים שיכוונו לאתר).

הירש (34), יליד קיבוץ אפיקים שחי בניו יורק, מצלם ב־29 וב־30 באפריל את הסרט "אין חדש" על גבעה שוממה מול גבול ישראל־ירדן, בעזרתם של מאות חברי קיבוצים מהאזור. האירוע מבוסס על סיפורו של עמוס עוז "דרך הרוח", העוסק בקיבוץ בשנות החמישים, ובו נער מוצא את מותו לאחר שהסתבך בין כבלי חשמל בעת מופע צניחה.

צילום מסדרת "50 Blue" של עודד הירש

המשתתפים במיצג ילבשו תלבושת אחידה ויעסקו בעבודת כפיים מאומצת שתכליתה הצלת הבן שהסתבך בכבלי החשמל. עלות המיצג 100 אלף דולר, ושתי קרנות אמריקאיות מממנות אותו. זו העבודה האחרונה בטרילוגיה שעליה עובד הירש בשנים האחרונות, ועוסקת בשאלות של אידאולוגיה חברתית ויחסי יחיד וקבוצה.

תכלית המיצג, שיתועד וייערך כסרט, היא ליצור מצב בו קבוצה גדולה של בני קיבוצים מבצעים שוב עבודה משותפת, ובכך לשחזר את האתוס הקיבוצי שאבד זה מכבר.