התוספת לא תופסת

המבנה החדש של הבימה לא מתייחס כלל לסביבתו. הוא מתנשא מעל רחוב תרס"ט הצר בשריון קשקשי־נצנצים כשמלת פאייטים לנשף, ובצד הפונה לכיכר התרבות, הבימה מתעטפת בצעיף תאורות לד סביב מגדל המעליות. ומה מסתתר מאחורי הבניין, שיש מי שמכנים אותו "המפלצת"? מסה עצומה שניפחה את הבניין המקורי פי שניים, אבל תרומתה האמיתית לתיאטרון שולית. 6,500 מ"ר מעל הקרקע ו־1,870 מ"ר מרתפים כלל הבניין המקורי, ואליהם נוספו 5,050 מ"ר מעל הקרקע ו־400 מ"ר מרתפים. על אף תוספות הבנייה לא נוסף עוד אולם. כמו כן, לא היתה הגדלה ניכרת של מושבים. אם לדייק, נוספו רק 59 כיסאות, זה הכל.

באולם רובינא, אולי המרשים באולמות ישראל, נהרסה כיפת התקרה הגלית עם חלק מהיציע, והוא נבנה מחדש עם כתר עגול מעליו. השינויים הללו צמצמו בסופו של דבר את מספר המושבים מ־1,000 ל־924. גם אולם מסקין, השני בגודלו בתיאטרון, עבר תהפוכות דרמטיות. כמו בשאר הבניין, גם כאן לא נשאר הרבה מהמקור מלבד המעטפת. המקור היה אולם מדורג אחד עם 288 מושבים. הוא נהרס ובמקומו נבנו אולם ויציע נפרד, שנכנסים אליו ממפלס עליון. כמה מושבים נוספו אחרי כל העבודות הללו? 28.

תיאטרון הבימה. לא מתייחס לסביבתו צילום: אריאל בשור

גם אולמות המרתף עברו תהפוכות בנייה גדולות, שבסופן הם דווקא גדלו וחיפו במעט על ההפחתה במושבי האולמות: הבימרתף גדל מ־193 ל־ 220 מושבים, ואולם הייניקן גדל מ־100 ל־180 מושבים. בסך הכל יהיו בבניין 1,640 מושבים במקום 1,581. עם זאת השיפוץ פתר בעיית אקוסטיקה שהיתה קיימת בעבר, וכעת אפשר להציג בו בזמן בארבעת האולמות. טרם השיפוץ היו מספר כניסות לאולמות השונים, כיום ישנה כניסה ראשית אחת.

שאלות רבות נותרו בלתי פתורות: לאן נעלמו, למשל, ששת עמודי המבנה המקורי שהיו לסמל חזיתו? מדוע נסגרה חזית העמודים בקירות מסך מזכוכית? במקום חוויית כניסה מכובדת, עירונית ותוססת למבואה - שהיתה בשטח קומת הקרקע - יקדמו את האורחים מעתה קופות הכרטיסים ותאי המנויים.

בתי הקפה והמזנונים יופעלו על ידי רשת ארקפה. בפואיה לא ימוקם בית קפה כבעבר, אולם לצד האולמות ימוקמו שישה מזנונים ובר. בית הקפה המרכזי, מקום מפגש לקהל שוחר התרבות, הוסתר בצד הפונה לכיכר ואי אפשר להיכנס אליו מתוך הבניין.

הנהלת התיאטרון, שמשרדיה ממוקמים בקומות העליונות תיהנה מנוף לעיר. מתוך כ־5,000 מ"ר שנוספו לבניין, 1,156 נוספו בקומה ארבע, ו־1,750 בקומה חמש. מול התוצאה הסופית, שהשאירה רק צל של המקור, נשאלת השאלה: מדוע לא לבנות בניין חדש, בלי המאמץ לשמר את הקיים? מדוע לא להגדיל את האולמות?

מחברת בניין הבימה נמסר: "תכליתו העיקרית של השיפוץ היתה עמידה בתקנים חדשים ומחמירים של מבני ציבור. תכלית זו הושגה במלואה ובמבנה החדש גדלו שטחי ההתכנסות, הורחבו המעברים והאולמות הונגשו לנכים. בנוסף, אוגדו למבנה אחד אגפים שבעבר מוקמו בשטחי תעשייה ובבנייני משרדים מחוץ לתיאטרון. כעת חדרי החזרות, הייצור, המשרדים והתיאטרון יפעלו בבית אחד, דבר שייעל את העבודה ויחסוך משאבים כספיים רבים".