הגראפה משתדרגת

בשבוע שעבר ביקר בישראל אלדו רקיה, סמנכ"ל היצוא של חברת ג'יורי האיטלקית (Giori Distillati Trentini), המייצרת סוגי גראפה רבים לצד ליקרים. הביקור לווה בטעימה של חלק קטן אך מייצג מהפורטפוליו - גראפה אמרונה, הגראפה אקווה די ג'יורי, שהיא הגראפה המובילה של החברה, והגראפה אדאג'יו, גראפה מיושנת במשך 15 שנה בחביות עץ, בריכוז אלכוהול של 48% ובעלת עושר טעמים.

גראפה נחשבת לדיז'סטיף (אפטר) קלאסי, כזה שמקובל לשתות לאחר ארוחה דשנה כדי לסייע לתהליך העיכול. חרף הניסיונות הוא עדיין לא הפך למשקה בליינים.

את הגראפה מייצרים מהגפת, שהיא הפסולת שנותרת לאחר תהליך ייצור היין: הקליפות, השדרות והחרצנים, ולכן לא מפתיע שאת הגראפה הראשונה ייצרו פועלים שהועסקו ביקבים הגדולים. בסוף יום העבודה, במקום להשליך את הפסולת ניאותו בעלי היקבים למסור לעובדיהם את הגפת, ואלה זיקקו ממנה גראפה. כך זכתה הגראפה לכינוי "ברנדי לעניים". אם הברנדי מזוקק מיין אמיתי, הגראפה מזוקקת משאריות היין.

מטבעו של חומר הגלם, הגראפה נוטה להיות משקה קשוח הרבה יותר מברנדי, ובגרסתו הקלאסית הוא משקה חזק ומחוספס, שמתאים לפועלים המבקשים לשתות משהו בסופו יום עבודה מתיש. הגראפה היתה דרך טובה לסיים ארוחת ערב דשנה, אבל אפשר לומר שהיא "הרגישה בבית" בצריפי הפועלים - לא בסלונים של בעלי ההון.

אך גראפה היא כבר מזמן לא רק משקה של עניים, ותהליך שהחל באיטליה ב־20 השנים האחרונות ומחלחל גם לישראל מביא לשיווקן של יותר גראפות פרימיום, במחירים שמתחילים מ־300 שקל לגראפה אמרונה של ג'יורי ועד כ־3,800 שקל לגראפה פאולו ברטה מיושנת 25 שנה.

קו הייצור של מבשלת ברטה. גראפה פאולו ברטה מיושנת 25 שנה צילום: בלומברג

האם יש ביקוש בישראל לגראפות היבוא היוקרתיות? יואב שמעוני, מנכ"ל גראפ'ס, המייבאת לישראל את הגראפות של פולי, ברטה וברונו פרנצ'סקיני, סבור שהביקוש מושפע מההיצע: "הביקוש עלה לאחר שהתחלנו ביבוא מותגי הגראפה האיכותיים. קודם לכן היו בשוק רק גראפות זולות, וכאשר הקהל נחשף לגראפות הפרימיום הוא הופתע מאיכות המוצרים".

מנכ"ל חברת צילינסקי המייבאת את מוצריה של חברת ג'יורי, אורן צילינסקי, נחרץ עוד יותר: "התחלנו להביא את הגראפות של ג'יורי בעקבות דרישה מהשטח - מהמסעדות שלהן מכרנו משקאות אחרים שלנו. מסעדות דוגמת הרברט סמואל, קלואליס וקוצ'ינה תמר מחזיקות היום תפריט גראפות רחב, והמשקה נכנס אפילו לחלק מהברים היוקרתיים יותר".

צילינסקי מסכים שהדרישה לגראפות שייכת עדיין לפלח העליון בשוק המסעדות והברים, אבל הוא מעריך שהתופעה תלך ותתרחב. בינתיים מתכנן צילינסקי להתחיל לייבא לישראל בקרוב את סדרת הגראפות הזניות של ג'יורי, בתקווה שהקהל הישראלי חובב הגוורצטרמינר יחבב באותה מידה גם גראפה על בסיס ענבי הגוורץ.