• תפריט
התעשייה

ההייטק ישראלי, האיום סיני: החברות שצריכות לחשוש

עם גב כלכלי של ממשלת סין ונתחי שוק עצומים, הפכו ענקיות התקשורת הסיניות הואוויי ו־ZTE לאיום קיומי על לא מעט חברות הייטק ישראליות. "כלכליסט" משרטט את מפת הסיכונים

אסף גלעד ומאיר אורבך 11:5508.12.10

בתחילת נובמבר השנה החליטה ספרינט־נקסטל, רשת התקשורת השלישית בגודלה בארצות הברית, לומר "לא" כפול לשתי ענקיות התקשורת הסיניות, הואוויי (Huawei) ו־ZTE, משיקולים של ביטחון לאומי. על הפרק עמד מכרז בהיקף של כ־7 מיליארד דולר לחידוש הרשת של ספרינט. ב"וול סטריט ג'ורנל" נכתב כי היה זה כנראה שר המסחר של ארה"ב גארי לוק, שביקש ממנכ"ל ספרינט דן הסה להשיב את פני הסינים ריקם.

 

הואוויי ו־ZTE הביעו זעם על הטענה כי הן מאיימות על הביטחון הלאומי של ארה"ב או של מדינות אחרות, וטענו כי ספרינט פסלה אותן מבלי שניהלה מולן אפילו הליכים ראשוניים במסגרת המכרז. שתי החברות מכחישות כל קשר לצבא הסיני, אם כי הואוויי, למשל, מסרבת בעקשנות לספק מידע על זהות בעלי המניות שלה.

 

החשש משתי ענקיות התקשורת הסיניות איננו פוליטי בלבד. בשנתיים האחרונות נהפכו הואוויי ו־ZTE משחקניות מקומיות בשוק הסיני למגה־חברות, הצומחות בשיעור גבוה באופן משמעותי לעומת מתחרותיהן במערב. לפני כחצי שנה נפל דבר, כאשר התברר שהואוויי נהפכה לספקית ציוד התקשורת השנייה בגודלה בעולם, שנייה רק לאריקסון השבדית. חברות ציוד תקשורת אירופיות ותיקות כמו נוקיה סימנס ולוסנט אלקטל נדחקו לאחור.

 

עוצמתה של הואוויי השתקפה מדו"ח מיוחד שפרסמה באפריל, ובו נכתב כי הכנסותיה בשנת 2009 היו 21.8 מיליארד דולר, עלייה של 19% לעומת הכנסות של 18.35 מיליארד דולר ב־2008. לפי נתוני חברת המחקר גרטנר, הואוויי החזיקה ב־2009 נתח שוק של 14.2% בתחום ציוד התקשורת. ספקית התקשורת הגדולה בעולם אריקסון זכתה ב־2009 להכנסות של 28.5 מיליארד דולר (נתח שוק של 20.8%), אלקטל־לוסנט, שירדה למקום השלישי, הכניסה 20.3 מיליארד דולר, ונוקיה־סימנס במקום הרביעי הכניסה 16.8 מיליארד דולר.

 

הואוויי מצליחה מאוד גם בסעיף הרווח הנקי. אף שמחזור המכירות בענף ציוד התקשורת התכווץ מ־93 מיליארד דולר ב־2008 ל־79 מיליארד דולר ב־2009, הוואי הכפילה את רווחיה ב־2009 לעומת 2008 ל־2.68 מיליארד דולר.

 

גם אחותה הקטנה של הואוויי, ZTE, זוכה להצלחה גדולה, והיא התברגה במקום החמישי בעולם בין ספקיות ציוד התקשורת. מאז 2005 צמחו הכנסות ZTE ב־29% בממוצע בשנה, עד שב־2009 הכניסה 9 מיליארד דולר. החברה מעסיקה 70 אלף עובדים, 25 אלף מהם אנשי מחקר ופיתוח הפועלים במסגרת 15 מרכזי מו"פ ברחבי העולם, בין השאר בצרפת, ארה"ב, שבדיה, הודו וסין.

 

סוגיית המו"פ חשובה. אנליסטים מעריכים כי הגידול בהכנסות שתי הענקיות אינו רק תולדה של מאמץ שיווקי, אלא גם של החלטה אסטרטגית להגדיל את הוצאות המו"פ, מעשה שאינו שגרתי בחברות סיניות. ב־2009 הוציאה הואוויי 1.95 מיליארד דולר על מו"פ - 8.9% מהכנסותיה. ההשקעה הזאת סייעה למיצובה מול השחקניות האירופיות, והחברה הודיעה כי היא מצפה שהכנסותיה ב־2010 יגדלו ב־20% לעומת 2009. לדברי טינה טיאן, אנליסטית בגרטנר, "קו המוצרים של הואוויי גדול מזה של אריקסון, אך היא חלשה יותר בהבאת שירותים מקצועיים ובייעוץ, תחומים שמהווים מחצית מהכנסות אריקסון. הואוויי צריכה להדביק את אריקסון בפיתוח טרנדים".

 

 

"כללי משחק שונים"

 

טל רשף, יועץ לעסקים במזרח אסיה, רואה מקרוב את ההתפתחויות בסין. "כללי המשחק של הסינים משחקים לידיהם ושונים מכל מה שאנו מכירים במערב", הוא מסביר. "בעוד שחברות מערביות דואגות לרווחיותן ועושות זאת מדי רבעון, אצל החברות הסיניות זהו רק שיקול אחד מרבים.

 

חברה סינית שואלת את עצמה לא רק כמה נתח שוק היא תקבל, אלא גם כיצד מעשיה ישרתו את מטרות המפלגה, כפי שנוסחו בתוכנית החומש.רכישת סטארט־אפים ישראליים או טכנולוגיות חדשניות, למשל, תואמת כיום את תוכנית החומש הסינית, שהקצתה 1.5 טריליון דולר לטכנולוגיות מתקדמות. תוכנית החומש הקודמת, לעומת זאת, התמקדה בצמצום האבטלה, וחדשנות לא בהכרח השתלבה במטרה הזו.

טל רשף. "החשש במערב מוצדק" טל רשף. "החשש במערב מוצדק" צילום: אוראל כהן

 

"הסינים פועלים בדרך מאוד מתוחכמת לזכייה במכרזים, במודל שמזכיר את סין כקונגלומרט אחד גדול, כ'סין בע"מ'. המדינה משתמשת בטריק האמריקאי: היא רוכשת, פשוטו כמשמעו, כלכלות שלמות בדרום־מזרח אסיה ובאפריקה, מממנת מפעלים, מכרות, בניית תשתיות כמו כבישים ומפעלים, וכשמגיע רגע המכרז הוא נמסר לידיים סיניות. ככה הם השיגו למשל את המונופול על תעשיית היהלומים של זימבבואה, וכך החברות הסיניות זוכות במכרזים של חברות תקשורת. כשאתה פותח חברה בסין אתה בעצם פותח מחלקה בתוך סין, אתה לא עושה מה שבראש שלך".

 

האמריקאים חוששים מחבירה לחברות התקשורת הסיניות בגלל סכנה ביטחונית של זליגת מידע לצבא הסיני. האם יש בסיס לחשש?

רשף: "חד וחלק. אלה חברות שהממשל יודע היטב מה קורה בהן, והממשל ריבוני לעשות שימוש בכל מידע המצוי בידי החברות".

 

האם ניתן לתאר את ZTE ואת הואוויי כשתי זרועות של אותו גוף, או שמדובר בחברות מתחרות?

"אלה שתי חברות שונות שמתחרות זו בזו. בסין, בניגוד ליפן או לקוריאה, אסור לבנות קונגלומרטים שעושים הכל. מפעל הדפסת מעגלים, למשל, אינו יכול להיות גם מפעל לטלפונים סלולריים".

 

"שוברים את הכללים"

 

החברות הישראליות המאוימות ביותר מהענקיות הסיניות הן חברות ציוד התקשורת, המספקות מתגים מתוחכמים, נתבים וטכנולוגיות ניהול תקשורת למפעילות טלפוניה קווית ואלחוטית בעולם. אחת הקורבנות המועדות היא ספקית התקשורת ECI טלקום, שנאלצה לפטר 100 עובדים בחודש שעבר, להשבית את החברה ליום אחד מדי חודש, ושבעליה שאול שני מכין אותה למכירה במהלך שכולל את חיסול חובותיה לבנקים.

 

ECI מתחרה בהואוויי באספקת מערכות גישה לתקשורת רחבת־פס, ובשנים האחרונות הקימה מערכי מכירות ומו"פ בסין עצמה. ביולי האחרון חתמה ECI על החוזה הגדול בתולדותיה, בהיקף של 800 מיליון דולר, עם בריטיש טלקום. הואוויי, במקביל, זכתה גם היא במכרז ענק של בריטיש טלקום, לאספקת ציוד תקשורת אלחוטי. התחרות המרה מקשה על ECI לצמוח: לפי ההערכות, מכירותיה ב־2009 ירדו לכ־650 מיליון דולר, לעומת כ־710 מיליון דולר ב־2008 וב־2007.

 

גם חברת ציוד התקשורת רד תקשורת נתונים, המפתחת ציוד תקשורת מתקדם לרשתות גישה, מדווחת על תחרות עיקשת מול הסינים. ד"ר יעקב שטיין, המדען הראשי של החברה, דיווח לפני כחצי שנה על קשיים בסין ובהודו, אף שבעבר נהנתה שם רד מיתרון משום שהספקים המקומיים התמקדו במוצרים זולים והרבה פחות מתוחכמים ממוצריה. אבל כאשר יצרניות מקומיות כמו הואוויי ו־ZTE החלו להתחרות בתוך סין, רד התקשתה לשמור על מעמדה. לכך נוספה פגיעתם של לחצי המחירים שמפעילות החברות המקומיות.

 

אתר המחקר IVC גילה כי הכנסותיה של רד תקשורת בשנת 2009 עמדו על 140 מיליון דולר, לעומת 167 מיליון דולר ב־2008 ו־174 מיליון דולר ב־2007.

 

לדברי יהודה זיסאפל, יו"ר קבוצת רד־בינת, "הסינים פועלים באופן אגרסיבי, ולמעשה שוברים את הכללים באמצעות רכישת עסקאות בכל מחיר. הם מוכנים לספוג הפסד לטווח הקצר כדי לזכות בפרויקט גדול, ולקבל, לדוגמה, 10 מיליון דולר על פרויקט המתומחר בכ־100 מיליון דולר. הם עושים זאת באמצעות האשראי הבנקאי שקיבלו מהממשלה".

 

זיסאפל מתכוון למענקי האשראי האדירים שקיבלו החברות הסיניות לפני כשנה מהבנק לפיתוח סין (CDB): הואוויי קיבלה 30 מיליארד דולר, ו־ZTE, הקטנה יותר, קיבלה 10 מיליארד דולר. "אפילו אם הן מפסידות בטווח הקצר", אומר זיסאפל, "הן רכשו את הלקוח כחלק מטקטיקה של הוצאת מתחרים מהשוק. רק מאוחר יותר, ובקצב איטי, הן יעלו את המחירים. בסופו של דבר, קל למדינות המערב ולישראל לרכוש תוצרת סין, כיוון שהמחירים נמוכים ומסייעים להורדת האינפלציה, אבל בטווח הארוך היבוא הסיני פוגע בתעשיות הישראליות, כפי שקרה עם תוצרת טקסטיל".

 

משרדי הואווי בשנזן. ספקיות ציוד התקשורת הישראליות תחת איום משרדי הואווי בשנזן. ספקיות ציוד התקשורת הישראליות תחת איום צילום: בלומברג

 

ללא תלות במניה

 

אלווריון וראנקום, חברות האלחוט הישראליות, המתמקדות בציוד תקשורת לדור הרביעי, סובלות גם הן מהצלחת החברות הסיניות. "הואוויי הפכה לאחת מספקיות ה־WiMax וה־LTE המובילות בעולם", אומר ל"כלכליסט" בכיר בענף ההייטק, "והיא מתחרה בתחום לא רק באלווריון, אלא גם בסמסונג ובאריקסון.

 

"יתרונה של הואוויי הוא שהיא נכנסה לטכנולוגיה הנכונה בדור הרביעי, LTE, הרבה לפני כולם, וכיום היא מובילת השוק בו. אם אלווריון היתה מקצה באותו זמן 400 או 500 מהנדסים לפיתוח LTE, הוצאות הפיתוח שלה היו גדלות משמעותית והמניה שלה היתה נופלת. זהו סיכון שהואוויי או ZTE יכולות לקחת על עצמן בלי שום בעיה".

 

חברת ה־WiMax הישראלית ראנקום פינתה את הדרך לענקיות הסיניות, במכרזי דור רביעי בערים הגדולות. בעבר היתה אמורה ראנקום להקים יחד עם צ'יינה־טל את רשת ה־WiMax לבייג'ינג, שנגחאי ושלוש ערים גדולות נוספות בסין, אך המכרז בוטל. כיום מסתפקת ראנקום במכרזים בערים קטנות או בינוניות בלבד. חברה ישראלית נוספת העוסקת ברכיבי ציוד היא אלווריון, שבעבר החזיקה שותפות נאמנה עם הואוויי. אך מרגע שהואוויי החלה לייצר ולספק בעצמה רכיבי WiMax באיכות גבוהה, נהפכה השותפות בלא מעט מקרים לתחרות.

 

אלווריון, ראנקום, רד תקשורת נתונים ו־ECI אינן החברות הישראליות היחידות שנפגעו מהתפתחות הענקיות הסיניות. לצדן ישנן חברות רבות נוספות המושפעות מהתחרות, כמו סלטרו, איירספאן ורדווין. ישנן גם חברות שנפגעו באופן קשה יותר, כמו קומסיס, שנמכרה במחיר נמוך בגלל התחרות העזה, ולידקום, שנכנסה להליכי פירוק. "החברות הישראליות מתעוררות לעולם שבו לחברות התקשורת הסיניות יש 3 מיליארד דולר במזומן", אומר טל רשף, "ומה שנכון להואוויי ול־ZTE נכון לגבי כל הסיניות".

ערן זיו. "יש לישראליות סיכוי, אבל לא בלי נפגעים" ערן זיו. "יש לישראליות סיכוי, אבל לא בלי נפגעים" צילום: עמית שעל

 

לדברי ערן זיו, מנכ"ל טלדאטה הישראלית, שהתמזגה לאחרונה עם חברת אנאייבלנס הקנדית, "הסינים מציבים אתגר עצום, שבו יש אמנם לחברות הישראליות סיכוי להצליח, אבל לא בלי נפגעים. כיום אנו נדרשים להיות הרבה יותר יעילים וגמישים ממה שהיינו בעבר, ואנחנו מתמחרים כל פרויקט בנפרד תוך הבנה שהרווחיות נפגעת. אנחנו רואים במכרזים רבים איך הפחד מהפסד גורם לספקיות התקשורת האירופיות לרדת לרמות מחיר נמוכות, ובכך ליצור רמת רווחיות מאוד נמוכה במוצרי הטלקום בעולם".

 

ובכל זאת, אומר זיו, לחברות הסיניות יש עדיין מוגבלות: "יתרון חשוב שיש לנו על פני הסינים הוא הגמישות הרבה שאנחנו מציעים לחברות. לרוב, כאשר הסינים מנצחים במכרז, הגמישות לאחריו היא מאוד מינימלית. אני כיצרן קטן יכול לגלות גמישות והבנה לצרכים של ספקיות התקשורת השונות — שיודעות זאת. מכשול נוסף בפני החברות הסיניות, שאני מזהה במדינות רבות בעולם, הוא העובדה שמדינות רבות אינן מוכנות מסיבות ביטחוניות לקבל את המוצרים שלהן, ולכן מטילות עליהן מגבלות קשות".

 

אינטרס בעולם הערבי

 

"העולם השתנה, ומרכז הכובד הטכנולוגי עבר למזרח", אומר ערן אשד, ממייסדי הסטארט־אפ אלטייר, המתמחה בשבבים לדור הרביעי של הסלולר. "אם בעבר הייצור היה נחלתה של סין, הרי שכיום היא מטפסת בשרשרת הערך ונוגסת ביותר תחומים מעולם המו"פ; לפני עשר שנים איש במערב לא ידע מיהי הואוויי, אבל היום היא החברה עם המספר הגבוה ביותר של חוזים בתחום ה־LTE".

 

אלטייר משתפת כיום פעולה עם הואוויי, ואף פתחה משרד בסין. אשד לא חושש שהסינים יעשו לו מה שעשו לאלווריון, לפחות לא בטווח הקצר. "אמנם יש לסינים רצון לשלוט בכל שרשרת הערך, והם הקימו חברת שבבים בשם 'היי סיליקון', אבל מוצריה עדיין אינם מהווים תחרות לחברות השבבים הישראליות. לסינים אין כרגע יכולת להסתמך רק על עצמם בתחום הסיליקון".

 

הדברים האלה לא ממעיטים מהחשיבות שמייחס אשד לתעשייה הסינית: "מי שמביט מסביב רואה כיצד הנוכחות הסינית משנה את מבנה התעשייה במערב, יוצרת מיזוגים אצל שחקניות כמו נוקיה־סימנס ואלקטל־לוסנט, ומסייעת בהיעלמותן של ותיקות תעשייה כמו נורטל. היכולת של הסיניות להשיג מימון שאין לאף שחקנית מערבית, ולגרום ללקוח לא להוציא דולר מכיסו במשך שלוש שנים מאפשרת לה לעשות את הדברים האלה".

 

רוני צור, ממייסדי הסטארט־אפ סלטרו, המתחרה עם הסינים באספקת מתגים למפעילות סלולריות, סבור שבניגוד לחברות ציוד התקשורת, "חברות השבבים הישראליות פחות מאוימות בשלב זה". לצור יש מזל, משום שבמקביל לתחרות עם החברות הסיניות סלטרו נחשבת עדיין לספקית טכנולוגיה של הואוויי, בגלל יתרונה הטכנולוגי. כך, למשל, במכרז של וודאפון שבו התחרו שתי החברות זכתה אמנם הואוויי, אך רק בתנאי שתרכוש רכיבים מסלטרו.

 

מפעלי ZTE בשנזן. העולם הערבי כיעד אסטרטגי מפעלי ZTE בשנזן. העולם הערבי כיעד אסטרטגי צילום: בלומברג

 

בכל הנוגע לנוכחות בישראל, הואוויי, ZTE וחברות סיניות אחרות מראות הרבה פחות נמרצות, משום שהן רואות את השוק הערבי כיעד אסטרטגי. לכן הן מנסות למנוע פרסומים על השקעות בחברות ישראלית או על שיתוף פעולה איתן. אחת מההשקעות שנחשפו לאחרונה ב"כלכליסט" היא בחברת טוגה נטוורקס בהוד־השרון, המתפקדת כמרכז פיתוח של הואוויי בישראל.

 

החשיפה העלתה בענף חשש מזליגת טכנולוגיה לסין, אך לדברי בכיר ישראלי בענף, "אין כאן משהו שאיננו לגיטימי. החברות הסיניות נכונות להשקיע בישראל לטווח הארוך, בניגוד לראייה המערבית שמשקיעה לטווח הקצר, הרבעוני. החשאיות שבה בוחרות הסיניות לעבוד בישראל איננה שונה מהחשאיות של השקעות דומות על ידי ענקיות תקשורת מערביות כמו סיסקו ומוטורולה".

 

התגוננות ללא תועלת

 

החששות מפני הענקיות הסיניות חוצים גבולות, ומעורבים בהם שיקולים עסקיים, שיקולים של ביטחון לאומי, ומן הסתם גם שיקולי אגו ויוקרה. החשדנות כלפי חברות התקשורת הסיניות גברה במיוחד לאחר שהקונגרס האמריקאי גילה כי בחודש אפריל הסיטה צ'יינה טלקום יותר מ-15% מתנועת הגולשים העולמית אליה, ובכלל זה את התנועה לאתרי הצבא והממשל האמריקאיים. כיום חסומה דרכן של החברות הסיניות בפני עסקאות עם ספקיות הטלקום האמריקאיות הגדולות, בהן AT&T, וורייזון וספרינט.

 

לאחרונה הודיע הממשל האמריקאי על בחינה מחדש של עסקה קטנה יחסית שבוצעה במאי השנה: רכישת חברת התוכנה האמריקאית 3Leaf בידי הואוויי ב־2 מיליון דולר. הואוויי, יש לציין, שכרה רק רבע מ־50 עובדי 3Leaf, והותירה את מרבית נכסיה מאחור. את בדיקת העסקה מבצעת הוועדה לענייני השקעות חוץ של הקונגרס, שביקשה משתי החברות למסור לה מסמכים רשמיים על העסקה. ועדת השקעות החוץ, אגב, היא חסרת סמכות לעצור עסקאות, אך משתמשת בהשפעתה על מנהלים כדי לעשות זאת.

 

אובמה. בבית הלבן עוקבים אחר העסקאות עם הסינים אובמה. בבית הלבן עוקבים אחר העסקאות עם הסינים צילום: בלומברג

 

לא רק ארה"ב דואגת. הודו הטילה מגבלות דרקוניות על יבוא ציוד תקשורת סיני בגלל חששות מרוגלות ושאר נוזקות. אך למרות המגבלות הממוקדות, אומר מקור בתעשייה, ממשיכות החברות הסיניות לזכות במכרזי דור שלישי בהודו ולבצע ניסויים בדור הרביעי. המתח בין הודו לסין התעצם עוד יותר לאחר ששגרירות סין בהודו ביקשה מהואוויי לבדוק את מבנה השגרירות, כדי לוודא שלא הוטמנו בו מכשירי ציתות.

 

ניסיונות ההתגוננות מפני הענקיות הסיניות נראים בינתיים כמעט חסרי תוחלת. ZTE, למשל, פעילה כיום כבר ב־140 מדינות, ומשרתת 59 מ־100 מפעילות הטלקום הגדולות בעולם. נתח השוק העולמי של ZTE בטכנולוגיית הסלולר CDMA הוא הגדול בעולם כבר ארבע שנים ברציפות; נתח השוק של החברה ברשתות גישה רחבות פס הוא השני בגודלו בעולם; ברשתות אופטיות מוצבת ZTE במקום השלישי במונחי נתח שוק; ובתחום ציוד התקשורת האלחוטית ניצבה החברה ב־2009 במקום הרביעי בעולם.

 

מגמה מקבילה היא התחזקותה של ZTE במגרש הביתי שלה, בעקבות הצמיחה הכלכלית בסין. בעוד שבשנת 2008 היוו הכנסותיה של ZTE מהשוק הסיני 50% מכלל ההכנסות, ב־2009 צמח נתח זה ל־60.5% מכלל ההכנסות. 2009 היתה שנה מצוינת ל־ZTE גם באירופה ובארה"ב, שאליהן נכנסה באמצעות מוצרים של רשתות גישה ורשתות עסקיות. צמיחתה בשנה האחרונה גבוהה יותר משל הואוויי, והיא מצמצמת את הפער ממנה.

 

הצלחותיהן של הוואויי ו־ZTE במדינות המערב מדירות שינה מעיני המתחרים. Telenor ו־Net4Mobility הסקנדינביות חתמו לאחרונה על חוזה לאספקת ציוד דור שלישי עם הואוויי, ו־ZTE זכתה במכרז WiMax בפורטוגל, עם מפעילת הפס הרחב האלחוטי Zapp.pt.

 

הואוויי זכתה גם בשני מכרזי דור רביעי של ספקיות התקשורת הגדולות באירופה, וודאפון וטלפוניקה. למרות חשדנות הממשל האמריקאי, שתי החברות פעילות מאוד בארה"ב כבר ברגע זה, לאחר שזכו במכרזים שעוררו את קנאתן של הספקיות האירופיות: הואוויי מספקת ציוד דור שלישי CDMA ל־Cox Communication, והיא ספקית ה־WiMax של קלירווייר. ZTE עורכת ניסויים ב־LTE עבור Commnet Wireless, חברה־בת של אלטנטיק טלנטוורק, ומספקת טלפונים מתוצרתה לווריזון.

 

הואוויי מבטיחה היטב את עתידה באמצעות שליטה בדור הבא של הטכנולוגיה הסלולרית. בחודש נובמבר נהפכה החברה לספקית הגדולה בעולם של טכנולוגיית LTE, לאחר שזכתה בחוזים בתחום בהיקפים גדולים. מדובר בין היתר בחוזים עם צ'יינה מובייל, וודאפון גרמניה, ושחקניות סקנדינביות מהמגרש הביתי של אריקסון, כמו טליה־סונרה השבדית.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x