• תפריט
מוסף באזז דצמבר 2010

איך הם עשו את זה?

חרשי החרבות של הסמוראים שלטו היטב ברזי הכנת החומר שממנו הוכנה החרב, וידעו לייצר חרב קשה וחדה שהיא גם סופגת אנרגיה וחסינה לשבר

פרופ' דב שרמן 11:0708.12.10
על חרב להיות חדה וקשה כדי שתוכל לחתוך בקלות ובמהירות, אך גם להיות חסינה דיה כדי שלא תישבר במגע עם מגן או חרב אחרת. חרשי החרבות של הסמוראים שלטו היטב ברזי הכנת החומר שממנו הוכנה החרב, וידעו לייצר חרב קשה וחדה שהיא גם סופגת אנרגיה וחסינה לשבר. על ידי ערבוב של ברזל עם פחמן
בשיעור של 0.5% ו־1.5% הם קיבלו שתי פלדות: הראשונה בעלת יכולת לספוג אנרגיה, ואילו השנייה קשה וחזקה. תהליך הייצור הממושך כלל ריקוע של הפלדה, קיפול וריקוע חוזר אלפי פעמים, כך שכל חומר אחר נופה מן הפלדה, והיא צופפה וקיבלה מבנה אחיד.

 

בהמשך כופפו את פלטת הפלדה עשירת הפחמן (הקשה) לצורת U, ולתוכה הכניסו את הפלדה דלת הפחמן (הגמישה). ריקוע הפלדות יחד יצר להב שליבתו סופגת אנרגיה, בעוד חלקו החיצוני ושפתו החשופה נוקשים יותר. כשהחרב חוסמה על ידי חימומה וטבילתה במים קרים חליפות, הפלדה הרכה התכווצה יותר מאשר הפלדה הקשה, באופן שהעניק לחרב את צורתה המעוקלת האופיינית.

 

תהליך כזה, אם יתבצע בימינו, יהיה יקר מאוד, בשל הצורך בשעות עבודה רבות כדי להגיע לתכונות שהתקבלו בעבר. ספק אם אמצעים תעשייתיים יצליחו להגיע לאיכויות שהושגו בעבר בעבודת כפיים מאומצת. ייתכן שייצור המוני יוזיל את המחיר, אך כדאיותו מוטלת בספק.

 

פרופ' דב שרמן, הפקולטה להנדסת חומרים, הטכניון

בטל שלח
    לכל התגובות
    x