• תפריט
חסויות וזכויות שידור

טרנד חדש: חסות תמורת מניות

אחד הכוכבים הגדולים של הספורט האמריקאי, טום בריידי, זעזע את שוק החסויות האישיות כאשר החליט לעזוב את נייקי ולהצטרף לחברת הלבשת ספורט חדשה עבור מניות בה. האם המעבר הרועש ישנה את פני מפת חסויות הספורט?

אסף רותם 10:3322.11.10

עסקת החסות המרגשת ביותר בתחום הספורט היא ההחתמה האחרונה של חברת בגדי הספורט האיכותיים "אנדר ארמור" (Under Armour). זו החתימה את הסופרסטאר הגדול בפוטבול, טום בריידי. העסקה שלו עם אנדר ארמור כללה, לפי הדיווחים, גם מניות של החברה - מה שנותן לו תמריץ נוסף לרצות בטובת הדוכסים שמממנים אותו. "פתאום אנחנו באותה סירה. האינטרסים שלנו מונחים יחדיו", אמר ל"פוקס ביזנס" רוברט בולאנד, מרצה לספורט ועסקים ב־NYU וסוכן לשעבר. "אם אתה תצליח, גם אנחנו נצליח. ככה אנחנו עובדים אחד עבור השני".

 

בריידי הוא, ככל הנראה, שחקן הפוטבול הטוב ביותר בעשור האחרון, ובוודאי הווינר ביותר. שלוש אליפויות, ועונה מושלמת של 16 ניצחונות ללא הפסדים, שאגב דווקא בה גנבו ממנו ניו יורק ג'איינטס את האליפות באחד הסופרבולים הטובים ביותר. כך או כך, בריידי הוא הרבה יותר מקווטרבק מצוין. קווטרבקים הם הכוכבים האמיתיים של הפוטבול, על המגרש ולרוב גם מחוצה לו. בריידי נשוי לדוגמנית ג'יזל בונדשן, והוא אורח קבוע בכל עיתון רכילות שמכבד את מקצוע הפפראצי. וזה, בין השאר, מה שמביא את ההכנסות השנתיות שלו לכ־20 מיליון דולר משכר ומחסויות.

 

קודם שנחתם ההסכם, בריידי היה אחד הכוכבים של נייקי. כדי לעבור לאנדר ארמור קיבל נתח מהחברה, שבשנה האחרונה הכפילה את שווייה עם זינוק במחיר המניה מ־27 דולר ל־54 דולר, ושווייה עומד על כ־3 מיליארד דולר. עדיין, עם כל הכבוד, זה פחות מעשירית מהמלכה, נייקי, ששווייה נאמד ב־40 מיליארד דולר. אז מה עושה מלך הכיתה עם הילדה הקטנה של השוק?

 

 

מייקל ג'ורדן. התחושה שיש ילד חדש בשכונה שמתלבש לנייקי על הליין האיכותי שלה -אייר ג'ורדן - הובילה לתגובה אגרסיבית: החברה השיקה ב־2005 את ליין הדריי־פיט שלה להילחם בשוק הבית של אנדר ארמור מייקל ג'ורדן. התחושה שיש ילד חדש בשכונה שמתלבש לנייקי על הליין האיכותי שלה -אייר ג'ורדן - הובילה לתגובה אגרסיבית: החברה השיקה ב־2005 את ליין הדריי־פיט שלה להילחם בשוק הבית של אנדר ארמור צילום: אי אף פי

 

אנדר מי?

 

אנדר ארמור מייצרת בגדי איכות לספורטאים. אם תלכו לכל חדר כושר בעולם, תראו מספר די גדול של מותגים מוכרים שמייצרים בגדי אימון שנותרים יבשים, אבל הטרנד הזה הוא רק בן כמה שנים ספורות. ב־2005 אנשים עוד הלכו עם טי־שירט רגילה וטריינינג מיוזע ומכוער. בערך באותו זמן החלו מוצריה של אנדר ארמור להיהפך לפופולריים - סוג של חברת הייטק, שמייצרת בגדים בטכנולוגיה חדשנית. זה החל עם חולצות צמודות למקצוענים ולמסורים - חולצות שנשארות מאווררות ויבשות למרות הזיעה, ושליטה של כ־75% בשוק שהוערך באותן שנים בכ־500 מיליון דולר. ההצלחה הובילה גם לפיתוח נעלי ספורט וחדירה של החברה לשווקים חדשים. שם עשתה החברה חיל - וכל זאת ללא הצורך להחתים ספורטאים כפרזנטורים ולשלם להם עשרות מיליוני דולרים.

 

קצת כמו אפל

 

התחושה שיש ילד חדש בשכונה שמתלבש לנייקי על הליין האיכותי שלה -אייר ג'ורדן - הובילה לתגובה אגרסיבית: החברה השיקה ב־2005 את ליין הדריי־פיט שלה להילחם בשוק הבית של אנדר ארמור.

 

אלא שאנדר ארמור המשיכה בשלה. היא נכנסה בהצלחה לעסקי נעלי הפוטבול, ואז גם לבייסבול, אם כי אלו יחדיו מהווים 1% משוק נעלי הספורט. לאט לאט היא נכנסת לשווקים חדשים וברבעון האחרון היא השיקה נעל כדורסל ראשונה. בתום הרבעון היא גם הגביהה את הציפיות לשנה כולה ולחצייה ראשונה של רף מיליארד הדולרים בהכנסות (הצפי כעת הוא להכנסות של 1.01 מיליארד דולר), שזה, למי שזוכר, ההכנסות של מותג אייר ג'ורדן ב־2009. ואף שחברות ענק כמו אדידס ונייקי נלחמות איתה כעת על כל מילימטר בנתח השוק, אנדר ארמור, בדומה לאפל, נהנית מהייפ סביב מוצריה האיכותיים.

 

ובכל זאת, כשנכנסים למגרש של הגדולים יש חוקים ברורים. ובספורט החוקים האלה אומרים חסויות. אנדר ארמור היום מחתימה כוכבים קטנים וגדולים על חוזי חסות. זה עולה יותר, אלא שכדרכה, היא עושה זאת קצת אחרת.

 

 

טום בריידי. החלום האמריקאי של לשלם פחות מסים בא לידי ביטוי בכך שהמס על הון נמוך בהרבה מהמס על עבודה, ובוודאי כאשר מדובר בטווח ארוך טום בריידי. החלום האמריקאי של לשלם פחות מסים בא לידי ביטוי בכך שהמס על הון נמוך בהרבה מהמס על עבודה, ובוודאי כאשר מדובר בטווח ארוך צילום: אי פי אי

 

מהמגרש לבורסה

 

לעסקה עם בריידי יש צד נוסף, שכן לאתלט יש תמריץ שגורם לכל סוכן או מנהל מקצועי לבכות מאושר: חיסכון במסים. כן, החלום האמריקאי של לשלם פחות מסים בא לידי ביטוי בכך שהמס על הון נמוך בהרבה מהמס על עבודה, ובוודאי כאשר מדובר בטווח ארוך. אגב, בשבוע שעבר קלי סלייטר, אלוף העולם בגלישה, דחה הצעת ספונסרשיפ של יותר ממיליון דולר עבור 3% ממניות החברה שהגישה לו את ההצעה – חברת הלבשת הגלישה האוסטרלית קוויקסילבר.

 

העסקה של בריידי מעוררת הדים של התרגשות, בעיקר כי יש לה תקדים מוצלח. הכוכב של ניו יורק מטס בבייסבול, דיוויד רייט, ויתר על מזומנים תמורת אחזקה של 0.5% בחברת מי הוויטמינים גלאסו. כאשר החברה נמכרה לקוקה־קולה ב־2007, תמורת 4.1 מיליארד דולר, קיבל רייט צ'ק נחמד של 20 מיליון דולר.

 

אבל לרייט היה גם לא מעט מזל. אחרי הכל, עסקאות מניות אינן נטולות סיכונים. והסכם של רייט עם, נגיד, ליהמן ברדרס, היה נראה אחר לחלוטין. האם נראה מעתה יותר עסקאות שכוללות מניות? בהחלט, אם כי בעיקר כשמדובר בספורטאי־על שהוכיחו את עצמם על המגרש, ולא פחות חשוב מכך - מחוצה לו. שחקנים סוררים לא יראו מניה אחת, לא אופציה ולא אג"ח להמרה. אף אחד מהמנהלים כסופי השיער של תאגידי הענק לא אוהב לחשוב על מחזיקי מניות שמואשמים בהיותם שקרנים כרוניים, וחמור מכך, בניסיונות לרצח, החזקת נשק, הכאת נשים וכדומה. עד כאן, הם אומרים – שהרי זו פריבילגיה שהם שומרים לעצמם.

 

אבל זה לא אומר שמצב הספורטאים בהכרח ישתפר. זה רק אומר שגם הם, כמו כולם, תלויים במצב השוק.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x