משיחת יתר: פולין האחרת

האם אפשרי לחזור ולהתיישב בפולין אחרי כל מה שעברנו שם? לאן הוביל אותנו הכיבוש ואיך נרגיש אם תרבות סמוכה לנו תיעלם בבת אחת? אלו הן חלק מהשאלות שעולות מהתערוכה "אם תרצו, נגיע יחד לירח" של יעל ברתנא, שנפתחה בחודש שעבר בגלריה זומר בתל אביב. ברתנא מציגה בתערוכה שני סרטים מתוך הפרויקט "טרילוגיה פולנית". הראשון, "מארי קושמרי" (חלום בלהות), צולם בוורשה, פולין, ב־2007. סלאוומיר שירקובסקי, עיתונאי ופעיל שמאל פולני, נואם במרכזו של אצטדיון נטוש וקורא לחזרתם של 3 מיליון יהודים לפולין. "כשעזבתם, שמחנו בסתר לבנו. אמרנו לעצמנו: סוף סוף נחיה בביתנו לבדנו, פולין לפולנים, בלי שאף אחד יטריד אותנו", הוא קורא וקולו מהדהד. "ומאחר שעדיין לא היינו מאושרים, מדי פעם בפעם מצאנו יהודי וגירשנו אותו מפולין. אפילו כשהיה ברור שאיש מכם לא נותר, היו כאלה שעדיין מצאו וגירשו אתכם... כיום אנו מסתכלים בשעמום בפנינו הדומים אלה לאלה. ברחובות ובערים הגדולות אנחנו מחפשים זרים ומקשיבים בעניין לדיבורם. כן, כיום אנו יודעים שאיננו יכולים לחיות לבד. אנחנו זקוקים לאחרים ואין יקרים לנו מכם! חזרו!".

מתוך הסרט "מארי קושמרי". קריאה ליהודי פולין לחזור

בסרט השני מ־2009, "חומה ומגדל" (שהוגדר במגזין האינטרנט "Muse" כ"מעשייה פוליטית"), נראית קבוצה של צעירים בעלי מראה חלוצי - מעין תמהיל ציוני־ארי. במקום שבו שכן גטו ורשה הם מקימים בן־לילה את המבנה המזוהה עם שיטת הפעולה של המתיישבים היהודים בפלשתינה בתקופת המנדט. על המבנה שקם במהירות רבה נתלה שלט בעברית: "ברוכים הבאים", אך מובן שהמקום עצמו, המגודר בחוט תיל, אינו נראה מזמין. אשה מבוגרת אחת מתקדמת לכיוון המבנה וברגע האחרון מסתובבת ומתרחקת.

יש משהו משעשע במעשה האנכרוניסטי, שנראה כמעט כפארודיה על ראשית הציונות. עם זאת נחשפת גם הברוטליות שהיתה כרוכה במעשה ההתיישבות. התנחלות אינסטנט זו זרה לסביבתה, תחילתה בכוח אך סופה בגטו שאינו יכול להגן על יושביו.

הסמל של התנועה להתחדשות יהודית

כך בעצם נולד הרעיון לסרטים וגם לתנועה שקמה במקביל: "התנועה להתחדשות יהודית בפולין". האם יש כוונה להפוך אותה לתנועה חברתית־פוליטית? עדיין לא ידוע, אך ברור שתנועה זו כבר חרגה מעבר למעשה אמנותי גרידא: יש לה מניפסט, "אנחנו כמהים לתקן את דפי ההיסטוריה שמעולם לא התקדמה במסלול שבחרנו בו", ולוגו המורכב מנץ ומגן דוד. בקרוב אף יתקיימו כנס וקונגרס בהשתתפות אורחים בינלאומיים מתחומים שונים.

איך יסתיים הפרק האחרון בטרילוגיה? בהשמדת עם או ביצירת אלטרנטיבה בעלת מוסר השכל? הכל תלוי במימון שיימצא. הפקתו של "חומה ומגדל" הסתכמה בכ־150 אלף יורו שגויסו מקרנות, מלגות, משקיעים פרטיים וגלריות. שני עותקים מתוך השישה שהוכנו כבר נמכרו (כל אחד ב־50 אלף יורו) - אחד ל־Vanabbe Museum בהולנד והשני לאספן פרטי. התערוכה תוצג בגלריה זומר, רוטשילד 13 תל אביב, עד 15 במאי.