השלב הבא במהפכה הדיגיטלית במגזר הציבורי יוצא לדרך: הטמעת תשתיות AI, אוטומציה והגנת סייבר
בכנס Public Sector AI360 Summit 2026 של בינת תקשורת הציגו בכירי הממשלה והתעשייה את מהפכת תשתיות ה-AI במגזר הציבורי, את אתגרי הסייבר בעידן הנוכחי ואת שילוב סוכני ה-AI בסביבות עבודה פרטיות לשיפור הביצועים, תוך שמירה על אבטחת המידע
ראשי מערכי הסייבר והדיגיטל הלאומיים ובכירי תעשיית ההייטק הישראלי התכנסו במלון אוריינט בירושלים, במסגרת כנס Public Sector Summit 2026 של חברת בינת תקשורת. במהלך הכנס דנו בצורך בהטמעת יכולות AI בארגונים במגזר הפרטי והציבורי, אל מול הצורך בחיזוק האבטחה ובשמירה על המידע מפני מתקפות סייבר וסוכני AI אוטונומיים הפועלים בתוך הארגון.
במרכז הכנס הציגה בינת את תפיסת "AI 360°", שבמסגרתה היא מסייעת לארגונים במגזר הציבורי והפרטי לשפר את השירותים לתושב ולהנגישם. בכנס הוצג מגוון רחב של פתרונות: מתשתיות ענן מתקדמות, דרך מוקדים חכמים ועד לשילוב סוכנים חכמים אוטונומיים בסביבה ארגונית מאובטחת. את המענה הזה מקדמת בינת עם שותפיה הטכנולוגיים: GitLab, Check Point, UiPath, Palo Alto Networks ,Google ,Cisco, ServiceNow, Kaleidoo, Akamai, Bynet Software Systems ו־Radware ועוד.
את המליאה פתח אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת, והתייחס למהפכת ה-AI ולאתגרי ביטחון המידע: "קצב השינויים הטכנולוגיים מחייב אותנו להסתכל על הארגון שלנו בראייה של AI 360. הפיתוי להזין מידע למודלים ולאפשר לסוכני AI גישה, עלול לחשוף את המידע הרגיש ביותר בארגון. לכן אנחנו מקימים כבר היום בישראל סביבות AI Factory, שמאפשרות ביצועים גבוהים', תוך שמירה על המידע הרגיש של הארגון".
בנוגע לשינויים בשוק העבודה ולמיקומה של ישראל במרוץ ה-AI , הוסיף בן צור: "אני לא חושב שצריך לדאוג לשוק העבודה, דברים יזוזו וישתנו, אבל בסופו של דבר כל אחד ימצא את מקומו, אין מקום לדאגה מאבטלה, אך בהחלט יש מקום לחשוש לנושא פרטיות והביטחון המדיני. בניגוד לטענות שישראל פספסה את הרכבת במרוץ ה-AI, אמר בן צור, יש לנו בישראל הזדמנות בלתי רגילה משתי סיבות. הראשונה היא העוצמה של תעשיית הסייבר הישראלית: 29 מתוך 60 חברות ה-Cyber Fortune הן ישראליות, וסייבר הוא תנאי הכרחי לאימוץ כלי AI בצורה בטוחה. הסיבה השנייה היא שישראל אינה מדינת פועלים וייצור המוני, כך שכתיבת קוד באמצעות AI תשחרר רבים לעסוק בתכנון, עיצוב ופתרון בעיות באמצעות עושר ביצועים וקוד שמגיעים מהטכנולוגיה הזמינה. אלה מאפשרים למנף את החוזקות של התעשייה הישראלית המצטיינת בייזמות, בראייה מערכתית, באפיון ובדיזיין, כדי לפתח טכנולוגיות חדשות במהירות חסרת תקדים".
יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי
(צילום:ניב קנטור)
יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי, התייחס לאתגרי הסייבר הלאומיים: "לפי דוח מיקרוסופט האחרון, ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בעולם ביחס לגודלה והשנייה בסך הכול אחרי ארה"ב. במלחמות הסייבר אין הפסקות אש: בערב סיום מערכת 12 הימים מול איראן התקיפות זינקו פי שניים. מאז אנו במערכה רציפה שבה האקדמיה הישראלית מותקפת יותר מבכל מדינה אחרת. כארגון ההגנה הלאומי בסייבר אנו פועלים מדי יום לבלום מתקפות. בין האירועים שבלמנו ושניתן לפרסם: מתקפת הסייבר על בית החולים 'אסף הרופא' ביום כיפור 2025.
כמו בשאר המדינות, הבטן הרכה שלנו היא שרשרת האספקה והשירותים הדיגיטליים: די באיש IT אחד שמוריד תוכנה למחשב נייד כדי לייצר סכנה משמעותית לארגון ולארגונים נוספים. למרות זאת, כשאנשיי מתריעים ביום שישי בפני מנכ"ל על תוקף איראני ברשת שלו, אנו עדיין שומעים לפעמים: 'תודה, נטפל בזה ביום ראשון'. מוקד הכוח העולמי עבר ממנהיגי מדינות למנכ"לי ענקיות הטק. במקביל, מצטמצם 'חלון הזמן של התוקף' – הפער שבין תוקף המאמץ תוך חודש מודל AI פתוח, לבין המגן הכפוף לרגולציה ונדרש לשנה-שנתיים כדי להטמיע מערכות הגנה ברמה הלאומית.
התלות המוחלטת בדיגיטל, העברת קבלת ההחלטות ל-AI והמחשוב הקוונטי המתקרב מובילים אותנו למלחמת הסייבר וה-AI הראשונה. אל תדמיינו את הירושימה, אלא מלחמת התשה שבה קצב התקיפות על תשתיות מים, אנרגיה, חשמל ותקשורת יהיה מהיר מקצב ההתאוששות של המדינה. לכן אנו מובילים תוכנית רב-שנתית למעבר בטוח לענן, בניית יכולות סייבר-AI והיערכות לאיום הקוונטי, המחייב ארגונים להתחיל להחליף חומרה כבר מעכשיו".
תא"ל (במיל') נתי כהן, ראש מערך הדיגיטל הלאומי
(צילום:ניב קנטור)
תא"ל (במיל') נתי כהן, ראש מערך הדיגיטל הלאומי, התייחס לתשתיות וליכולות שמקדמת הממשלה להטמעת בינה מלאכותית בשירות הציבורי:
"האתגר המרכזי שלנו היום הוא המעבר משלב הניסויים בבינה מלאכותית ליישום רחב היקף בממשלה. אנחנו פועלים בשלושה מישורים מרכזיים: הפקת תובנות מבוססות נתונים לקבלת החלטות, אוטומציה של אלפי תהליכים ממשלתיים ופיתוח שירותים חדשים לציבור. לשם כך אנחנו מקימים תשתיות ממשלתיות שיאפשרו שילוב AI בעבודת המשרדים, לצד מנגנוני משילות ובקרה שיבטיחו שימוש אחראי ובטוח בטכנולוגיה. כל אלה הם חלק מהשינוי שאנחנו מובילים במסגרת מצפן מערך הדיגיטל 2030, שמטרתו להפוך את הממשלה לפשוטה יותר, חכמה יותר ויוזמת. בסופו של דבר, המבחן האמיתי של המהפכה הטכנולוגית אינו בכמות הכלים שנאמץ, אלא בשינוי שנצליח לייצר בחיי היום-יום של הציבור בישראל".
