ישראל של הכותרות וישראל של השווקים - שתי מדינות שונות
בעוד השיח הציבורי מתמקד בחוסר יציבות, מדדי המניות הציגו ביצועים תחרותיים, האבטלה נותרת סביב 3%–4% ומרווחי האג"ח התמתנו — כי השווקים לא מתמחרים כותרות, הם מתמחרים הסתברות לעתיד
כמי שעוסק בניהול השקעות בגופים מוסדיים למדתי שהשווקים אינם מגיבים לכותרות, אלא לנתונים, למגמות ולתמחור הסיכונים קדימה.
דווקא בתקופה של אי-ודאות גיאופוליטית, מתחדד פער בין האופן שבו ישראל מוצגת בציבור לבין האופן שבו היא מתומחרת בפועל. בעוד שהשיח הציבורי מתמקד בחוסר יציבות, השוק בוחן אינדיקטורים מדידים: קצב צמיחה, פעילות עסקית, זרימות הון ופרמיית סיכון.
השוק מתמחר סיפור מורכב יותר
למרות הסביבה המאתגרת, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפגין עמידות יחסית. שיעור האבטלה נותר נמוך היסטורית (סביב 3%-4%), והפעילות העסקית, במיוחד בענפי הטכנולוגיה והשירותים, ממשיכה לייצר יצוא בהיקפים משמעותיים.
גם בצד השווקים הפיננסיים ניכרת תמונה מורכבת יותר מהכותרות:
בחלק מהתקופה האחרונה מדדי המניות המקומיים הציגו ביצועים תחרותיים ביחס לשווקים מובילים, ובמקביל נרשמו תנודות בפרמיית הסיכון של ישראל, כאשר בחלק מהמדדים (כגון מרווחי אג"ח ו-CDS) נראתה התמתנות לאחר עליות חדות בתחילת המשבר.
למשקיע הגלובלי, אלו נתונים קריטיים, משום שהם משקפים לא את הנרטיב, אלא את המחיר בפועל של הסיכון.
כסף זז לפי תשואה, לא לפי כותרות
זרימות ההון לעולם אינן מושפעות רק מכותרות. משקיעים בוחנים שילוב של תשואה צפויה מול סיכון נתפס. כאשר שוק מציג יציבות יחסית תחת לחץ, ולעיתים גם פרמיית סיכון גבוהה מהרגיל, הוא הופך אטרקטיבי יותר. זה מסביר מדוע גם בתקופות של אי-ודאות, ישראל ממשיכה להישאר על הרדאר של משקיעים זרים וגופים מוסדיים.
המשקיעים לא מחפשים שלמות
בניגוד לתפיסה הרווחת, השווקים אינם דורשים ודאות מלאה כדי לתמחר נכס או כלכלה. הם מוכנים לתמחר אי-ודאות, כל עוד הם מזהים תפקוד כלכלי עקבי ויציב יחסית גם תחת לחץ, יכולת הסתגלות מהירה של המשק לשינויים בסביבה הכלכלית והביטחונית, ומנועי צמיחה ארוכי טווח שממשיכים לתמוך בפוטנציאל הכלכלי.
במבט רחב יותר, יחס חוב לתוצר מתון יחסית לעולם המפותח, מגזר טכנולוגי חזק ורמת חדשנות גבוהה ממשיכים לתמוך בתזה הכלכלית של ישראל גם בתקופות מורכבות.
הפער בין תחושה לתמחור
הציבור חווה את המציאות דרך כותרות בזמן אמת. השוק, לעומת זאת, מתמחר הסתברות לעתיד. לכן לא פעם דווקא כשהתחושה שלילית, נרשמת יציבות או שיפור בפרמטרים פיננסיים. אין זה פרדוקס, אלא ביטוי לכך שהשווקים “מסתכלים מעבר לכותרות”.
השורה התחתונה
הפער בין "ישראל של הכותרות" ל"ישראל של השווקים" אינו רק מעניין - הוא מהותי להבנת הכלכלה.
בטווח הקצר, כותרות מייצרות תנודתיות. בטווח הארוך, הנתונים - צמיחה, זרימות הון ותמחור סיכון - הם שמעצבים את תמונת ההשקעה. והשווקים, כפי שקורה לא פעם, כבר מסתכלים קדימה.
* האמור משקף את דעתו של הכותב
סער רוטמן הוא מנהל השקעות בהראל פיננסים
