התחדשות עירונית בגיל השלישי: הזכויות והקשיים שמצפים לקשישים
עו"ד רן ברא"ז, שותף מנהל בלוי טילר ברא"ז ושות', מסביר את המורכבות שמתמודדים איתה קשישים בפרויקטי התחדשות עירונית
אירועי ה-7 באוקטובר חידדו את החשיבות הביטחונית של התחדשות עירונית, אך עבור האוכלוסייה המבוגרת מדובר בתהליך מורכב במיוחד. עורך הדין רן בראז מסביר שקשישים מתמודדים עם קושי רגשי נוסף מעבר לאתגרים הטכניים של הפרויקט, וצריכים לעבור דירה פעמיים במהלך התהליך. לקשישים זה מורכב כי הם מתגוררים בדירות עשרות שנים, ומחוברים ברגשות סנטימנטליים לבית.
החוק מספק מספר חלופות מותאמות לקשישים: שתי דירות קטנות במקום דירה אחת גדולה, דירה קטנה עם תשלום כספי, מעבר לדיור מוגן, או קבלת תשלום כספי לרכישת דירה חדשה. היזם מחויב להציע לפחות חלופה אחת, ולא את כל האפשרויות.
ברא"ז מזהה בעיה חמורה בהגדרת "קשיש" בחוק - הגיל נקבע בחתימה על ההסכם, לא במועד הפינוי. "אדם בן 69 החותם היום על הסכם, אבל רק בעוד 6-7 שנים יפונה כשהוא בן 75, לא יזכה להטבות שקבועות בחוק". המשרד פועל לתיקון הסוגיה מול רשות מקרקעי ישראל.
מעבר להטבות החוקיות, מקובל להציע הטבות נוספות כמו מימון עמלת תיווך, עלויות עריזה, פריקה והתאמת הדירה החדשה לצרכים מיוחדים. בראז מדגיש שחובת עורך הדין של הדיירים לוודא שבהסכם ייכללו כל ההטבות הנדרשות לקשישים.
כל הפרטים המלאים על ההטבות לקשישים בכתבה המלאה >>
