מנכ"ל בינת תקשורת, אלון בן צור: "בעידן סוכני ה-AI, עלינו לוודא שהשכל האנושי ישלוט בטכנולוגיה ולא להפך"
כ-6,000 איש השתתפו בכנס Bynet EXPO 2026 שעסק השנה ב-Agentic Era ובמעבר מעולם של כלי AI מסייעים לעולם של סוכנים חכמים, יוזמים ומבצעים המשתלבים בתהליכי עבודה ארגוניים. את המליאה המרכזית חתם יוצר התוכן והיזם הבינלאומי Nas Daily, שהגיע במיוחד מחו״ל לאירוע.
כ־6,000 משתתפים לקחו חלק ב־Bynet EXPO 2026, אירוע ההייטק וטכנולוגיות המידע השנתי של בינת, שעסק השנה בעידן ה־Agentic AI ובמעבר משימוש נקודתי בכלי AI לעולם של סוכנים חכמים, יוזמים ומבצעי פעולות, המשתלבים בתהליכי עבודה ארגוניים. את המליאה המרכזית חתם יוצר התוכן והיזם הבינלאומי Nas Daily, שהגיע במיוחד מחו״ל לאירוע.
המליאה המרכזית התקיימה תחת הכותרת “Agentic Era – Intelligence in Harmony”, ועסקה בשאלה כיצד AI משתלב בארגון לא רק ככלי עזר, אלא כחלק ממערכות העבודה, התשתיות והתהליכים העסקיים. לצד המליאה המרכזית, הוצגו במסלולי התוכן, במתחמי התערוכה ובסדנת ה־Hands-on היבטים מעשיים של בניית סוכן AI ארגוני = מפיתוח וניהול קוד, דרך אבטחת שרשרת האספקה, ניטור, דאטה וענן, ועד פריסה בסביבה ארגונית.
בנוסף, הוצגו באירוע טכנולוגיות מתקדמות בתחומי מולטימדיה, חוויית לקוח, תשתיות IT, AI ו־HPC, דאטה, ענן, אוטומציה, סייבר, IoT ו־Wireless = כחלק מהתפיסה שלפיה AI ארגוני אינו עומד בפני עצמו, אלא נשען על ארכיטקטורה טכנולוגית רחבה ושלמה.
"מהפכת ה-AI שונה מהמהפכות הטכנולוגיות הקודמות במהירות שלה ובערעור סדרי עולם. היא לא רק כלי, אלא מוסיפה ישויות מכונה המתחרות בבני האנוש, והאתגר הגדול ביותר של האנושות ושוק ה-IT הוא למצוא את נקודת האיזון הנכונה בשילוב אדם-מכונה", אמר על הבמה מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, אלון בן צור. "עלינו לוודא שהשכל האנושי ישלוט בטכנולוגיה ולא להפך". לדבריו, "זה הכרחי כדי שהעובדים האנושיים לא יאבדו כישורים וידע שבלעדיהם לא תתאפשר בקרה על המכונה. אנו בבינת מסייעים לארגונים בכל מגזר לעכל את המהפכה נכון, לפתח סביבות AI ואוטומציה ולהבטיח מרחב מגוון של משאבי מחשוב, תקשורת ואבטחת מידע".
בהמשך המליאה התייחס תת-אלוף במיל׳ ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, לזווית הלאומית של מהפכת ה-AI. לדבריו, היתרון של ישראל אינו נמצא בהכרח בבניית תשתיות הענק או במודל השפה הגדול הבא, אלא ביכולת לחבר במהירות בין טכנולוגיה, יישומים ופתרון בעיות אמיתיות. "בעולם מדברים הרבה על תשתיות, אנרגיה ומודלים גדולים, אבל השאלה החשובה היא מה עושים עם AI בחיים האמיתיים", אמר אסקל. "המטרה היא להפוך את ישראל מאומת הסטארט-אפ לאומה של כל שכבות ה-AI: מהמודלים, דרך היישומים ועד החיבור לעולם הפיזי".
לצד החברות והיצרנים המובילים, נתן האירוע במה גם לדור הבא של החדשנות: 16 סטארט-אפים נבחרים הציגו את פתרונותיהם במתחם ייעודי, ובמסגרת תחרות ה־Startup Pitch התמודדו מיזמים על תואר הסטארט-אפ המבטיח של 2026.
דובר מרכזי במליאה היה רועי זיסאפל, יו"ר קבוצת רד בינת, שהתייחס לשינויים הדרמטיים בתשתיות המחשוב לצד אתגרי סייבר חסרי תקדים בעקבות ההתרחבות בשימוש בסוכני AI. בדבריו אמר זיסאפל: "אנו מנצלים את כוח היריב בסייבר להפיל אותו, העיקרון המרכזי בג'ודו לנצל את הכוח והמומנטום של היריב – לטובתך. בעולם הגנת סייבר מבוססת בינה מלאכותית, אנו מנצלים את כוחות היריבים בסייבר כמו בג'ודו ובונים הגנה על בסיס הפגיעויות שה-AI חושפת. כך יש לנו מגן אלקטרוני, ללא מגע יד אדם, המתאים ככפפה במאבק האינסופי נגד נוזקות. זה יהווה מענה טוב לכל תוקף מאיראן ולכל האקר, העושים שימוש ב-AI למתקפות", עוד ציין זיסאפל: "ה-AI הוא הנפט החדש, בעולם חדש זה יש כמה רכיבים קריטיים, וביניהם, תשתיות ייעודיות לתחום, וטיפול מעמיק בנתונים. יש צורך בשינוי מרכזי בתשתיות, כך שהן יתאימו לעידן החדש. אנו כקבוצה, משקיעים בישראל, על מנת שנוכל להמשיך להוביל ברמה עולמית בעולם התוכן החדש של AI".
בין הדוברים בכנס היה גם אורן שגיא, מנכ"ל Cisco ישראל, שהדגיש כי ארגונים ניצבים כעת בפני צונאמי של סוכני AI עצמאיים, המייצרים בממוצע כ-450% יותר תעבורת מידע מאדם שמבצע את אותה משימה. "זה כבר לא אתגר של AI, זה אתגר של ארכיטקטורה ותשתיות, והמעבר הרשמי לעידן ה-AgenticOps מחייב פתרונות ניהול ואוטומציה אחודים", אמר שגיא. לדבריו, היעד הוא לא רק לצרוך טכנולוגיה, אלא לתת למנמ"רים את הכלים לייצר ולתכנן בעצמם סוכני AI מותאמים אישית בשפה חופשית: "אנחנו נותנים ללקוחות את המפעל לייצור סוכנים, כדי שהם יוכלו להוביל את העתיד הזה בביטחון מלא".
