אלגוריתם בלי אינטרס: איך FINQ מדרגת את הפנסיה שלכם בלי להסתכל על העמלות?
הפנסיה היא הנכס הפיננסי הגדול ביותר של רוב הישראלים, אך רובם אינם יודעים איפה הכסף מושקע וכמה הוא עולה להם. בשוק שבו ההחלטות מתקבלות על פי העמלות שהסוכן מקבל, FINQ בנתה מערכת שמדרגת כל מסלול אך ורק על פי ניתוח מעמיק של רמת הסיכון האמיתית. "המטרה היא להפוך את ההחלטה הפנסיונית מ'מי מכר לך' להחלטה שמבוססת על נתונים", אומר דן סולומון, Senior Research Analyst ב-FINQ
פנסיה היא תיק השקעות שמנוהל עבורנו במשך עשרות שנים. למעשה, ברוב המקרים זהו הנכס הגדול ביותר שיש לנו, ועדיין מעטים יודעים להסביר מה בדיוק מוחזק בו. בעידן שבו ה-AI הפך לשגרה בכל תחום, השאלה המעניינת היא 'עבור מי ה-AI עובד?'. בשוק עם הרבה שיקולים אנושיים, חלקם כלכליים, יש הבדל גדול בין מערכת שנבנתה כדי לשרת את החוסך לבין המלצה שמגיעה עם תמריץ בצד.
דן סולומון, Senior Research Analyst ב-FINQ, מתאר שתי בעיות בשוק הפנסיה: הראשונה שייכת לחוסך: "הוא לא יודע איפה הכסף שלו מנוהל ומושקע, וכמה הוא משלם על זה". השנייה שייכת לשוק עצמו, "כאשר ההחלטות מתקבלות מתוך מבנה של עמלות ותמרוץ פיננסי עבור הסוכנים".
"מדובר על קבצי אקסל עם אלפי שורות, והמודל יורד עד לרמת הנכס הבודד"
בניסיון לפתור את שתי הבעיות המרכזיות בשוק, FINQ פיתחה מערכת טכנולוגית לדירוג והמלצה של מסלולי פנסיה לחוסכים. לדברי סולומון, הדירוג בנוי משני שלבים. "הראשון הוא להבין מה באמת רמת הסיכון של כל מסלול, ולשם כך צריך להבין מה באמת מוחזק בו", הוא מסביר. המערכת עובדת על כמויות גדולות של דאטה ממקורות שונים, כאשר אחד המקורות הוא קבצי האחזקות הרבעוניים שהגופים המוסדיים מפרסמים, קבצי אקסל ענקיים שבהם הצוות רוצה לרדת עד לרמת הנכס הבודד.
"המערכת לא מסתפקת בהצהרה של הגוף המנהל שמגדיר אותו בתור 'מחזיק מניות'. המודל יורד לרמה של כל אג"ח וכל נייר ערך בודד", אומר סולומון. כל סוג נכס נבחן לפי המדד שמתאים לו: במניה מסתכלים על מכפיל הרווח, באג"ח על התשואה לפדיון. "קרן השקעה, למשל, היא שורה אחת באקסל, אבל היא דורשת התייחסות נפרדת, כי מאחוריה מסתתרים סוגי חשיפה רבים: מניות, פרייבט אקוויטי, חוב ונדל"ן", מסביר סולומון.
"בחלק מהמקרים, הנתונים המוצגים לקהל לא משקפים את המציאות מבחינת סיכון"
בנוסף לקבצים הרבעוניים, המערכת משתמשת בנתוני החשיפות שהגופים המוסדיים מפרסמים באופן שוטף, הכוללים מידת חשיפה למניות ולמט"ח. "זה מקור עדכני יותר, שממלא את הפער בין הדוחות הרבעוניים", מסביר סולומון, "כאשר מעל כל זה נרכשים נתונים מספקי מידע בעולם". הצורך במידע רציף ומהימן הוא קריטי: מכפיל רווח, מח"מ ותשואה משתנים מדי יום, ומשפיעים על הסיכון של הנכס הבודד, ובמצטבר על הסיכון של המסלול כולו. "יש הרבה שכבות של מידע. רק אחרי שמרכיבים מחדש את כל התמונה אפשר לדעת באמת מה מאפיין את רמת הסיכון של כל מסלול", אומר סולומון.
ה-AI משמש בעיקר במוצרים שנדרשת בהם רמת גילוי גדולה מהרגיל, כמו קרנות השקעה וחוזים עתידיים. "משתמשים בו כדי 'לקלף שכבות' של מידע ולזהות את החשיפה בפועל", אומר סולומון. לדוגמה, "יש בישראל מסלול שמוגדר 'כללי' ומדווח באופן שוטף על חשיפה של 40%-45% למניות, אך לאחר שעבר את המודל של FINQ, התברר שהוא מחזיק קרנות השקעה, והחשיפה המנייתית האמיתית שלו הייתה גבוהה ב-10-15 נקודות אחוז מהמדווח. מאחורי שורה אחת בדו"ח, יש חשיפה משמעותית שמשנה את התמונה. זה סיכון שחייבים לזהות".
"הבדל קטן בדמי ניהול הופך לסכום משמעותי בקצבת הפנסיה"
השלב השני של המערכת הוא הדירוג עצמו, וההגדרה של הפרמטרים אותם יש למדוד ולהשוות. "למדוד תשואה זה החלק הקל. היא מפורסמת בצורה שוטפת וחשופה לכולנו", אומר סולומון. בנוסף אליה בודקים ב-FINQ עד כמה הביצועים עקביים לאורך זמן, מה איכותם, ואיזה סיכון לקח מנהל ההשקעות כדי להשיג אותם. "המערכת כוללת גם מנגנונים מובנים שנועדו לזהות תשואה חריגה של מסלול ביחס לשוק שלו בתקופת זמן מוגבלת - והדירוג לוקח זאת בחשבון", אומר סולומון.
דמי הניהול הם פרמטר חשוב מאוד, ולא בכדי. "מדובר בחיסכון שנצבר עשרות שנים, ולכן הבדלים שנראים קטנים מצטברים לסכומים משמעותיים", אומר סולומון. לדבריו, חוסך שצובר 40 שנה על שכר ממוצע, עם תשואה ריאלית נטו של 4.5%, יגיע למעט מעל 3 מיליון ש"ח. שינוי דמי הניהול מהצבירה מ-0.2% ל-0.5% משנה את הקצבה החודשית בכ-1,500-2,000 ש"ח. "זה נתון מטורף", אומר סולומון. קרנות ברירת המחדל, למשל, גובות 0.22% מהצבירה, לעומת מסלולים אחרים בהם השיעור מגיע ל-0.5%.
לדברי סולומון, "למרבה הצער, החינוך הפיננסי בישראל לוקה בחסר. אנשים לא מודעים לחשיבות של דמי הניהול ושל הפרמטרים האחרים בבחירת המסלול, והם לא מבינים מה המשמעות של זה עבור הקצבה שלהם. חלק מהמטרה שלנו היא להנגיש את המידע בצורה מסודרת, שקופה ונוחה, כדי שהחוסך יקבל את ההחלטות הנכונות ביותר עבורו."
אלגוריתם שאינו מודע לעמלה, מול גורם אנושי עם תמריץ
מאחורי ההתוויה וההגדרה של מערכת ה-AI יושבים אנשים, מדגיש סולומון. "מנהלי השקעות מנוסים מגדירים אילו פרמטרים נחשבים מובהקים ומספקים את הדאטה הנכונה והעדכנית, ומדעני נתונים אחראים על האלגוריתמיקה".
הנקודה שסולומון מדגיש בניתוח של המערכת היא אחידות. "אנחנו מנתחים את כל השוק באותו אופן. אין רשימת גופים שמדלגים עליהם, וכולם נכנסים לאותו ניתוח ותחת אותם תנאים." כל מסלול מדורג בקבוצת סיכון, והדירוג פתוח לציבור ולביקורת של הגופים המדורגים.
"חשוב לציין כי גם FINQ מקבלת תשלום מהגופים המנהלים, כמו סוכן פנסיוני רגיל", אומר סולומון. ההבדל הוא שהתשלום מגיע מכל הגופים, והאלגוריתם אינו מודע לו, ולכן ההמלצה אינה מושפעת ממנו. לדבריו, הטכנולוגיה יוצרת ניתוח כולל, שווה ומעמיק, בלי התייחסות לשיקולים אנושיים סובייקטיביים בדירוג עצמו.
מהדירוג הכללי לצרכים של החוסך הספציפי
הדירוג של המסלולים הוא רק חצי מהתמונה, כי מסלול שמתאים לחוסך אחד אינו בהכרח הנכון לאחר. לכן, התהליך כולל שאלון דיגיטלי קצר אשר אוסף את הנתונים שמגדירים את החוסך: גיל, סטטוס, מספר השנים שנותרו עד הפרישה, יכולות כלכליות ועוד. המערכת מצליבה את התשובות עם הדירוג השוקי ועם הצרכים והתיק הקיים, ומציגה המלצות: חיסכון בדמי ניהול, מעבר בין מסלולים או שינויים בביטוח. "באופן שכזה הדירוג הכללי הופך להמלצה אישית", אומר סולומון. לפני הביצוע סוכן מומחה עובר על כל המלצה, "והחוסך בוחר מה לעשות - כלום לא קורה בלי אישורו".














