ישראל מצטיינת ב"מדע עמוק", אבל התשתיות מעכבות את הצמיחה
מדד החדשנות הגלובלי של WIPO מציב השנה את יזמות המדע העמוק במרכז. ישראל מדורגת במקום השביעי בעולם במספר החברות בתחום, ושיעור החברות שמגיעות לשלבים מתקדמים גבוה מזה של כל מדינה אירופית בעשירייה הראשונה. אבל בהיבטי התשתיות והמוסדות היא מפגינה חולשה, שפוגעת בפוטנציאל המסחרי של החברות
מאת: ד"ר אסתר לוצאטו, עו"ד תמר לוצאטו
מדד החדשנות הגלובלי של ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO), שפורסם לאחרונה, עושה השנה תפנית. אחרי שנים שבהן השיח נסב סביב תוכנה, אפליקציות ודיגיטציה מהירה, WIPO שם במרכז את יזמות ה"מדע העמוק" (Deep Science Entrepreneurship).
מדובר בחברות שמתרגמות מחקר מדעי מתקדם לפתרונות מסחריים ולתעשיות חדשות, בין היתר בביוטכנולוגיה, מוליכים למחצה, רובוטיקה, חומרים מתקדמים ואנרגיה.
לפי הדוח (2026 Global Innovation Index), קמו מאז 2000 יותר מ-30,000 חברות כאלה בעולם, ושוויין המצטבר הגיע ב-2025 ל-7.6 טריליון דולר. זה נשמע מספר עצום, אך אל תתנו לו להטעות, הוא מובל על ידי ענקיות כמו Tesla , SpaceX ו-CATL. החברות הפרטיות שטרם נרכשו או הונפקו שוות כ-3 טריליון דולר בלבד.
זה בא לידי ביטוי גם בשינוי תמהיל החברות. מדעי החיים הוא עדיין הענף הגדול ביותר, עם יותר מ-11,000 חברות, אבל חלקן בחברות החדשות ירד מ-55% ב-2015 ל-23% ב-2025. מוליכים למחצה ורובוטיקה תופסים את מקומם, ושווי חברות השבבים צמח ביותר מ-400% מאז 2020.
היכן ישראל בתמונה גלובלית זו?
ישראל מדורגת במקום השביעי בעולם (!) במספר חברות המדע העמוק, עם 828 חברות שגייסו הון סיכון בין 2010 ל-2025. היא מקדימה בכך את שווייץ, יפן וקוריאה. זאת ועוד, כל 20 החברות המובילות באזורנו (מערב אסיה וצפון אפריקה) הן ישראליות, מצב ש-WIPO מכנה "ללא תחרות". עם זאת, אזור זה, הכולל את איחוד האמירויות ומצרים, אינו בהכרח אזור הייחוס המוביל שלנו.
יש בדוח נתון עוד יותר מעניין לגבי ישראל. 80 מתוך 828 החברות הישראליות (9.7%) הגיעו לשלב מאוחר, כלומר גייסו לפחות 100 מיליון דולר, מעסיקות לפחות 500 עובדים או מוערכות בלפחות 500 מיליון דולר. זה גבוה מהשיעור בכל מדינה אירופית בעשירייה הראשונה (4.8% עד 6.8%), ונמוך רק מזה של ארה"ב (15.5%) וסין (16.8%). קשה אפוא לטעון, כפי שמקובל, שישראל אינה יודעת להצמיח חברות. עם זאת, כדאי להצמיד לכך כוכבית. מדובר ב-80 חברות בלבד והמדד מודד גודל ולא היכן החברה מייצרת ומעסיקה.
הקשר ההדוק לקניין רוחני
הנתון המאלף ביותר בדוח נוגע לקניין רוחני ובמיוחד לפטנטים. כמחצית מחברות המדע העמוק (49.7%) מחזיקות בפטנטים, לעומת 15.4% בלבד בקרב סטארט-אפים אחרים. ההסבר לכך הוא פשוט והגיוני. בשנים הארוכות של המחקר, כשאין הכנסות ואין מוצר, הפטנט הוא לעיתים הנכס המוחשי והניתן לאימות החשוב ביותר של החברה.
השיעור גם גדל עם הבשלות. 42.7% מהחברות בשלב ההנבטה (Seed) מחזיקות בפטנט לעומת 69.2% בשלבים המאוחרים (Late stage). הפטנט, כך מתברר פעם נוספת, אינו רק כלי להגנה משפטית. הוא עשוי להשפיע גם על הערכת השווי, על גיוס ההון ועל אפשרויות הרישוי.
גם כאן ישראל מצטיינת. לפי הדוח, 53% מהחברות הישראליות מחזיקות בפטנטים, שיעור דומה לזה של ארה"ב, צרפת וגרמניה, אם כי נמוך מזה של קוריאה (69%), פינלנד (67%) ויפן (66%).
על הדבש ועל העוקץ נוסח ישראל
לצד ההישגים האלה בתחום המדע העמוק, המדד הכללי מצביע על כך שישראל מובילה בכמה וכמה פרמטרים בתחום החדשנות בכלל. היא ראשונה בעולם בהשקעה במו"פ ביחס לתמ"ג (6.8%), בשיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה ובעסקאות הון סיכון ביחס לתמ"ג. היא אפילו מובילה בשווי חדי הקרן (Unicorns) כאחוז מהתמ"ג. כל זאת מתוך 139 מדינות שנכללו בדוח. ובכל זאת היא מדורגת "רק" במקום ה-15 במדד הכללי, אחרי המקום ה-14 בשנה שעברה. לכאורה, ההבדל זניח, שכן ישראל נעה בין 14 ל-16 מאז 2021. הירידה הממשית הייתה קודם, מהמקום העשירי ב-2019 ל-13 ב-2020.
אגב, חלק מהירידה מוסבר בזינוק של מדינות אחרות. מדינות מסוימות (כדוגמת סין, קוריאה הדרומית ומדינות מסוימות באירופה) רשמו גידול משמעותי בהשקעות במו"פ.
הדפוס שבדוח חד יותר. הוא קובע שישראל ניצבת במקום ה-14 בעולם בתפוקות, אך במקום 23 בלבד בתשומות. מתברר שהמדע הישראלי מייצר ידע ברמה עולמית, אך פועל בסביבה שמתקשה להפוך אותו למנוע של צמיחה. כך למשל, ישראל ניצבת במקום ה-47 בתשתיות (כן, כולל תשתיות תקשורת ומידע, חשמל, תעופה ולוגיסטיקה), 33 במוסדות (רגולציה, סביבה עסקית), 79 ביציבות התפעולית לעסקים ו-98 בשימוש באנרגיה דלת פחמן. ייתכן גם שאי-הוודאות המקרו-כלכלית והגיאו-פוליטית מכבידה במיוחד על חברות ישראליות.
לכך מצטרף "עמק המוות": המעבר ממחקר אקדמי להוכחת היתכנות, ומפיילוט מעבדתי לייצור תעשייתי ומסחרי. אפליקציה כידוע אפשר להשיק בתוך חודשים, אך חברות מדע עמוק זקוקות לשנים של מחקר ופיתוח ולהון משמעותי עוד לפני המכירה הראשונה. הבעיה אינה ייחודית לישראל. WIPO עצמו מגדיר את התיעוש, ולא ההמצאה, כחסם המרכזי בתחום: מתקני פיילוט, חשמל, תקינה ויציבות. הצרה היא שאלה בדיוק התחומים שבהם ישראל חלשה.
למרות שהמקום ה-15 מבין 139 כלכלות הוא מקום בהחלט מרשים, בוודאי למדינה קטנה כישראל, אין להתעלם מהקשיים והאתגרים. המסקנה שלנו מן הנתונים היא שהבעיה של ישראל אינה מחסור ביכולת מחקרית או יזמית, אלא הקושי לבנות תשתיות, מוסדות ויכולת תעשייתית שיהפכו ידע לתעשייה רחבת היקף.
מנוע החדשנות הביטחוני
למרות שמדובר בדוח חשוב, הוא לא כולל תחום חשוב ורחב, בעיקר בתקופה הנוכחית והוא התעשיות הביטחוניות. ישראל נמנית עם שלוש המדינות המובילות בעולם בתחום זה, לאחר ארה"ב וצרפת, ולתעשיות אלה יש חלק חשוב ביצירת החדשנות הישראלית בכלל ובתחום המדע העמוק בפרט.
עו"ד תמר לוצאטו עומדת בראש הפיתוח העסקי, השיווק והחדשנות בקבוצת לוצאטו
(צילום: עדי מילר)
מדד WIPO אינו לוקח בחשבון את העוצמה וההשפעה של מערך המו"פ הביטחוני-צבאי, על ההיקפים שלו והגודל שלו, שכוללים השקעות פרטיות וממשלתיות. הדבר נובע מכך שחלק משמעותי מתקציבי המו"פ הביטחוני מסווגים ואינם מפורטים במלואם בדוחות גלויים של הלמ"ס ולכן אינם נספרים במדדי חדשנות אזרחיים.
תעשייה זו פועלת הן במסגרת מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון והן במסגרת יחידות העילית הטכנולוגיות של צה"ל וגורמים נוספים. כמו כן, חלק ניכר מהמו"פ הצבאי כיום הוא דואלי. כלומר, טכנולוגיות שמפותחות עבור צרכים מבצעיים (סייבר, חיישנים, רחפנים, עיבוד אותות, אלגוריתמיקה) והופכות למוצרים אזרחיים מסחריים.
דרך נוספת לכמת את השפעת המו"פ הצבאי היא ניתוח תוכניות העילית של מפא"ת וצה"ל (כגון תלפיות, פסגות, אודם, יחידה 8200, יחידות אופק וממר"ם). בוגרי תוכניות אלו הם המייסדים והמובילים של אחוז ניכר מחברות המדע העמוק וההייטק בישראל. הערכת השווי של חברות הזנק שהוקמו על ידי יוצאי מערך המו"פ הביטחוני מהווה מדד כמותי בלתי ישיר אך רב-עוצמה להשקעה זו.
כל המערך הזה אינו רק חממה מובילה לייצור ידע ומדע עמוק, אלא מנוע צמיחה שמתורגם במישרין לתפוקות כלכליות עצומות ולרווחי יצוא נרחבים. למעשה, היכולות הטכנולוגיות והמדעיות שנולדות במערכת הביטחון הביאו את ישראל למעמד יוצא דופן של יצואנית הביטחון השביעית בעולם. התעלמות זו מרכיב נכבד כל כך במחקר, בפיתוח ובתוצרים המדעיים והכלכליים של ישראל, יוצרת תמונה חלקית בלבד של חוסנה הטכנולוגי והמדע האמיתי המתקיים במדינה וללא ספק אם היה נכלל היה ממקם את ישראל הרבה יותר גבוה במדד החדשנות בעולם.
המלצות מדיניות
הדוח של WIPO מספק גם כמה המלצות מדיניות למדינות שרוצות לשמר את מעמדן המוביל בתחום המדע העמוק. הוא קורא למשל לגבש ארכיטקטורת קניין רוחני לאומית עדכנית, הכוללת שלושה צעדים.
הראשון הוא מסחור מקצועי של ידע אקדמי. 42% מחברות האנרגיה ו-41% מחברות מדעי החיים שקמו מאז 2010 הן ספין-אאוטים, חברות שנולדו ממחקר באוניברסיטה או במרכז מחקר. לכן יש לפשט ולהאיץ את העברת הטכנולוגיה ולהפוך את רישום ההגנה לנגיש ומהיר.
השני מתייחס למימון המבוסס על קניין רוחני. הכוונה היא לכלים פיננסיים וערבויות שמאפשרים לגייס אשראי כשהבטוחה היא תיק פטנטים. סינגפור, למשל, חולקת 80% מסיכון ההלוואה עם הבנקים המשתתפים בתוכנית כדי לסייע לחברות.
השלישי הוא הקמת מאגרי פטנטים ומעבדות משותפות, שמאפשרים לשלב טכנולוגיות משלימות בתחומים מורכבים כמו אקלים, אנרגיה ובריאות.
הנתונים של WIPO ממחישים שחוסנה של מדינה אינו נשען עוד רק על פיתוח תוכנה מהיר. הוא נשען על היכולת להפוך פריצות דרך מדעיות לחברות תעשייתיות צומחות. ישראל מחזיקה בבסיס מדע עמוק יוצא דופן ובקניין רוחני ברמה גבוהה. כדי שהנכסים האלה לא יישארו במעבדות או יזלגו למדינות אחרות, עלינו לבנות סביבה תומכת, רגולציה גמישה ואסטרטגיית קניין רוחני לאומית.
קניין רוחני מוגן, מנוהל וניתן למסחור הוא תנאי חשוב, אם כי לא בלעדי, להפיכת המדע הישראלי לעוצמה כלכלית.
ד"ר אסתר לוצאטו היא מנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה בישראל, שמציינת השנה 157 שנים להיווסדה. עו"ד תמר לוצאטו עומדת בראש הפיתוח העסקי, השיווק והחדשנות בקבוצה
