תפסיקו לחכות שישימו לב אליכן
בפגישת שכר גיליתי שעמית שפחות חזק ממני מרוויח 20% יותר - רק כי הוא ביקש. מחקר הרווארד מצא שגברים מנהלים מו"מ על שכר פי ארבעה יותר מנשים, ובתעשיית הסייבר, שבה נשים הן רק רבע מכוח האדם, המחיר על השתיקה כפול
לפני כמה שנים גיליתי בפגישת שכר שהעמית שלי - שטכנית פחות חזק ממני - מרוויח 20% יותר. לא כי הוא שיקר או רימה. הוא פשוט ביקש. ואני? חיכיתי בסבלנות שמישהו "יבחין" בי.
ספויילר: אף אחד לא הבחין. אנשים עסוקים מדי בלהבחין בעצמם.
בואו נהיה כנות - זה לא סיפור על ביטחון עצמי, זה סיפור על תרבות שגידלה אותנו על "תעבדי קשה ותוכיחי את עצמך" בזמן שהבנים גדלו על "תבקש, הכי גרוע יגידו לך לא".
מחקר מהרווארד מצא שגברים פותחים משא ומתן על שכר פי ארבעה יותר מאיתנו. אם תכפילו את זה בתעשיית סייבר, שבה אנחנו בקושי רבע מכוח האדם (ISC2) - המשמעות היא שאנחנו כבר המיעוט בחדר, ועכשיו גם המיעוט השקט בו.
בלי קלישאות של "האמיני בעצמך"
תעשי לעצמך "תיק הישגים" - עכשיו, לא לפני הביקורת. תרשמי כל חודש מה הזזת - כסף, לקוח, זמן שחסכת. הישג טרי אפשר למדוד. הישג ישן הופך "מובן מאליו". וזה בדיוק המלכודת.
תפסיקי להתנצל לפני שאת מבקשת. יש הבדל עצום בין "אני יודעת שזה אולי לא הזמן הכי טוב אבל..." לבין "בהתבסס על X, אני מבקשת Y". תמחקי את ה"אבל". הוא לא עושה אותך נחמדה, הוא עושה אותך פחות רצינית.
תמצאי "Advocate" - מישהו שמדבר עלייך כשאת לא בחדר. זה לא מנטור שנותן עצות בקפה - זה מישהו שמשתמש בהון הפוליטי שלו כדי לדחוף אותך קדימה. בונים את זה לא בבקשה ישירה, אלא בתוצאות: תני לבכיר הצלחה שהוא יכול להתגאות בה. מישהו שאומר את שמך שווה יותר מכל הישג בקורות החיים.
תזמון זה לא מזל, זה שחמט. אל תבקשי כשאת צריכה. תבקשי כשהארגון צריך אותך - אחרי דיל גדול, לפני תקציב שנתי, כשההצלחה שלך עוד ריחנית וטרייה.
התעשייה הזו לא תשנה את עצמה בשבילנו. אבל אנחנו יכולות להפסיק לחכות שהיא תפקח עיניים.
לירון וולטר היא VP Marketing ב-Teramind
