הכלכלה הישראלית ממשיכה לפעום: הענקים הבינלאומיים נשארים כאן
על אף קריאות לחרם וסערות תקשורתיות שפקדו את הכלכלה הישראלית מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", תמונה רחבה ומורכבת יותר מתגלה בשטח. לצד מספר חברות שבחרו להצטמצם או להתרחק, שורה ארוכה של חברות בינלאומיות ענקיות ממשיכות לפעול בישראל. הנוכחות הזו מעידה, בין השאר, על האמון בחוסנה הכלכלי של ישראל ועל מעמדה כמרכז חדשנות וצומת עסקים גלובלי
המנוע הכלכלי: ענף ההייטק והטכנולוגיה
אין ספק שענף ההייטק הוא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי, וגם כאן, חברות בינלאומיות משחקות תפקיד קריטי. למעשה, מאות תאגידים רב-לאומיים מפעילים בישראל מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) עצומים, המעסיקים עשרות אלפי עובדים. ענקיות טכנולוגיה גלובליות כמו גוגל, מיקרוסופט, אינטל, אפל, אמזון ורבות אחרות, מחזיקות בישראל פעילות משמעותית ביותר, לעתים אף מהותית לפיתוח המוצרים הגלובליים שלהן. חברות אלו ממשיכות להזרים הון, לבצע רכישות של חברות ישראליות ולהרחיב את מצבת העובדים שלהן. מרכזי המו"פ הללו אינם פרויקטים צדדיים; הם נוצרו לאורך שנים כנדבך יסודי באסטרטגיית הפיתוח של התאגידים. בהקשר זה, רק לאחרונה חברת ענק כמו אינבידיה הודיעה על כוונתה להקים מרכז ענק בצפון הארץ.
תשתית יציבה: ענף הבטון והתשתיות
אחד הענפים הקריטיים לכלכלת ישראל הוא ענף הבניה והתשתיות. מדובר בענף שקשור באופן ישיר לפיתוח וצמיחה. לצד חברות טורקיות שהפסיקו לייצא לישראל (בכל מקרה לא בצורה ישירה) יש ענקים בינלאומיים שממשיכים לפעול בארץ. דוגמה בולטת לכך היא חברות כמו הנסון ורדימיקס. הנסון, אחת מחברות חומרי הגלם הגדולות לתעשיית הבניה והתשתית בישראל, היא חלק מקבוצת היידלברג-מטריאלס (Heidelberg Materials) העולמית, תאגיד גרמני בינלאומי הפועל במדינות רבות בעולם. באופן דומה, רדימיקס, הנחשבת ליצרנית הבטון הגדולה בישראל, היא חלק מהתאגיד המקסיקני CEMEX - אחד מספקי חומרי הבניין הגדולים בעולם. מנכ"ל חטיבת הבטון של רדימיקס, גיל לידג'י, אף מכהן כיו"ר איגוד תעשיות הבנייה והצריכה בהתאחדות התעשיינים בישראל. תאגידים בינלאומיים אלה ממשיכים לפעול בישראל גם בזמני מלחמה. נראה כי עצם הפעילות הרציפה של חברות אלו, המהוות עורק ראשי לבנייה בישראל, משקפת אמון בטווח הארוך בשוק המקומי ובצורך האסטרטגי להמשיך ולספק תשתיות חיוניות.
מהמדף לצלחת: כוח הקמעונאות הזר
גם ענף הקמעונאות והמזון מוכיח שהשוק הישראלי הוא שחקן מרכזי בזירה הגלובלית. ההשקעות הזרות בתחום זה מגיעות מכל קצוות העולם וכוללות מותגים ותאגידים משמעותיים. תנובה, קבוצת המזון הגדולה בישראל, נמצאת בבעלות של קבוצת ברייט פוד (Bright Food) הסינית, המחזיקה בה כבעלת המניות העיקרית. הבעלות הסינית לא רק נשארה יציבה אלא ממשיכה להניע את אחת מחברות המזון החשובות במדינה. כמו כן, רשת קארפור (Carrefour) הצרפתית שנכנסה לפעילות בישראל לפני למעלה משנתיים, פתחה רק לאחרונה את הסניף ה-150 שלה בארץ. מנכ"ל החברה בישראל, מיכאל לובושיץ, הודיע לאחרונה גם על כוונת הרדת לפתוח סניפים נוספים גם בישובים במגזר הערבי בישראל.
בשורה התחתונה, מעבר לכותרות, הסיפור המלא של הפעילות העסקית הבינלאומית בישראל הוא סיפור של המשכיות, אמון והיגיון כלכלי. בעוד שהחרמות תופסות כותרות, הרוב הדומם של הפעילות הכלכלית ממשיך להתנהל כסדרו. הנוכחות של תאגידים גלובליים בענפי הליבה, החל מהתשתיות והקמעונאות היומיומית ועד ללב הפועם של ההייטק, מוכיחה שהשוק הישראלי הוא מטרה אסטרטגית ואטרקטיבית מדי מכדי לוותר עליה.
