"במקום לגייס עובדים, בניתי מחלקה של סוכני AI"
בשמונה בבוקר אני כבר יודעת אילו עסקאות נתקעו, מי לא ענה למייל ההמשך ואיזה שותף פוטנציאלי הודיע אתמול על גיוס. לא אני אספתי את המידע הזה. הסוכנים הדיגיטליים שפועלים במחלקה שלי אספו אותו עבורי.
כשהצטרפתי ל־enso כדי להקים מאפס את תחום הפיתוח העסקי והשותפויות, הצעד המתבקש היה לגייס צוות. במקום זאת, בניתי מחלקה המשלבת עובדת אנושית אחת עם סוכנים דיגיטליים: אחד חוקר חברות לפני פגישות, אחר עוקב אחרי התחייבויות שעלו בשיחות, וסוכן נוסף מכין טיוטות ראשונות. אני העובדת האנושית היחידה במחלקה.
רוב הארגונים עדיין מתייחסים ל־AI כאל עוזר אישי - כלי שפותחים כשצריך לבצע משימה. אבל כאשר הוא הופך לחלק קבוע מכוח העבודה, השאלה מפסיקה להיות רק טכנולוגית והופכת לניהולית. בדרך למדתי שלושה דברים.
פרומפט אינו תיאור תפקיד. בקשה כמו "תכין לי סיכום על החברה" מייצרת תוצר חד־פעמי. סוכן שפועל לאורך זמן זקוק למה שכל עובד חדש צריך: מטרה מוגדרת, גישה למידע, גבולות ברורים ומדד להצלחה.
חני שוסטר
(באדיבות enso)
נותנים רצף עבודה, לא משימה בודדת. ההבדל בין "תנסח מייל המשך" לבין "ודא שאף התחייבות שלנו לא נופלת בין הכיסאות" הוא ההבדל בין שימוש נקודתי בכלי לבין בניית תהליך עבודה. הסוכן יכול להפעיל את התהליך, אבל האחריות לתוצאה נשארת אצלי.
גם עובד שלא ישן צריך ניהול. סוכנים מסוגלים לטעות בביטחון מלא. לכן חלק מהעבודה שלי הוא לבדוק תוצרים, לתקן, להוסיף הקשר ולהחליט היכן הם עוצרים. משא ומתן, התחייבות מול שותף וההחלטה במי לתת אמון נשארים אנושיים.
המודל הזה עובד, אבל הוא יוצר שאלה חדשה. רובנו למדנו את המקצוע באמצעות מחקר, סיכומים, מעקבים והכנת טיוטות - בדיוק המשימות שסוכנים מתחילים לבצע היום. אם עובדים צעירים כבר לא יעשו אותן, כיצד הם יצברו את הניסיון הדרוש כדי לנהל בעתיד?
התשובה אינה לשמר עבודה שחורה רק כדי שלג׳וניורים יהיה מה לעשות. אלא היא לבנות מסלול התלמדות חדש: ללמד עובדים צעירים לבקר תוצרים, לזהות טעויות, להשתתף בשיקול הדעת ולקבל אחריות מוקדם יותר. אחרת, אנחנו עלולים לבנות מחלקות יעילות מאוד היום - ולגלות בעוד כמה שנים שאין לנו את מי לקדם כדי לנהל אותן.
חני שוסטר היא Business Development and Partnerships Manager ב-enso
