מה מסתתר מאחורי השם של מסלול הפנסיה? 5 שאלות שיגלו אם הפנסיה שלכם עובדת בשבילכם
רוב החוסכים מכירים את שם הגוף המנהל ואת שם המסלול, אבל מעטים יודעים מה באמת מסתתר מאחוריהם: כמה סיכון נלקח, איפה הכסף מושקע ומה קורה לו כשהשוק יורד. "השם של המסלול לא בהכרח מספר את הסיפור האמיתי של הסיכון", אומר דן סולומון, Senior Research Analyst ב-FINQ
את המסלול הפנסיוני רוב האנשים בוחרים פעם אחת או פעמיים בחיים, לעיתים בהמלצת סוכן או בברירת המחדל של המעסיק, ומשם הוא ממשיך לעבוד ברקע עשרות שנים. דן סולומון, אנליסט מחקר בכיר ב-FINQ ומנהל השקעות בהכשרתו, מסביר שחוסכים לא בודקים בעיקר כי הם לא מבינים מה המשמעות של הנתונים שמוצגים להם. הוא מציע חמש בדיקות שאפשר לעשות גם בלי רקע פיננסי.
שם המסלול הוא רק שם
הבדיקה הראשונה מורכבת משניים: מהי רמת הסיכון בפועל, והאם היא מתאימה לחוסך. סולומון מזהיר שיש מסלולים "כלליים" שנושאים שם דומה אבל שונים מאוד בחשיפה שלהם למניות, לאג"ח ולנכסים אחרים. "קשה מאוד לדעת מה החשיפה האמיתית של המסלול", הוא אומר. "השם השיווקי לא באמת אומר הרבה, וגם לא הסיווג שהיצרן מסווג".
גם אחרי שמבינים את הסיכון, נשארת שאלת ההתאמה. "אין מסלול שהוא הכי טוב לכולם", אומר סולומון. "המסלול הנכון מתאים לחוסך עצמו. מה שמתאים לחוסך בן 30 לא יתאים לחוסך בן 60". לכן צריך להתחשב באופק החיסכון, בקרבה לפרישה, בצרכים הכלכליים וביכולת להתמודד עם הפסדים בדרך. המדד האחרון חשוב במיוחד: "מי שרואה הפסד עלול לעבור מסלול בתזמון הלא נכון, למרות שהאופק שלו ארוך", מסביר סולומון.
מה קורה כשהשוק מתהפך?
הבדיקה השנייה היא התנהגות המסלול בתקופות משבר. "תשואה גבוהה כשהשוק עולה לא אומרת יותר מדי על איכות הניהול", אומר סולומון. "לכן אני ממליץ להסתכל כמה המסלול ירד בתקופות קשות, והאם ירד יותר או פחות ממסלולים מקבילים." לדבריו, שני מסלולים עם תשואה דומה יכולים להיות שונים מאוד אם אחד מהם עבר ירידות חדות בדרך, והפער הזה משמעותי.
לאן הכסף נוסע?
השלישית היא השאלה היכן הכסף מושקע. "החוסכים כנראה יכירו שם של גוף מנהל, אולי את שם המסלול, אבל אם זה לא S&P 500, הם לא ידעו למה הם חשופים", אומר סולומון. אפילו שני מסלולים עם אותה חשיפה מנייתית אינם בהכרח בעלי אותו סיכון: אחד יכול להיות מרוכז בשוק מסוים והשני מפוזר על פני שווקים שונים, למשל, כאשר גם החשיפה למט"ח משפיעה על מה שהחוסך מקבל בסוף. בנוסף, יש גם עניין של העדפה אישית: "יש אזורים בעולם שלא משנה מה תהיה התשואה שם, אני לא אשים את הכסף שלי שם", אומר סולומון.
איך משווים נכון?
הבדיקה הרביעית עוסקת בהשוואה אפקטיבית בין מסלולים: כמה טוב המסלול ביחס למסלולים מקבילים, וכמה משלמים עליו ביחס אליהם. כאן סולומון מדגיש שגם לגבי המונח "מקבילים" צריך לוודא שאכן מדובר במסלולים דומים, "כי השם והסיווג לא תמיד משקפים את מה שבתוך המסלול", לדבריו.
סולומון גם מזהיר מהחלטה על בסיס תקופה קצרה. "אני לא הייתי מקבל החלטה לשנות מסלול רק בגלל תשואה טובה יותר בשנתיים האחרונות - יכול להיות שהוא לקח סיכון גבוה יותר, למשל. אלו מוצרי השקעה ארוכי טווח, ושנה או שנתיים לא באמת מייצגות." לכן, בדירוג של FINQ בוחנים חיתוכי זמן שונים, נותנים משקל לעקביות לאורך תקופות ארוכות ומשווים ביצועים מול מסלולים בקבוצת סיכון דומה. המודל מתמודד גם עם שנים חריגות, כך ששנה חזקה במיוחד או חלשה במיוחד לא מטה את הדירוג.
מה מסתתר מאחורי השם של מסלול הפנסיה?
(shutterstock)
מתי לעצור ולבדוק?
הנקודה החמישית היא תדירות הבדיקה של מסלולי הפנסיה וההתאמה לסטטוס בחיים. "אני מאמין שתמיד צריך להיות עם האצבע על הדופק", אומר סולומון. "להסתכל פעם בשנה על מצב החסכונות כולם. לא צריך לצלול במחקר, אחרי הכל לחוסך יש מגבלה מבחינת יכולת. פעם בשנה-שנתיים להסתכל ולבחון, זה מהלך מאוד חכם".
סולומון מדגיש כי בדיקה תקופתית לא אמורה להוביל להחלפה של המסלול כל שני וחמישי. "זה חיסכון של עשרות שנים, ומעבר בכל פעם שהדירוג משתנה עלול להזיק. למסלולים יש כיסויים שונים, כמו שארים ונכות, והיבטים של אכשרה וותק. יש מצבים שכן מצדיקים בחינה מחודשת: חוסך שמתקרב לפרישה במוצר קצבתי, שבו שוק תנודתי יכול לרדת 20 עד 30 אחוזים; שינוי משמעותי בצרכים או במצב הכלכלי; וגם שינוי חד בתשואות או באיכות הניהול של המסלול. בשנים האחרונות נראו גופים גדולים שטעו טעויות קריטיות בניהול ההשקעות, ועד היום הם מתמודדים עם ההשלכות של הוצאת כספים והעברתם לגופים אחרים.
הטכנולוגיה שמנתחת ומדרגת את כל המסלולים - מה שאנליסט אחד לא יכול לעשות ידנית
את הניתוח וההשוואה בין המסלולים קשה לבצע לבד, וסולומון מסביר את הסיבה: "זה שוק עם כמויות עצומות של מידע: קבצי אחזקות עם מאות אלפי שורות, נתוני חשיפה שמתעדכנים מדי חודש ודאטה מגורמים חיצוניים. חלק קטן ממנו זמין לציבור, אבל כדי להפיק ממנו מסקנות נדרשים ידע מקצועי ויכולות ניתוח מתקדמות בהיקף גדול מאוד. לקחת את כל שכבות המידע ולחבר לתמונה אמיתית אחת אי אפשר לבצע באופן ידני", הוא אומר. "גם האנליסט הכי מוכשר בעולם לא יכול לעשות את זה. חייבים טכנולוגיה בשביל זה".
כך עובד המנוע של FINQ: המודל של החברה מפרק כל מסלול לנכסים שמרכיבים אותו ומעריך סיכון לפי ההרכב בפועל, ולא לפי הכותרת השיווקית. עם זאת, גם מסלול שמדורג ראשון לא מתאים בהכרח לכל חוסך. "מעל הדירוג פועלת שכבת התאמה אישית, שמתבססת על שאלון הכרות דיגיטלי, ודמי הניהול נלקחים בחשבון", מסביר סולומון. "המטרה שלנו היא לקחת את כמויות המידע העצומות, לבצע עבור החוסך את הניתוח המקצועי שהוא לא יכול, ולהפוך אותו להחלטה מבוססת נתונים ומותאמת אישית". FINQ מקבלת תשלום מהגופים המנהלים, כמו סוכן פנסיוני, מכולם ובאותו אופן, "אך האלגוריתם אינו מודע לכך ומנתח את כל המסלולים בשוק, ובצורה אחידה ו'עיוורת' לשיקולים אחרים", מסביר סולומון. ההמלצות מוצגות לחוסך אשר מקבל החלטה עצמאית לפני ביצוע כל שינוי בתיק.
