"אנחנו צריכים להמציא לעצמנו את הטייטל": רועי עדין רק בן 24 ומכר יצירות AI בסכומים שוברי שיאים
רועי עדין, אומן AI גנרטיבי שעזב ערוץ יוטיוב מצליח ואת עולם ההייטק, חושף בפודקאסט בהנחיית נועה הילזנרט "Make it Work" את הדרך שבה סקרנות פנימית יצרה לו קריירה שלא קיימת במדריכים. "היכולת לבנות פריים בודד שמספר סיפור - זו מהות האמנות בעיני"
איך הפכתי לאמן AI ובניתי קריירה דיגיטלית מאפס
בפרק החדש של "Make it Work", בהנחיית נועה הילזנרט, מתארח רועי עדין ומספר על מסלול קריירה שקשה להגדיר במילים קונבנציונליות. בגיל 24, הוא כבר הספיק להיות יוטיובר עם 40 מיליון צפיות, עובד בחברת הייטק, וכיום - אומן גנרטיבי שמכר יצירות במעל מיליון ₪. אבל עבור רועי, "זה לא רצף של 'הישגים מפוצצים'. זו דרך מורכבת שבמרכזה עומדת בחירה אחת, חוזרת ונשנית: לבחור בסקרנות על פני פחד".
"במהות, רועי בן ה-24 שמתראיין היום דומה מאוד לרועי בן ה-16 שרצה לבטא את עצמו באמצעות וידאו", הוא מסביר. עבורו, הכלים משתנים אבל הליבה נשארת. "הכוח ליצירה ולסיפור סיפורים עבר מפוקוס על סרטים קצרים להתאהבות ביכולת של פריים בודד לספר סיפור - שהיא מהות האומנות בעיני".
רגישות בתור נשק סודי
מה מאפשר לאמן לגעת באנשים? עבור רועי, התשובה מפתיעה: רגישות גבוהה שבילדות הייתה אתגר. "בעולם היצירה, הבנתי שיש כוח ברגישות הזו", הוא מספר. "היא מאפשרת לי לדעת מה מעורר צחוק, חיוך או סקרנות". אותה חקירת רגשות שליוותה אותו כיוטיובר צעיר ממשיכה להנחות אותו גם כיום, רק שכעת היצירה שלו מתבגרת איתו ונעשית מורכבת יותר.
"אנחנו צריכים להמציא לעצמנו את הטייטל"
כשרועי מדבר על הדרך שבה אימץ את הכינוי "אמן AI" הוא חושף תובנה מרתקת על עיצוב זהות מקצועית. "לקח לי זמן להרגיש בנוח לקרוא לעצמי 'אמן', כיוון שהמילה נתפסת כגדולה, רחוקה ומפוצצת", הוא מודה. אבל אז הוא הבין משהו מהותי: "המציאות שונה מכך שאנשים חושבים שיש צורך באישור רשמי מגוף כלשהו כדי לקבל טייטל. בסוף, אנחנו יכולים לבחור ולהגדיר את עצמנו".
הטייטלים המקצועיים - יוטיובר, עובד הייטק, אמן - כולם משרתים אותו ואת המטרות שלו, אבל הם לא הליבה של הזהות שלו. "הם כלים שמתחלפים בהתאם לטכנולוגיות הזמינות ולאופן שבו הוא רוצה לבטא את עצמו באותו רגע", לדבריו.
סקרנות שהיא מצפן: איך לקבל החלטות גדולות
השינויים הקיצוניים בקריירה של רועי - עזיבת בית הספר בתיכון, נטישת ערוץ יוטיוב עם למעלה מ-100,000 מנויים, התפטרות מהייטק - לא קרו בקלות. "היו לי תמיד התלבטויות בכל שלב", הוא מודה,"אבל המניע המרכזי שלי היה הבחירה בסקרנות מול פחד". כשעזב את הלימודים בגיל 15, למשל, הוא בחר בסקרנות לגבי מה יקרה אם ילך "All-in" עם החלום והכישורים שלו.
אבל איך הופכים את המושג "סקרנות" למשהו מעשי? רועי מציע שלושה מצפנים פרקטיים:
קנאה בריאה - אם קריירה של אדם אחר מעוררת קנאה, זו יכולה להיות מצפן טוב לאן שרוצים ללכת.
חקירת הרשת - לבדוק מה מחפשים בגוגל או איזו כתבה תפסה את העין.
בדיקה כנה - במקום לדבר על "חיבור פנימי" במונחים רוחניים, לשאול בפשטות: "האם אני שמח איפה שאני נמצא"? אם התשובה שלילית, לבדוק אילו אלמנטים ביום יום אינם משמחים, ולשנות את מה שניתן לשינוי באופן מיידי.
מתשוקה לסקרנות: לפרק את השאלה הגדולה
רועי מציע לאתגר את המונח "תשוקה", שנתפס כמילה גדולה מדי ומבלבלת. במקום לשאול "מהי התשוקה שלי"?, הוא ממליץ לפרק את השאלה: "האם זה מתאים לשגרה שאני רוצה לעבור ביום יום"? אם העבודה היא במשרד והוא לא רוצה משרד, ברור שהיא לא מתאימה. פירוק כזה הופך את ה"חיבור הפנימי" לקל יותר לעיכול.
AI הוא כלי, לא קסם
בעידן שבו רשתות חברתיות מקצרות סיפורי הצלחה לרילס של 30 שניות, רועי מזכיר שדברים לוקחים הרבה יותר זמן. למרות התפיסה שיצירת AI מסתכמת בכתיבת פקודה של 10 דקות, התהליך דורש בפועל שבועות של עבודה. "יצירה אחת משלבת 10 טכניקות ו-10 תוכנות שונות של AI, יחד עם עבודה ידנית, אנימציה וצבע".
הפחד הגדול שליווה אותו לקראת התערוכה הראשונה היה: האם הרגש יעבור דרך כל הכלים הטכניים ויצליח לגעת בקהל? הוולידציה הגיעה מאמנית בת 94 שפגש בתערוכה, שאמרה לו שמה שמשנה באומנות הוא הרגש שמעבירים והיכולת ליצור שיח. "AI צריך להיתפס ככלי שמחזק את הדברים שהופכים אותנו לבני אדם ואת הניצוץ האנושי", הוא מסכם.
אקטיביזם בבניית קריירה
כשרועי החליט להיכנס לעולם האומנות, הוא ידע שזה "קופסה שחורה" עבורו. במקום ללכת ללמוד אמנות באקדמיה, הוא בחר בדרך אחרת: לחפש שותף מקצועי. הוא הצטרף לקבוצות פייסבוק בתחום, קיבל טיפים מחברים על אירועי אמנות, והגיע לפתיחת תערוכה של סרג' תירוש - שהוא היום המנהל שלו.
"הכרה בכך שאני לא יודע הכל לבד, יחד עם האקטיביות שלי, הובילו לבניית הקריירה", הוא מסביר. התוצאה: תערוכת בכורה עם מכירות במעל מיליון ₪.
פעולות מעשיות שאפשר ליישם כבר מחר
למי שרוצה לקדם את עצמם מיד, רועי מציע שתי פעולות "שהן בעצם אחת, כיוון ששתיהן מחזקות פוקוס פנימי".
מרווח זמן ללא טלפון בבוקר - לא לפתוח מיילים, הודעות או רשתות חברתיות מיד כשקמים. הזמן הזה מוקדש לסדר מחשבות בהליכה או בכתיבה, כדי להבין מה קורה בתוך הראש לפני שמוזגים פנימה את הרעש החיצוני.
מקלחת קרה בבוקר - כלי שרועי משתמש בו כבר שנתיים. "המקלחת הקרה מסיימת את עייפות הבוקר ברגע ומוציאה אותי מאזור הנוחות. זו תזכורת לכך שאני יכול לעשות דברים לא נוחים, שבהמשך גורמים לי להרגיש טוב ומעניקים פוקוס".
שתי הפעולות הללו מדגישות את העיקרון המנחה את דרכו: "קודם פנימה, ואז החוצה. קודם להבין מה קורה בפנים, ורק אחר כך לחשוב איך לתקשר ולשווק את זה לעולם. זהו השילוב בין החיבור הפנימי לפרקטיקה שמביא להרמוניה מוצלחת".
