הסיפור על פרויקט הפינוי-בינוי הראשון בישראל
קרן פרשקר ומשה רז-כהן, שותפים ומייסדים במשרד רז-כהן, פרשקר ושות', מספרים על פרויקט הפינוי-בינוי הראשון שיצא לפועל בישראל, האסטרטגיה שגורמת לסרבנים לחתום, והיצירתיות שפותרת כל בעיה
קרן פרשקר ומשה רז-כהן, שותפים ומייסדים במשרד רז-כהן, פרשקר ושות'
העסקה המכוננת של פרשקר הייתה פרויקט פינוי-בינוי בקריית אונו עם 170 בעלי קרקע. זו הייתה עסקה מאתגרת במיוחד - לא היו החלטות של מינהל מקרקעי ישראל, רשויות המס לא ידעו איך לדווח, ולבנקים לא היו נוסחים לליווי ומימון. בעלי הקרקע הגיעו מלאי חששות וחוסר ודאות. הם ליוו אותם יד ביד, יצרו פתרונות משפטיים וכלכליים ומנגנונים שנותנים בטוחות מקסימליות. אחרי שלוש-ארבע שנים הדיירים נכנסו לדירות החדשות. זה היה הפרויקט הראשון במדינה שבו דיירים זכו לדירות חדשות במסגרת פינוי-בינוי.
האתגר הנפוץ זה חוסר השוויון והקנאה בין דיירים. כל אחד חושב שהוא מביא יותר מהשכן. באמצעות שוויון ושקיפות הם מתגברים על כך, ומציגים נוסחה כלכלית שלוקחת בחשבון את כל הנתונים. מילת המפתח: סבלנות - פרויקטים הם תהליכים ארוכים. השקיפות קריטית - מידע גלוי מפחית חרדות ומונע קונספירציות.
האסטרטגיה הבלתי שגרתית: בפרויקטים עם מאות בעלי קרקע, חלק לא חותמים בהתחלה. באמצעות טבלאות איחוד וחלוקה יוצרים שלבים - רק מי שחתם נכלל בשלב הראשון. כשדיירים אחרים רואים התקדמות, הם מזדרזים לחתום.
הם מדגישים שעסקה טובה יודעת לנצל הזדמנויות בשוק, ושפערי זמנים בין חתימות לשחרור תנאים מאפשרים לחסוך מע"מ משמעותי. כשיש בניין שמסרב לחתום כדאי תמיד לחפש פתרונות יצירתיים - אין דבר בלתי פתיר.
צפו בכתבה המלאה ותחשפו עוד פרטים על הפרויקט הראשון שהיה בישראל >>
