סגור
אקסימוסנקסט

כל עובד יכול לבנות אפליקציה. השאלה היא מי ישלוט בה

זה כבר קורה בתוך ארגונים: עובדים משתמשים ב-AI כדי לבנות לעצמם כלים שימושיים ברגע שהם נתקלים בצורך. במקום להעביר דרישה לצוותי פיתוח או להגיש בקשה לרכישת תוכנה חדשה ולחכות לפתרון, הם נכנסים לצ’אט, מתארים מה הם צריכים ובונים לעצמם פתרון. זו קפיצת מדרגה בעצמאות ובמהירות של העובד, אבל היא גם מציבה בפני הארגון אתגר חדש: איך נותנים לעובדים להמשיך לבנות במהירות, בלי לאבד שליטה על האפליקציות, הגישה והמידע?
כמנהל מוצר בעולמות התוכנה, חלק גדול מהעבודה שלי היה לקחת צורך מאוד ספציפי של לקוח ולחפש את הבעיה הרחבה יותר שמאחוריו. זאת כמעט דרישה מובנית של תוכנה מסחרית: כדי להצדיק פיתוח, הצורך צריך להיות משותף למספיק לקוחות. צרכים נקודתיים של צוות או מחלקה נשארים לעיתים קרובות בלי מענה.
הצרכים האלה כמובן לא נעלמו. בכל ארגון יש מאות צרכים כאלה: כלי מדויק לתהליך הקליטה, מחשבון תמחור לצוות המכירות, או ממשק שמחבר כמה מערכות עבור מחלקת הכספים. עד היום, רובם פשוט היו קטנים וספציפיים מדי מכדי להצדיק פיתוח.
הצ’אט כבר הפך למקום שבו עובדים הולכים לפתור בעיות. עכשיו, כשהם יכולים גם לבנות בו אפליקציות בשפה טבעית, גם עובדים הנמצאים הרחק ממחלקות הפיתוח המסורתיות יכולים לבנות בעצמם. הם מתארים את הצורך בצ’אט ובונים את הכלי שחסר להם.
זו לא הפעם הראשונה שיכולת שהייתה שמורה בעיקר לאנשי מקצוע הופכת נגישה לכל עובד. PowerPoint, למשל, לא המציא את המצגת. לפניו, הפקת מצגת מקצועית דרשה לעיתים מחלקת גרפיקה או ספק חיצוני שייצר את השקפים. PowerPoint אפשר לעובדים לעשות זאת בעצמם, והפך את בניית המצגת לחלק שגרתי בעבודה המשרדית.
אבל כשהעובדים מתחילים לבנות תוכנה, נוצר גם אתגר ארגוני חדש. הבנייה היא רק ההתחלה. מה קורה כשהעובד רוצה שעוד עשרה או מאה אנשים ישתמשו במה שבנה? איפה האפליקציה רצה, מי רשאי להיכנס אליה, לאילו מערכות ומידע היא יכולה לגשת, ומי משלם על השימוש ב-AI שהיא צורכת? מי בודק שהיא עומדת בדרישות האבטחה והמדיניות של הארגון, ומה קורה כשעובד שבנה אותה עובר תפקיד או עוזב את החברה?
ניצן גינדי
ניצן גינדי
ניצן גינדי
במקביל, ספקיות ה-AI הגדולות, שכבר מאפשרות למשתמשים לבנות אפליקציות, מתחילות להרחיב את הפלטפורמות שלהן גם להרצה ולניהול שלהן. ככל שיותר מהתוכנה הארגונית חיה בתוך הפלטפורמות האלה, כך גדלה גם התלות בהן. ארגונים יצטרכו לחשוב לא רק על מי יכול לבנות תוכנה, אלא גם על איפה היא חיה, למי היא שייכת ומי שולט בה לאורך זמן.
השכבה הבאה של התוכנה הארגונית לא תגיע רק מספקי התוכנה או ממחלקת הפיתוח. היא כבר מתחילה להיבנות מתוך הארגון עצמו. האתגר יהיה לאפשר לעובדים לבנות פתרונות שמותאמים לארגון שלכם, מבלי לאבד עליהם שליטה.
ניצן גינדי הוא יזם טכנולוגיה בעולמות ה-AI והתוכנה הארגונית