חשיבות השיקול הכלכלי בהתחדשות עירונית - העליון משנה את כללי המשחק
תמר אברהם, שמאית ומשפטנית, מסבירה מדוע פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון, הקובע כי שיקולים כלכליים אינם המרכיב המכריע בפרויקטי התחדשות עירונית, לא צפוי לזעזע את הענף
"קודם כל אפשר להירגע," פותחת אברהם. "פסק הדין לא מזעזע את התחום. הוא לא אומר שאין חשיבות לשיקולים הכלכליים, אלא שיש מקרים בהם המרכיב הזה אינו המכריע. בהתחדשות עירונית אנחנו יוצקים עוד יחידות דיור, ויש שיקולים נוספים שצריך להביא בחשבון."
אברהם מוסיפה שהמורכבות של פרויקטי התחדשות עירונית דורשת גמישות מכל הצדדים. היזם צריך להציג לדיירים את המצב והאפשרויות הריאליות, והוועדה המקומית צריכה להבין את האילוצים של היזם בניסיון להוציא את הפרויקט לפועל. גם השופטים כבר הבינו שכל הצדדים צריכים לעשות שיעורי בית.
היא מציינת שלפעמים יש מקומות בהם דיירים מקבלים פחות מטרים ממה שהיה להם, אבל הם זוכים בתמורות אחרות - דירה חדשה, מעלית, חנייה, מרפסת או מחסן. זו הבנה של האילוצים והזכויות המוגבלות במקום מסוים.
לדבריה, התקן השמאי לא איבד מכוחו. הוא עדיין קיים ותפקידו לקבוע האם פרויקט כלכלי ועד כמה. השאלה המרכזית היא כיצד מגיעים להסכמות בין שלושת הגורמים - היזם, הדיירים והוועדה המקומית - במקרים של מגבלות תכנוניות המשפיעות על הכדאיות הכלכלית של הפרויקט כולו.
עוד על השלכות פסק הדין של בית המשפט העליון – בראיון המלא >>
