"ניסיתי להבין איך נראית הילדות שעיצבה את אילון מאסק"
האובססיה של אילון מאסק לספרי מדע בדיוני, החיבור שלו לחלל והחזון להפוך רעיונות דמיוניים למציאות, הפכו בשנים האחרונות לאחד הסיפורים המסקרנים בעולם הטכנולוגיה. עבור האמנית אנה קוגן, הם הפכו גם לחומר גלם ליצירת אמנות יוצאת דופן
במבט ראשון, המבקרים בתערוכת The Spark רואים אוסף של ספרים, חפצים ואובייקטים מפוזרים בחדר של ילד קטן. אבל אז אם זזים מעט הצידה לפתע, מתוך הבלגן הוויזואלי, מופיע דיוקנו של אילון מאסק. הרגע הזה, שבו הדימוי "מתגלה", הוא בדיוק הרגע שאנה קוגן חיפשה ליצור.
מאחורי היצירה עומדים חודשים ארוכים של מחקר אובססיבי הכוללים צפייה בראיונות נדירים, איסוף מאות תמונות ילדות של מאסק, חיפושים אחר חפצים מקוריים באיביי וניסיון להבין אילו רעיונות, ספרים וחוויות הפכו ילד מדרום אפריקה לאחד האנשים המשפיעים בעולם.
איך התחיל הרעיון ליצור עבודה על אילון מאסק?
"אני משתתפת כמעט כל שנה בתערוכות של יערה זקס, שמארגנת תערוכות פופ-אפ גדולות שמגיעים אליהן אלפי אנשים", מספרת קוגן. "השנה התערוכה נקראת The Spark והרגשתי שאני רוצה ליצור משהו שאנשים בישראל פחות רגילים לראות".
"אני עובדת הרבה עם אשליות אופטיות ואמנות במרחב הציבורי, ותמיד עניין אותי עולם האנמורפיה, כלומר עבודות שמשתנות בהתאם לזווית שממנה מסתכלים עליהן. זה משהו שאמנים בחו"ל עושים כבר שנים, ורציתי לקחת את השפה הזאת למקום אישי יותר".
ומה משך אותך דווקא לדמות של מאסק?
"קודם כל, היה לי חשוב לבחור דמות מאוד מוכרת, אבל לא פוליטית", היא אומרת. "עניין אותי מישהו שמזוהה עם חדשנות וסקרנות ותשוקה לעתיד ולחלל. מאסק חי בתוך עולם שנראה לפעמים כמו מדע בדיוני, וזה מאוד התחבר לשפה האמנותית שלי".
אלא שככל שהעמיקה במחקר עליו, גילתה קוגן שהחלק המעניין באמת לא נמצא רק בטכנולוגיה או בחברות שהקים.
"התחלתי לראות המון ראיונות שלו, ושמתי לב שכל הזמן הוא חוזר לספרים. הוא מדבר על זה שהספרים היו חלק משמעותי מאוד מהילדות שלו ומהאדם שהוא הפך להיות".
הספרים היו מבחינתך מפתח להבנת הדמות?
"לגמרי", היא אומרת. "הוא גדל בדרום אפריקה בתקופה מאוד מורכבת, וגם החיים האישיים שלו לא היו פשוטים. הספרים היו עבורו מקום מפלט. הוא מדבר על זה שהם עזרו לו להבין משמעות, להבין איך העולם עובד ואפילו למצוא כיוון לחיים".
בין הספרים שחזרו שוב ושוב במחקר שלה היו "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה", סדרת "המוסד" של אייזק אסימוב וספריו של רוברט היינליין.
"מה שהיה מדהים מבחינתי זה להבין שהוא בעצם מנסה כל החיים להפוך את הספרים האלה למציאות", היא אומרת. "הרי כשאתה מסתכל על SpaceX, על מאדים, על החזון שלו לעתיד, אתה ממש רואה את ההשפעה של ספרי המדע הבדיוני שהוא קרא בתור ילד".
העבודה עצמה מורכבת מאובייקטים אמיתיים מהחיים שלו. איך בכלל מתחילים תהליך כזה?
"כאן התחילה האובססיה האמיתית", היא צוחקת. "אספתי כנראה כל תמונת ילדות אפשרית של אילון מאסק שקיימת ברשת. ממש ישבתי והגדלתי כל תמונה כדי להבין אילו חפצים היו סביבו, איזה מחשב היה לו, אילו ספרים, אילו פריטים".
חלק מהחפצים הוזמנו במיוחד מאיביי, אחרים שוחזרו ידנית לאחר שלא הצליחה למצוא אותם.
"לדוגמה, מצאתי את הדגם המדויק של אחד המחשבים הראשונים שלו, Commodore VIC-20. היה לי חשוב להגיע לרמת דיוק מקסימלית, כי מבחינתי כל אובייקט בתוך העבודה מספר חלק אחר מהסיפור שלו".
ובסוף, מה את רוצה שאנשים ירגישו כשהם עומדים מול העבודה?
"שמעבר לאילון מאסק עצמו, הם יחשבו על רעיונות", היא אומרת. "על איך דמיון, ספרים, טכנולוגיה וחוויות ילדות יכולים לעצב בן אדם ולהשפיע על העולם".
בשנים האחרונות קוגן משלבת גם AI וכלים טכנולוגיים בעבודות שלה, אבל מבחינתה, דווקא החיבור בין מחקר אנושי לעבודה ידנית הוא מה שנותן ליצירה עומק.
"בסוף הטכנולוגיה היא רק כלי", היא מסכמת. "מה שמעניין אותי באמת זה איך לקחת רעיון מופשט, זיכרונות וחפצים, ולהפוך אותם לסיפור שאנשים יכולים להרגיש"
