$
כלכלה ומדיניות

החבר של טראמפ בקרמלין

כמו המועמד המועדף עליו במירוץ לבית הלבן, גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוא רב־אמן בשקרים ובריונות. ההתעלמות הבוטה מהמציאות במסיבת העיתונאים השנתית שלו עשויה לשמש שיעור אפילו לאיל ההון האמריקאי

נינה חרושצ'ובה 06:4931.12.15

לפני שבועיים, במסיבת העיתונאים הקבועה שהוא מקיים בסופה של כל שנה, היה ולדימיר פוטין משוחרר, ציני, יומרני ותוקפני, ממש כמו המועמד המועדף עליו לנשיאות ארה"ב - דונלד טראמפ.

 לשאלה שהפנו אליו על מצבה של רוסיה הוא ענה בבדיחה: "'איך החיים?', שואל איש אחד את חברו. "'החיים שלי הם פסים שחורים ולבנים', עונה החבר, 'עכשיו אני בפס שחור'".

 

פוטין המשיך: "שישה חודשים לאחר מכן שני החברים נפגשים שוב. 'איך החיים?' שוב האיש שואל, 'אני יודע שהכול פסים, אבל באיזה אתה עכשיו?' "'עכשיו אני בפס שחור', עונה החבר, 'בפעם הקודמת ששאלת כנראה הייתי בפס לבן'".

 

 

גם המשך מסיבת העיתונאים היה ציני ומבודח. פוטין שוב טוען שרוסיה וכלכלתה הקורסת נמצאות במצב מצוין. אפילו תומכיו הנלהבים ביותר אינם יכולים להאמין לאמירות הללו. לאחר עשור וחצי של ההצגות השנתיות של פוטין, אני כבר רגילה ללשון המראות האורווליאנית של פוטין. מלחמה היא שלום, בורות היא כוח ועוד כהנה וכהנה. אלא שהפעם הוא שבר אפילו את השיאים של עצמו. פוטין טען בתוקף שההתכווצות של כלכלת רוסיה, שלפי קרן המטבע הבינלאומית תגיע ל־3.4%– השנה, נגרמה בעיקר בגלל הירידה במחיר הנפט. על הסנקציות שהטילו מדינות המערב על רוסיה בתגובה לפלישתה לאוקראינה הוא כמעט לא דיבר. הוא התרברב ביתרות המט"ח של רוסיה, שמגיעות לדבריו ל־364 מיליארד דולר, אבל סירב לדבר על כך שרוב היתרות הללו כבר בוזבזו, או על שיעור האינפלציה האימתני במדינה.

 

ההתעקשות של פוטין על כך שכלכלת רוסיה בריאה מזכירה במידה רבה את הבדיחה שהוא סיפר. שלא כמו התמונה שהוא ניסה לסרטט, הפס השחור שכלכלת רוסיה נמצאת בו כעת עשוי להתברר כלבן בהשוואה למה שעתיד לבוא. לראיה, מוקדם יותר החודש תיארו כלכלנים רוסים את תחזיות הצמיחה של הממשלה לשנה הבאה כ"מנותקות מהמציאות".

 

השראה מיקטרינה הגדולה

 

מסיבת העיתונאים השנתית סיפקה לפוטין גם הזדמנות להאיר באור חיובי את המעורבות של רוסיה בסוריה, וזה לא היה קל. אחרי הכל, גם בערפל הסודיות שאופף בדרך כלל את האבידות הצבאיות של רוסיה, יהיה לציבור קשה לקבל בשתיקה את הארונות שיגיעו משם.

 

הוא הבטיח שרוסיה לא תהיה "יותר סורית מהסורים עצמם", ואמר שלארה"ב אסור להכתיב את התהליכים הפוליטיים שעוברים על סוריה. לדבריו, המדיניות האמריקאית במזרח התיכון היתה כל כך לא עקבית, עד שהיא חייבה התערבות רוסית. בניגוד לכל הראיות טען פוטין שהנוכחות הרוסית בסוריה לא תימשך אחרי פתרון הסכסוך. אבל לרוסיה כבר יש בסיסים של חיל האוויר וחיל הים בטרטוס ובלטאקיה, ופוטין חייב להמשיך להגן עליהם.

 

דונלד טראמפ. פוטין רואה בו אדם צבעוני ומוכשר דונלד טראמפ. פוטין רואה בו אדם צבעוני ומוכשר צילום: בלומברג

 

הסיפוח של קרים לרוסיה והפלישה למזרח אוקראינה מלמדת על כוונתו של פוטין להרחיב את גבולות מדינתו. הוא לא יוותר על השטחים החדשים, לפחות לא בלי לקבל תמורה. בעבר הילל פוטין את הצארית יקטרינה הגדולה ואמר שהיא השליטה הרוסייה המועדפת עליו. "היא שפכה פחות דם וסיפחה יותר שטח מפטר הגדול", הוא הסביר. בשנת 1772 שלחה יקטרינה ספינת קרב לאזור שהיום הוא סוריה כדי לסייע למקומיים במלחמה מול האימפריה העות'מאנית. שנתיים אחר כך נסוג צבא רוסיה מהאזור לאחר שנחתם הסכם קוצ'וק קאינרג'ה שבמסגרתו עזבו העות'מאנים את קרים, והוא הפך למעשה לחלק מרוסיה. פוטין, כך נראה, מקווה להשיג תוצאה דומה.

 

כמו הצארית יקטרינה, גם פוטין מקווה לסחור בשטחים שפלש אליהם. אין כל ספק שאוקראינה היתה ונשארה בעדיפות עליונה מבחינת רוסיה. הקרמלין מאמין שבאמצעות ההתערבות בקונפליקט הסורי, שהוא בעל חשיבות רבה לארה"ב ולאיחוד האירופי, הוא יוכל ללחוץ את בעלות בריתה המערביות של אוקראינה. השפעות כמו אבידות בנפש ותגובת נגד של ארגון המדינה האסלאמית מחווירות מבחינת מוסקבה בהשוואה לקלפי המיקוח שהיא משיגה.

 

פוטין בטוח כל כך שידו על העליונה מול המערב, עד שהוא החצין את הטון הפייסני יחסית שהוא דיבר בו על ארה"ב. הוא הדגיש את תמיכתו במאמציו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי לפתור בעיות "שאפשר להתגבר עליהן רק במאמץ משותף" והראה נכונות "לעבוד עם כל נשיא שיבחר בו העם האמריקאי".

 

אנשי תעמולה מיומנים

 

למרות ההצהרות האלה, אין ספק בנוגע לזהות המועמד המועדף על פוטין במירוץ לבית הלבן. בדברים שאמר בסוף מסיבת העיתונאים הוא שיבח את טראמפ ואמר שהוא "אדם צבעוני ומוכשר" והוסיף כי "הוא המוביל המוחלט של המירוץ הנשיאותי".

 

שני האנשים בהחלט מתאימים זה לזה. שניהם אנשי תעמולה ופרפורמרים מיומנים. שניהם נכונים, ואפילו להוטים, להשתמש במרפקים, להתריס ולשקר כדי להביס את המתחרים. די להשוות את העצה שטראמפ נותן בספרו "איך להתעשר" ("כשמישהו פוגע בך, רדוף אחריו באכזריות וברשעות שאפשר"), לחזון של פוטין למלחמה בטרוריסטים ("אנחנו נרדוף אותם ונהרוג אותם אפילו כשהם נמצאים בבית השימוש").

 

טראמפ ביסס את הקמפיין שלו על בורות במסווה של כוח. את הסיסמה הפשוטה שלו — "לעשות את אמריקה גדולה שוב" — היה יכול בנקל לכתוב פוטין, בשינויים מתבקשים.

 

פוטין מתכנן להישאר בשלטון לפחות עשור נוסף. אם תבחר ארה"ב את טראמפ לנשיא, היא תמצא ידיד בקרמלין, גם אם לא בשום מקום אחר.

 

הכותבת היא פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ניו סקול בניו יורק. פרוג'קט סינדיקט, 2015. מיוחד לכלכליסט

בטל שלח
    לכל התגובות
    x