הדילמה השבדית: החייאת מודל הרווחה או קיצוץ מסים
ביום ראשון הקרוב יתקיימו בחירות לפרלמנט בצל שני משברים: זינוק בחובות משקי הבית, ומחירי נדל"ן ששילשו את עצמם בתוך שני עשורים. החשש מצניחה למשבר כלכלי כמו זה שפקד את שבדיה בשנות התשעים מסכן את החזרה למודל החברתי ההיסטורי
ביום ראשון יתקיימו הבחירות הכלליות לפרלמנט השבדי. הסקרים מנבאים הפעם מירוץ צמוד במיוחד, שישקף את המחלוקת העמוקה על עתידה של מדינת הרווחה.
שבדיה נתפסת כאחד המעוזים האחרונים של מדיניות הרווחה הקלאסית, אבל בשנים האחרונות נאבקים תומכיו של המודל בכניסתם של גורמים פרטיים למערכות החינוך, הבריאות והרווחה במדינה.
ממשלת הימין־מרכז של ראש הממשלה פרדריק ריינפלדט ערכה בשתי הקדנציות האחרונות שלה קיצוצי מס נרחבים ועודדה את התחרות במגזר הציבורי, מהלכים שזכו לפופולריות רבה בקרב הקהילה העסקית.
ואולם, מרבית השבדים מודאגים מהמקום המשני שתפסו בשנים האחרונות החינוך, התעסוקה, הבריאות והטיפול בחלשים בחברה. ואכן, סקרים שהתקיימו השבוע הצביעו על יתרון מסוים לברית השמאל־מרכז שמובילה מפלגת האופוזיציה, הסוציאל־דמוקרטים, על פני ברית הימין של ריינפלדט, מנהיג מפלגת המתונים.
צלחה את המשבר הגלובלי
השינוי החל בשנת 2006, אז התרחש מהפך פוליטי בשבדיה והשלטון עבר מהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית, התומכת במודל הקלאסי של מדינת רווחה, לברית הימין־מרכז (Alliansen), שדרשה לערוך רפורמות מקיפות במערכת הסוציאלית.
הממשלה החדשה, שבראשה עמד ריינפלדט, החלה מגמת הפרטה של שירותים חברתיים, קיצוצי מסים נרחבים וביטול חלק מהרגולציות שמדינת הרווחה הישנה התבססה עליהן. קיצוצי המסים צברו בתחילה פופולריות בשבדיה, ששיעור המיסוי בה הוא מהגבוהים בעולם, וב־2010 זכתה הברית שוב וריינפלדט נבחר לכהונה שנייה.
בשלב זה החלה הממשלה לנגוס גם במודל התעסוקה השבדי, הפרה הקדושה. דמי האבטלה קוצצו, האיגודים המקצועיים הוחלשו והוכשרה הקרקע להעסקה זולה יותר ויציבה פחות. האבטלה החלה לטפס בהדרגה, אף שתומכיו של ריינפלדט טוענים שהמגמה הזאת היתה קשורה גם למשבר העולמי.
ריינפלדט הצליח לנווט את הכלכלה השבדית בהצלחה בתקופת המשבר הגלובלי, בין השאר משום ששבדיה לא הצטרפה לגוש היורו אך לא הפרה את חוקי התקציב של האיחוד שהיא חלק ממנו. הכלכלה השבדית שמרה על דירוג מושלם לכל אורך התקופה והפכה לאטרקטיבית במיוחד עבור משקיעים אירופים שהתרחקו מהכלכלות המוחלשות של היבשת.
ואולם, במהלך הכהונה השנייה איבד ריינפלדט פופולריות, שכן תושבים רבים סברו שמדיניות קיצוץ המסים וההפרטה הלכה רחוק מדי והתחילה לכרסם ביסודות מודל הרווחה.
כעת רוצה המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, בהנהגתו של סטפן לופבן, להפוך על פיהן חלק מהרפורמות של ריינפלדט ולהחזיר כשליש מ־130 מיליארד הקרונות (כ־18 מיליארד דולר) שקיצץ. בכוונתה להשתמש בכסף הזה לחינוך, לקידום משרות במגזר הציבורי ולשיפור התנאים הסוציאליים של העובדים.
"הבחירות יכריעו לאיזה כיוון שבדיה תלך בעשור הקרוב", אמרה מגדלנה אנדרסון מהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית, המועמדת לתפקיד שרת האוצר, ל"פייננשל טיימס". "הבחירה שלנו היא להעלות בחזרה מסים כדי שנוכל להרשות לעצמנו הוצאות חשובות מאוד. אך גם בעתיד אנחנו לא רואים צורך בקיצוץ מסים, אלא דווקא השקעה רחבה יותר במגזר הציבורי"
מתנפלים על משכנתאות
רק לפני כמה שנים היה ריקסבנק (Sveriges Riksbank), הבנק המרכזי של שבדיה והעתיק בעולם, מושא לקנאה בקרב כלכלנים. הכלכלה השבדית צמחה בקצב מהיר פי שלושה מגוש היורו בשנת 2010, ובאותה השנה כבר חש ריקסבנק מספיק בטוח להתחיל להעלות שוב את שערי הריבית. ב־2011 חזרה הריבית השבדית ל־2%, כשבמרבית הכלכלות החזקות של אירופה היא עדיין היתה סביב 0%.
עם זאת, כעת מתמודד ריקסבנק עם משבר שמאיים על יציבותה של הכלכלה. מחוקקים, כלכלנים כמו זוכה פרס נובל פול קרוגמן וקרן המטבע הבינלאומית מזהירים בשנה האחרונה מהיווצרותה של בועת נדל"ן ומשכנתאות בשבדיה.
מחירי הנדל"ן יותר משילשו את עצמם בשני העשורים האחרונים. בחודש יולי האחרון רשמו מחירי הנכסים בערים השבדיות עלייה ממוצעת של 7% בחישוב שנתי. סקר שערך בנק SEB הראה כי 66% ממשקי הבית סבורים שמחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות השנה. שבדים רבים, שרוצים ליהנות מהזינוק בשוק הנדל"ן, לוקחים עוד ועוד משכנתאות כדי לרכוש נכסים.
יחס החוב־הכנסה במשק הבית השבדי הממוצע הגיע בחודש אוגוסט ליותר מ־175%, מהגבוהים באירופה. ברקע זאת המשכנתאות שנוטלים השבדים ניתנות בתנאים נוחים במיוחד. נתונים שהתפרסמו בחודש שעבר חשפו כי ל־40% מהשבדים יש הלוואות המבוססות לאורך שנים על פירעון ריבית בלבד. לפי קרן המטבע הבינלאומית, חלק מנוטלי המשכנתאות הרגילות משלמים את ההחזרים בקצב שבו יידרשו להם כ־140 שנה לסיים אותם.
האיום של בועת הנדל"ן מגיע בתזמון בעייתי במיוחד: שיעור האינפלציה בשבדיה נמוך מאוד (כ־1% מתחילת השנה) עד כדי סכנת דפלציה. כלכלני ריקסבנק ניסו לשמור על שערי ריבית גבוהים יחסית לשיעור האינפלציה כדי לדכא נטילת הלוואות, אך הריבית עדיין נמוכה באופן היסטורי, משום שהבנק חושש מפגיעה בצריכה הפרטית. החשש העיקרי כרגע הוא כי נוטלי המשכנתאות עומדים בהחזרים בגלל שערי הריבית הנמוכים, אך כל שינוי עלול לזעזע את המערכת ולהותיר מאות אלפי משפחות בעלות הלוואות בחדלות פירעון.
קרן המטבע הזהירה בחודש יוני שצניחה פתאומית במחירי הבתים עלולה להכות את המערכת הבנקאית בדומה למשבר הסאב־פריים שהתרחש בארה"ב ב־2007.
במסיבת עיתונאים שקיים בשטוקהולם בשבוע שעבר הביע נגיד הבנק המרכזי סטפן אינגבסט את דאגתו מרמות החוב הפרטי הגדלות. "החוב הפרטי ממשיך לגדול, וזה אומר שהסיכונים למערכת הפיננסית של שבדיה ממשיכים לגדול כל הזמן, וזה לא טוב. אנחנו צריכים להטמיע מדיניות שתוריד את החוב בהדרגה".
המפלגות הגדולות מנסות להתחמק בינתיים מהצגת תוכנית רחבה להתמודדות עם משבר החוב ומתמקדות בשאלות רגולטוריות הנוגעות לתהליך מתן המשכנתאות. "שום צד לא רוצה לדבר על הפחתות ריבית בתקופה של לפני הבחירות. זה לא פופולרי", אמר ג'ון האסלר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת שטוקהולם, ל־CNBC.
התמ"ג צנח והאבטלה זינקה
בפעם הקודמת שבה התרסקה בועת הנדל"ן והפיננסים בשבדיה בתחילת שנות התשעים שקעה המדינה למשבר הכלכלי החריף ביותר מאז השפל הגדול של שנות השלושים. בשנים 1993–1990 צנח התמ"ג השבדי ב־5%, והאבטלה זינקה מ־2.6% ב־1989 ל־12.6% ב־1994. מדיניות צנע קשוחה של הממשלה השבדית הצליחה אז להוציא את שבדיה מהמיתון, אבל לקריסה נודעו השלכות מרחיקות לכת. בטווח המיידי היא הולידה תהליך ארוך וקשה של הפחתת ההוצאה הציבורית באמצעות קיצוץ בהטבות הסוציאליות ובמקומות עבודה והבנת נחיצות התייעלותה של המערכת הבנקאית לצד פתיחתם של שירותים ציבוריים מסוימים לתחרות. בטווח הארוך הלקח היה שייתכן שהמודל השבדי מושא גאוותם - של מדינת רווחה שדואגת לכל אזרחיה בכל מצב ובכל מחיר - הוא לא בר־קיימא בכלכלה גלובלית פתוחה.
ערעור האמון הזה הביא ככל הנראה לניצחון ההיסטורי של גוש הימין ב־2006. עתה נותר לראות אם החשש ממשבר נוסף יוליד עוד מהפך לריינפלדט ולחבריו, או שמא השבדים טרם ויתרו על האמונה שלהם בפוטנציאל של המודל הסוציאליסטי.
