הונג קונג העבירה לסין את הזיהום ונהנית מבום כלכלי

הונג קונג תציין ב־1 ביולי 15שנה למאורע מכונן בתולדותיה - היום שבו בריטניה ויתרה על הטריטוריה הקולוניאלית האחרונה שכבשה במאה ה־19, כשהיתה המעצמה העולמית המובילה, והחזירה את המושבה לריבונות של המעצמה החדשה - סין.

ההסכם החריג בין שתי המדינות היה ב־1997 מקור למתיחות רבה בין תושבי הונג קונג. חלקם הביעו גאווה על המעבר ממעמד של נתינים קולוניאליים לאזרחים של מדינה בצמיחה, אבל רבים יותר קידמו את המהלך בחשש כבד מצירופה של הטריטוריה למדינה קומוניסטית עם רקורד ידוע לשמצה של הפרת זכויות אדם.

15 שנה אחרי, נראה כי התקוות, כמו החששות, לא ממש התממשו. הונג קונג ממשיכה להיות אחד השווקים הפתוחים בעולם ומודל קפיטליסטי מוביל על סיפה של סין הקומוניסטית, ותושביה ממשיכים ליהנות מהסטטוס קוו שהובטח להם. בדרך, שוק המניות ממשיך לגדול והונג קונג מנסה לגרור את סין כולה לעידן דמוקרטי יותר.

הונג קונג. השוק הפתוח נשמרצילום: בלומברג

הרוויחה בגדול מהשינוי

במישור הכלכלי נראה שהונג קונג הרוויחה בגדול מהחזרה לסין. התמ"ג של הטריטוריה צמח ב־55% במונחים ריאליים מאז 1997 - אז, עדיין כמושבה בריטית, ספגה הונג קונג מכה קשה מהמשבר הפיננסי של אסיה. שווי ההנפקות בבורסה בהונג קונג היה הגדול בעולם בשנה שעברה, והפורום הכלכלי העולמי מיקם אותה בראש רשימת מדד הפיתוח הכלכלי שלו. לצד סינגפור, הונג קונג מככבת באופן קבוע בראש רשימת הכלכלות הפתוחות ביותר בעולם, עם מסים ומכסים נמוכים שמושכים השקעות מסין ומכל העולם.

בניגוד לחששות לאורך שנות התשעים הממשלה בסין, שבאופן רשמי עדיין נאמנה לקומוניזם, לא רק שלא התאמצה להשתלט על השוק של הונג קונג אלא טיפחה ועודדה את הבועה הקפיטליסטית בשער הדרומי של סין, שהפכה עם השנים לנמל העיקרי באזור ולבסיס מועדף על מוסדות פיננסיים רבים לפעילות באסיה כולה.

הונג קונג הפכה בשני העשורים האחרונים מכלכלה מבוססת ייצור לכלכלת שירותים גדולה - מגזר השירות, כולל שירותים פיננסיים, תורם 84% מהתמ"ג של המושבה לשעבר כשהייצור, ועמו המשרות במשכורות נמוכות וזיהום האוויר, עברו אל סין היבשתית ובעיקר אל שנג'ן הסמוכה.

הונג קונג מרוויחה מהצמיחה הסינית גם דרך תעשיית התיירות. ב־2011 ביקרו באי 28 מיליון סינים, פי ארבעה ממספר תושבי הונג קונג. הסינים מגיעים בעיקר לקניות ומנצלים את היעדר מסי הקנייה. העשירים החדשים של סין קונים גם נדל"ן באי, מה שמהווה אחד המקורות למתחים בין תושבי הונג קונג לבני הדודים מהיבשת שמואשמים בדחיפת המחירים כלפי מעלה.

אולם היחסים המורכבים בין הונג קונג לסין נוגעים ליותר נושאים מאשר צמיחה כלכלית והשוואות מחירים. ההונג קונגים, 15 שנה אחרי ההסכם הייחודי שהבטיח את חזרת המושבה לסין במסגרת "מדינה אחת - שתי שיטות", עדיין מחפשים את זהותם הייחודית וחרדים לזכויות האזרח הנרחבות שהם נהנים מהן. במסגרת ההסכם בין בריטניה לסין הונג קונג שומרת על אוטונומיה נרחבת למשך 50 שנה: יש לה מערכת מוניטרית עצמאית, כוח שיטור וביקורת גבולות משלה וממשלה בראשות "מנכ"ל" - ההונג קונגים מפגינים בזעם בכל פעם שנראה שבייג'ינג מנסה להתערב יתר על המידה בשיטה הזו, אבל הפוליטיקאים שלהם, כך נראה, דווקא מעדיפים לשמור על יחסים צמודים עם הבירה הסינית.

אחת הדרישות שעלתה בעת הבחירות שהתקיימו מוקדם יותר השנה היא למערכת בחירות כלליות אמיתית. כיום 1,200 נציגי קהילות, ולא האוכלוסייה כולה, בוחרים את מנכ"ל המושבה, ומינוי השרים שלו דורש אישור מבייג'ינג.

בסקר שערכה החודש אוניברסיטת הונג קונג בין תושבי האי נמצא שרמות אי־האמון בשלטון בבייג'ינג הן הגבוהות ביותר מאז התקופה שלפני החזרתה של המושבה לשעבר לסין ב־1997. 37% אמרו בסקר שאין להם אמון בממשלה הסינית. הסקר בודק מדי שישה חודשים את רמת האמון בבייג'ינג וכן את הגדרות הזהות של תושבי הונג קונג: בסקר החודש יותר מ־50% - האחוז הגבוה ביותר זה 10 שנים - הגדיר עצמו כ"הונג קונגי", בעוד שמספרם של אלה שמגדירים עצמם קודם כל כ"סינים" צנח לרמה הנמוכה ביותר מאז האיחוד.

המתיחות הגוברת הזאת התבטאה בתחילת החודש בכנס הזיכרון לאירועי 4 ביוני 1989, היום שבו הפגנות הסטודנטים והפועלים בכיכר טיאנאנמן דוכאו במרחץ דמים. הונג קונג תמכה אז כלכלית במפגינים ורבים ממנהיגי הסטודנטים הצליחו להימלט מסין אחרי הטבח בעזרת פעילים מהונג קונג. בפארק ויקטוריה שבאי מקיימים מאז מדי שנה אירוע פומבי של הדלקת נרות זיכרון לנטבחים. הטקס השנה היה הגדול ביותר אי פעם עם עשרות אלפי משתתפים - לא רק זיכרון אלא גם מסר ברור של דאגה וסלידה מהקו הנוקשה של בייג'ינג, שרק הולך ומקצין בשנתיים האחרונות.

המתחים חוזרים ומתפרצים

יומיים אחרי יום הזיכרון לטיאנאנמן פורסם בהונג קונג כי לי וואנגיאנג, אחד ממנהיגי תנועת העובדים ב־1989, נמצא מת בחדרו בבית חולים במחוז חוביי. לי נכלא ליותר מ־20 שנה ושוחרר רק בשנה שעברה כשהוא עיוור וחירש כמעט לחלוטין ומתקשה בהליכה. רשת טלוויזיה בהונג קונג שידרה ראיון עם לי ימים מעטים לפני מותו, ובו הוא נשמע אומר כי לא ייסוג מדרישתו לשינוי המשטר "אפילו אם יערפו את ראשי".

השלטונות בחוביי הגדירו את סיבת המוות כהתאבדות, אך בני משפחתו של לי הצהירו שאינם מאמינים לדו"ח הרשמי, וגובו על ידי ההונג קונגים בסדרה של הפגנות גדולות ושורה ארוכה של כתבות ומאמרי מערכת בעיתוני הטריטוריה שדרשו חקירה של המקרה.

המתחים בין הסינים להונג קונגים התפרצו שוב ושוב בשנה האחרונה וחשפו את התהום המנטלית והתרבותית בתוך המדינה המאוחדת לכאורה. בפברואר התקשורת בסין מחתה נמרצות על מודעה שהתפרסמה על עמוד שלם ב"אפל דיילי", העיתון היומי המוביל בהונג קונג, והשוותה את המבקרים מהיבשת לארבה. המודעה פורסמה על ידי קבוצות אזרחים כדי להביע מחאה על הטרנד הגובר בקרב זוגות סיניים מהמעמד הבינוני־גבוה של "תיירות ילודה" להונג קונג.

ילדים לזוגות סינים שנולדים בהונג קונג זכאים לתושבות בטריטוריה ולכן גם יכולים ליהנות מהשירותים החברתיים המשופרים שלה.

ממשלת הונג קונג נכנעה ללחץ הציבורי והגבילה את מספר הנשים הסיניות שמורשות ללדת בהונג קונג ל־3,400 בשנה, וייתכן שהמנהג ייאסר כליל בשנה הבאה.

הסינים לא נשארו חייבים: "ההונג קונגים רגילים יותר מדי להיות הכלבים של הקולוניאליסטים הבריטים", אמר אקדמאי מאוניברסיטת בייג'ינג היוקרתית, בווידאו שזכה לתפוצה רחבה. שתי הממשלות רוצות יותר מכל לחגוג השבוע 15 שנה לניסוי מוצלח באיחוד מחדש אבל התושבים, משני הצדדים, עדיין מראים מידה רבה של חשדנות.