בחירות ביוון: עתיד החברות ביורו עומד בסימן שאלה

עתידה של יוון בגוש היורו עשוי להיקבע היום (א') עת 9.85 מיליון אזרחיה יצביעו בבחירות הראשונות במדינה מאז הפכה לשחקנית מרכזית במשבר החובות האירופי. הסקרים מצביעים על כך שרבים מתכוונים לנטוש את שתי המפלגות הגדולות, Pasok והדמוקרטיה החדשה, לטובת קבוצות המתנגדות לחבילות החילוץ ומבטיחות לשים קץ לתוכניות הצנע. תוצאות מעורבות יובילו לחוסר יציבות פוליטי, יסכנו את המשך העברתם של כספי החילוץ למדינה ובסופו של דבר יעמידו בסימן שאלה גם את החברות ביורו.

"הבחירות יקבעו אם נישאר ביורו, או שנתקדם בנתיב מסובך אך בטוח", אמר שר האוצר לשעבר ומנהיג מפלגת Pasok, אוונגלוס וניזלוס, בעצרת בחירות שנערכה בסוף השבוע. "האלטרנטיבה היא לצאת להרפתקה שתיקח אותנו עשורים רבים אחורה ותוביל את המדינה לפשיטת רגל ולעוני המוני".

הסקרים מצביעים על כך שמפלגת הדמוקרטיה החדשה תזכה ברוב, אולם לא מספיק כדי לשלוט לבדה. כתוצאה מכך קרוב לוודאי שמנהיג המפלגה, אנטוניוס סמארס, ייאלץ להקים קואליציה עם וניזלוס. שתי המפלגות שלטו לסירוגין מאז 1974, והן אף שותפות בממשלת המעבר של לוקאס פפדימוס, שהבטיחה את קבלת חבילת החילוץ השנייה למדינה.

על פי הסקרים, כעשר מפלגות עשויות להיכנס לפרלמנט - בחירה שתצביע על התסכול של תושבי יוון מצעדי הצנע והפוליטיקאים שאחראים ליישומם. עלייה במקרי הפשע והגירה לא חוקית שלטו בקמפיינים השונים לצד הכלכלה, ועזרו להעלות את התמיכה במפלגות קיצוניות כמו שחר מוזהב, שעשויה לראשונה בתולדותיה לזכות במושבים בפרלמנט.