בעידודו של פוטין: עונשים חמורים יותר למלביני הון

הרשויות הפיננסיות ברוסיה נאבקות בתופעת הלבנת ההון ומחמירות באופן משמעותי את העונשים על העבירה - על כך מדווחים כלי התקשורת במדינה. בעקבות שינויים בחוק שתאשר הממשלה כבר בימים הקרובים, הסכום המינימלי שעליו יחול עונש יופחת פי עשרה לעומת המצב הקיים.

את המהלך מוביל הרגולטור הפיננסי ברוסיה, אך התומך הגדול בפרויקט הוא ראש הממשלה ולדימיר פוטין, שעד שהחוק החדש ייכנס לתוקף יהפוך לנשיא המדינה. כדי להתמודד עם תופעת הלבנת ההון יוכנסו שינויים לפקודות הבנקים, למסים ולחוק הפלילי. השינויים יהיו רחבים ביותר ויכוונו למניעת הלבנת הון שהושג בדרך של פשע, כספים שנועדו למימון טרור, הון שנצבר כתוצאה מהעלמת מסים ומכס, וכספים שהתקבלו מדמי שוחד ומדמי חסות.

פורטרט של פוטיןצילום: רויטרס

עורכי דין שהספיקו לעיין בהצעת החוק סבורים כי השינויים החמורים ביותר נעשו בסדר הדין הפלילי מאחר שכעת תקופות המאסר והקנסות על הלבנת הון עלו באופן ניכר. כך, אם היום נשלח למאסר רק מי שהורשע בהלבנת הון בהיקף של 6 מיליון רובל (200 אלף דולר), בעקבות התיקון יעמוד הרף המינימלי על 600 אלף רובל בלבד (20 אלף דולר). העונש במקרה כזה עומד על ארבע שנות מאסר נוסף על קנס בגובה 7,000 דולר.

על עבירות הלבנת הון בסכום נמוך יותר ייקבע עונש מאסר של שנתיים, אשר לא היה קיים עד כה. בעקבות השינויים צופים משפטנים עלייה במספר התיקים בנושא הלבנת ההון, שכן עד כה מספר התיקים היה מצומצם למדי. בשנה החולפת נפתחו ברוסיה 400 תיקים בלבד בחשד להלבנת הון, כאשר ב־240 מקרים הוגשו כתבי אישום ו־60 הגיעו לכלל הרשעה. על פי נתוני הרגולטור, היקף הלבנת ההון ברוסיה שנחשפה על ידי הרשויות עמד בשנה החולפת על 2.4 מיליארד רובל (כ־600 מיליון דולר), כאשר בפועל, מעריכים אנליסטים, מדובר בסכומים גבוהים במידה ניכרת. למלחמה בהלבנות הון מתגבשת ברוסיה חקיקה שתקשה על אנשי עסקים מקומיים לנצל את תופעת מקלטי המס הנפוצה ברוסיה.

סרגיי סטפשין, העומד בראש המוסד לביקורת פיננסית של רוסיה, בירך על היוזמה אך העריך במקביל כי הגוף הרגולטורי הקיים לא יצליח ליישם את כל התוכניות. סטפשין קרא להקים גוף בין־מוסדי שיפעל למיגור תופעת הלבנת ההון ברוסיה. לדבריו, קיימת חשיבות רבה בהקמת גוף ממסדי שיטפל בתופעה, והוא אף הציע להטיל את האחריות להקמת הגוף ולהפעלתו על סגן ראש הממשלה ויקטור זובקוב.

זובקוב עצמו הביע נכונות להשתלב במנגנון החדש, והעריך כי בשנה החולפת הולבנו ברוסיה ויצאו מהמדינה יותר מ־2 טרליון רובל - סכום שהוא שווה ערך ל־4% מהתוצר המקומי. בראיון לטלוויזיה הרוסית בינואר השנה ציין זובקוב כי רוב הכסף הזולג מרוסיה במסגרת הלבנות ההון מגיע ללטביה, קפריסין, בריטניה, שוויץ, צרפת והונג קונג. הוא ציין אז את התופעה של רכישת בית שני מחוץ לרוסיה כאחד האמצעים להלבנה. זובקוב, הממונה מטעם הממשלה על הפיקוח הפיננסי, סיפר כי במהלך בדיקה יזומה שנערכה לאחרונה נחשפו מנגנוני הלבנת הון ב־30 חברות גדולות ברוסיה, וכן בבנק מוכר ששמו בינתיים לא ננקב. לדבריו, נגד כל השותפים לעבירות יינקטו צעדים משפטיים, והוא רואה צורך בהחמרת החקירה ובהרחבת הסמכויות של הגופים המפקחים.