מחסור מדומה בסוכר הקפיץ את מחירו ב-10% מתחילת השנה
עודפי סוכר בנמלים ומחסור עולמי העלו את מחירי הממתיק הלבן בלי קשר להיצע. הערכות: המחירים יירדו בקרוב
ייצור הסוכר העולמי פורח, אך מראית עין של מחסור הביאה לעלייה במחירי הממתיק לשיא של ארבעה חודשים - כך מדווח "הוול סטריט ג'ורנל". לפי הדיווח, המחסור שנגרם באספקת הסוכר נובע מפגמים ישנים וחדשים גם יחד. הפגמים הישנים הם האטיות בשילוח הסוכר מנמלי תאילנד - יצרנית הסוכר השנייה בעולם אחרי ברזיל, והפגמים החדשים הם שינוי פרקטיקת הסחר באירופה שיצרה שם מחסור. וכך, אף כי רוסיה החלה לייצר סוכר ליבשת לראשונה זה 12 שנה, יכולת העיבוד שלה מוגבלת, מה שיצר צוואר בקבוק.
כאמור, הבעיות הללו גרמו להיווצרות מראית עין של מחסור, שהעלתה את מחירי הסוכר לרמתם הגבוהה ביותר זה ארבעה חודשים. עם זאת, אנליסטים מאמינים שהעליות ייבלמו ברגע שיגיע הסוכר הברזילאי לשווקים בתחילת מאי, עם תום הקציר והעיבוד. "אנחנו מאמינים ששוק הסוכר יירגע, ועדיין נוכל לראות עודפים גדולים בחודשים הקרובים", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" אלכס אלבז, סוחר נגזרים מחברת Sucden Americas. סוכנות הייעוץ הלונדונית צ'רניקוב מעריכה כי עבור השנה המסתיימת ב־31 במרץ תגיע תוצרת הסוכר העולמית לשיא של 178 טונות מעוקבות - 7.7 מיליון טונות יותר מהצריכה הצפויה. אך הסוכר אינו מציית לכלל שלפיו עלייה בהיצע על הביקוש מביאה לירידה במחירים. מתחילת השנה טיפסו מחירי החוזים העתידיים על סוכר ב־10%, תוך שהסוחרים מכלילים בהערכות שלהם את המחסומים שבהם נתקל בדרך הגעתו לשווקים. ואמנם, בעוד תאילנד מסוגלת לייצר 10 מיליון טונות של סוכר גולמי ב־2011–2012, נמליה מסוגלים להתמודד רק עם שבריר מכך.
אשר לאיחוד האירופי, הדיווחים מצביעים על כך שתכנן לייבא 1.5 מיליון טונות של סוכר, אך המשלוחים הללו טרם יכלו לצאת לפועל. האיחוד עקף את יעדי התפוקה שלו וייצר כ־18.3 מיליון טונות סוכר מתחילת השנה - עלייה של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אולם האיחוד ייצא את הכמות הזו ומצא את עצמו במחסור שבקושי יאפשר לו למלא את צרכיו עד שהסוכר הברזילאי ייכנס לשווקים.
"מצוקה באספקה הובילה למחסורים בלתי צפויים במגזר ייצור המזון האירופי, וגרמה לשיבושים במפעלים ברחבי היבשת, בתוך ומחוץ לאיחוד האירופי", הודיעה החודש המועצה האירופית לצרכני הסוכר. בחברת צ'רניקוב הדגישו כי רוסיה מחזיקה בכמות סוכר המספיקה לכיסוי הביקושים, אך קשיים בייצור הביאו לכך שלא עלה בידה לעבד מספיק סוכר כדי להכינו לייצור. מפעלי הסוכר הישנים של רוסיה מחזיקים בכמחצית מיכולות הייצור של מפעלים עמיתים ברחבי האיחוד האירופי, אשר יכולים לעבד בין 8,000 ל־14 אלף טונות ביום.
