המירוץ להצלת כלכלת ארה"ב נפתח היום במדינת איווה

החזית הראשונה בקרב על נשיאות ארה"ב תיפתח היום במדינת איווה שבמרכז ארה"ב, בעת שנציגי המפלגה הרפובליקנית יתמודדו בינם לבין עצמם על קולות הבוחרים בפריימריז שיכריעו מי מהם יזכה בתמיכה שתביא אותו לקדמת המירוץ נגד ברק אובמה בנובמבר 2012. אם לשפוט על פי תוצאות הסקרים והדיווחים המקדימים, המירוץ באיווה מייצג היטב את המצב המורכב שבו שרויה המפלגה הרפובליקנית בפרט והמערכת הפוליטית האמריקאית בכלל בעידן המשבר הכלכלי.

עם סקרי שביעות רצון ממדיניותו הכלכלית של ברק אובמה שמקנים לו כיום בקושי 40% תמיכה, ועם שיעור אבטלה גבוה (8.6% בנובמבר) שמאז ימי פרנקלין רוזוולט באמצע המאה הקודמת לא הכניסו אף נשיא מכהן פעם נוספת לבית הלבן, ניתן היה לצפות לאחוזי תמיכה ניכרים במועמדים הרפובליקנים. אולם המצב בשטח מצביע על מגמה מורכבת בהרבה.

מאמר ב"אקונומיסט" חילק את המתמודדים בפריימריז למפלגה הרפובליקנית לשתי קבוצות: אלה שמתמודדים על ניצחון ואלה שרק שואפים להציג תוצאה מרשימה שתשאיר אותם במירוץ ולעבור למדינה הבאה. לקבוצה הראשונה משתייכים מיט רומני, ניוט גינגריץ', ורון פול; בקבוצה השנייה ניתן למצוא את ריק סנטורום, מישל בקמן, וריק פרי. המירוץ באיווה נתפס כמסקרן במיוחד לאור העובדה שבימים האחרונים לא הצליח אף מועמד רפובליקני לקבל יותר מ־25% תמיכה בסקרים ולא פחות משישה מועמדים זכו בשלב זה או אחר במקום הראשון.

הדבר משקף את הדעה הרווחת כיום בארה"ב, שלפיה חרף אכזבתו מאובמה, הציבור האמריקאי זועם על הרפובליקנים על מה שהוא תופס כאחריותם לתפיחה האימתנית של החוב ולעקשנות שלהם בדיון על הדרכים לצמצמו.

קשת המתמודדים, ואחוזי התמיכה הצמודים שלהם הם זוכים, מדגימה את חוסר ההחלטיות של הציבור מחד, אבל גם את המורכבות של דמות המתמודדים מאידך. כדי להבין בדיוק במה מדובר, כדאי לסקור את המתמודדים, ואת משנתם הכלכלית.

פול קיצוני וחביב תנועת מסיבת התה

אם לשפוט על פי הסקרים מהימים האחרונים, המועמד בעל הקמפיין המאורגן ושיעור התמיכה הגבוה ביותר (קצת מעל 20%) הוא חבר הקונגרס מטעם טקסס רון פול, הנהנה מתמיכתה של תנועת מסיבת התה ונחשב לקיצוני ביותר בדעותיו מקרב המתמודדים האחרים. גישתו לכלכלה נתפסת עבור רבים כחלום בלהות: הוא קורא לצמצם באופן דרסטי את גודלה של הממשלה, לפרק כמה ממשרדיה ולבטל את תפקידו של הבנק הפדרלי כמוביל המדיניות המוניטרית של המדינה.

בנוסף, הוא קרא בעבר ליצירתו של מטבע אמריקאי נוסף שיתחרה בדולר, והביע תרעומת על המעבר של הפדרל ריזרב להסתמכות על כסף מנייר במקום זהב. דרך נוספת שבה הצהיר פול שבכוונתו לשפר את המצב הכלכלי של ארה"ב היא הסגת כוחותיה ממוקדי העימות שבהם היא מעורבת, והתנגדותו לכל אופן שבו ארה"ב מציגה את עצמה או נתפסת כאימפריה.

גישה בדלנית זו, המתבטאת גם בחוסר אהדה מופגן למדינת ישראל ולסיוע לה, מעוררת אי־נחת בקרב הנוצרים האוונגליסטים - כוח אלקטורלי מהחזקים ביותר בארה"ב - וחותרת תחת אפשרות ממשית שהוא יביס את אובמה בקרב הסופי.

אך אם לשפוט על פי התשואות הרמות שהוא קיבל במקומות שבהם נאם השבוע באיווה, לצד צבא המתנדבים שלו שיעברו בין הבתים ויוציאו את המצביעים לקלפיות, הוא בהחלט עשוי לקחת את הבחירות הללו. לפי "האקונומיסט", מטרתו היא בעיקר דידקטית: להציג למועמדים האחרים ולציבור כולו שיש ביקוש גם לדעותיו הקיצוניות, ולקדם בדרך הזו את האפשרות שבשלב כזה או אחר דעות אלו יתקרבו למרכז ובבוא העת יכניסו אותו למשרד הנשיא בבית הלבן.

גינגריץ' הודח מההצמרת בגלל מהלומות יריביו

הפוליטיקאי ששימש כמנהיג הרוב הרפובליקני בקונגרס באמצע שנות התשעים הוביל במשך כמה שבועות את צמרת טבלת הסקרים, אך צנח ממנה בעקבות שורה של מכות קשות מכיוונם של יריביו הפוליטיים. כומר בכיר באיווה התייחס בשבוע שעבר לשני הליכי הגירושים והרומנים שניהל גינגריץ', וכינה אותו "חליפה יפה וריקה, עם רוכסן שבור".

אשר למשנתו הכלכלית, גם היא שימשה את מתנגדיו לצורך ניגוחו, בהזכירם את חבירתו לדמוקרטים מובילים כמו ננסי פלוסי ואל גור לצורך קידום אג'נדה הנאבקת בהתחממות הגלובלית, כמו גם תמיכתו בסעיף ברפורמת הבריאות של אובמה, שמחייב כל אמריקאי להחזיק בביטוח בריאות. ככל הנראה תרמו שתי ההחלטות הללו לסימונו כליברל ולצניחתו בסקרים, בעיקר במדינת איווה הידועה כמעוז רפובליקני שמרני.

ובכל זאת, גינגריץ', שכתב מעל תריסר ספרים בנושאים פוליטיים שונים, מקווה ליהנות מהכוח והפופולריות שבהם החזיק בעת שהוביל בזמנו את ההשתלטות הרפובליקנית על הקונגרס באמצע הקדנציה של ביל קלינטון, באמצע שנות התשעים.

רומני מורמוני אדוק ובעל סיכויים ממשיים

מי ששימש בעבר כמושל הרפובליקני של הליברליות במדינות ארה"ב, מסצ'וסטס, נחשב למרוויח הגדול מאובדן הגובה שחווה גינגריץ' באיווה. לפי דיווח של סי.אן.אן, רומני החליט לקראת יריית הפתיחה של המירוץ ללכת על קו אסטרטגי שמציג אותו בתור היחיד שיכול לנצח את ברק אובמה במירוץ הסופי. ההערכות הן שהוא החליט לנקוט קו זה בעקבות הפופולריות המפתיעה של רון פול והזינוק קדימה שרשם ריק סאנטורום (ראו בהמשך).

גם רומני מעורר אי־נחת בקרב מצביעים נוצרים וחילונים כאחד, לאור היותו מורמוני אדוק. אולם הוא נחשב כמועמד המוביל גם לאור המתינות היחסית של עמדותיו הכלכליות. כמי שמגיע ממשפחה אמידה וכמי שטיפח קריירה משגשגת בחברת הייעוץ הפיננסי Bain, רומני מנסה להציג את עצמו בתור מי ש"יעשה סדר" בכלכלה האמריקאית כפי שמנהל חדש עושה סדר בחברה שהוא מקבל תחת ניהולו.

סנטורום נחישותו הזניקה אותו קדימה

קתולי, שמרן אדוק, וצעיר משמעותית משאר המועמדים, ריק סנטורום נחשב עד כה לאנדרדוג של המירוץ, עד שבימים האחרונים עלה בידו להיפגש עם כל מנהיג נוצרי או קהילה בכל אחד מ־99 אזורי הבחירה באיווה ולזנק למקום השלישי במירוץ. את משנתו חשף סנטורום באוקטובר האחרון, תחת הכותרת "אפס־אפס־אפס": ביטול המיסוי והכשרתם של רווחי תאגידים אמריקאיים בחו"ל; איפוס המסים על יצרנים ותעשיינים אמריקאים, והסרתן של כל המגבלות שהטיל הנשיא אובמה על המגזר העסקי.