30% מהצעירים משוחררי צבא ארה"ב לא מוצאים עבודה

כשרב"ט קלייטון רודן שירת באפגניסטן, הוא הרוויח 2,500 דולר בחודש כדי לסייר באמצעות מסוק בשטח ולחפש מטעני נפץ ניידים או מפעלים לייצור תחמושת. היום הוא גר עם ההורים שלו באוהיו, מוכר את תאי הדם שלו לבנק הדם תמורת 80 דולר בשבוע, ומשתדל לקפוץ על כל הזדמנות לתעסוקה מקצועית ביחידת המילואים שלו בנחתים.

רב"ט רודן (25) הוא רק דוגמה אחת מיני רבות שמדווח עליהן "הניו יורק טיימס", לרבבות חיילים משוחררים ששירתו ביחידות קרביות של צבא ארה"ב וכיום מתקשים למצוא עבודה לעומת אחרים בני גילם שלא שירתו בצבא. כעת, עם יציאתה של ארה"ב מעיראק, מזהירים מומחים לתעסוקת צעירים כי הבעיה הולכת רק להחמיר, ופתרון תשתיתי ובר־קיימא עדיין לא נראה לה באופק. לפי הערכות הבית הלבן, היציאה מעיראק תגרום לכך שבחמש השנים הקרובות יצטרפו למעגל העבודה בארה"ב מיליון משוחררי מלחמה חדשים.

לפי הדיווח, שיעור המובטלים בקרב החיילים המשוחררים גבוה במיוחד בקבוצת הצעירים ובקרב אלה שעדיין משרתים במשמר הלאומי, המספק שירותי מילואים ליחידות השונות. שיעור המובטלים בקרב חיילים משוחררים בני 20–24 עמד בשנה החולפת בממוצע על 30%, יותר מפי שניים מהחיילים המשוחררים בגילים אחרים. רק שנה קודם לכן עמד שיעור המובטלים הצעירים בקרב החיילים על 21%, מה שמעיד כי במהלך השנה החולפת חל זינוק בולט ומדאיג במגמה.

"בשנים האחרונות חלה עלייה ברורה במספר הצעירים האמריקאים שמתגייסים לצבא אבל לא נשארים בו, ומפתחים את קריירת 20 השנים שבעבר נהגו המתגייסים לפתח", אמרה ל"ניו יורק טיימס" ג'יין אוטס, סגנית מזכ"ל הארגון להכשרת צעירים לתעסוקה במשרד העבודה האמריקאי. לדבריה, "שלב המעבר הוא שלב קשה במיוחד, והצעירים נתקלים בו במעבידים ובדרישות שאין לשני הצדדים כל כך מושג כיצד להתמודד איתן".

ממשלו של הנשיא ברק אובמה ניסה לקדם את הסוגיה ולהביאה למרכז סדר היום הציבורי בארה"ב באמצעות כמה יוזמות, וכמה מהמעסיקים אף קפצו על ההזדמנות: ענקי הבנקאות ג'יי.פי מורגן וחברת התקשורת ורייזון חתמו על הצהרה שבה הם מתחייבים לקלוט לשירותיהם 100 אלף משוחררי מלחמה אמריקאים עד 2020. הבעיה היא שכיום ישנם 220 אלף משוחררי מלחמה מאפגניסטן ומעיראק שמחפשים עבודה.

חברות אחרות גילו מעט פחות סובלנות. לדברי טד דייוולט, המנהל את האתר vetjobs.com באטלנטה, הדרישה מחברות להחזיר עובדים שיצאו לשרת במלחמה למשרותיהם הקודמות מהווה "נטל כבד" על כתפי החברות. "כמעט 75% מהמעסיקים לא רוצים להעסיק מישהו שפתאום יילקח לשירות מילואים של 12 חודשים", הוא מנמק.

יודגש כי אף שמותר למעסיקים בארה"ב לשאול מועמד לתפקיד על שירותו הצבאי, זה מנוגד לחוק להפלותו בהסתמך על תשובתו.