תחקיר ה"ניו יורק טיימס": רון לאודר מדגים - כך מרוויחים מתכנוני מס בארה"ב
העיתון "ניו יורק טיימס" מראה כיצד רון לאודר, בדומה לעשירים רבים אחרים בארה"ב, חוסך מאות מיליוני דולרים בעזרת חוקי מס שמעמד הביניים לא מסוגל לנצלם; את וורן באפט וביל גייטס זה כבר לא מצחיק
בחודש שעבר חגג רון לאודר, יורש ההון של אסתי לאודר המוערך ביותר מ-3.1 מיליארד דולר, עשור לנויה גאלרי - מוזיאון האמנות האוסטרית והגרמנית שהקים בניו יורק. לרגל המאורע, הציג לאודר אוצרות רבים מהאוסף הפרטי שברשותו, המוערך ביותר ממיליארד דולר וכלל יצירות של ואן גוך, סזאן, מטיס ופורטרט של קלימט שרכש לפני חמש שנים תמורת 135 מיליון דולר.
חגיגתו של לאודר ממחישה היטב את גרעין הוויכוח בין המפלגות בארה"ב בנושא מס העשירים. לערב שערך לאודר לא היה רק ערך חברתי ותרבותי - מתחת לפני השטח הסתתר תרגיל תכנון מס ממולח. על ידי תרומת אוסף האמנות הפרטי לקרן הפרטית שלו, לאודר זיכה עצמו לניכויי מס הכנסה בשווי עשרות מיליוני דולר במהלך השנים - חסכון שסייע בגיוס מאות המיליונים שמימנו את הקמת אחד המוזיאונים החשובים בניו יורק.
ניכויי התרומות שהשיג לאודר - שתרומותיו סייעו לפרויקטים מגוונים כמו בתי חולים וניסיונות לשקם את הזהות היהודית במזרח אירופה - הן רק דוגמה אחת לאסטרטגיית המס המתוחכמת בה משתמש היורש על מנת לשמר את הונו. כבר שנים רבות לאודר מנצל באופן בוטה הקלות מס שונות בחוק האמריקאי אשר יכולות לשמש רק את העשירים שבתושבי המדינה.
הטריקים של לאודר ממחישים היטב את הדיון המתנהל בימים אלה בארה"ב בנושא מיסוי בעלי ההון. מיליארדרים שונים, ביניהם וורן באפט וביל גייטס, הצטרפו לאחרונה למפלגה הדמוקרטית בקריאה לבטל את ההקלות בטענה כי השיטה הנוכחית מוסיפה לגירעון התקציבי, מגדילה את פערי ההכנסות בין עשירי ועניי החברה ומעבירה את מירב הנטל לעסקים הקטנים ולמעמד הביניים. עם זאת, הרפובליקנים מתנגדים לרעיון בטענה כי העלאת המסים לעשירים תפגע בכלכלה ותגרום לאבטלה.
בתחקיר ה"ניו יורק טיימס" נטען כי השנה לאודר השתמש באחזקותיו בעסק המשפחתי, אסתי לאודר קומפניז, כדי ליצור מקלט מס ולהתחמק מתשלום מס פדרלי בסך 10 מיליון דולר למשך שנים. ביוני, לפי דיווחים רגולטורים, לאודר חתם על חוזה מתוחכם למכירת מניות בשווי 72 מיליון דולר לבנק השקעות ב-2014, תמורת 75% משווי המניות הנוכחי. העסקה, הנחשבת לחוזה עתידי משולם מראש, מצמצמת את ההפסד הפוטנציאלי עבור בעלי מניות, ומעניקה להם גישה למזומנים. אך כיוון ששירות מס ההכנסה האמריקאי (IRS) אינו מסווג את העסקה כמכירה, אנשים כמו לאודר יכולים לדחות את תשלום המס שלהם במשך שנים. כך נטען בתחקיר ה"ניו יורק טיימס"
זו היתה אסטרטגיה נפוצה עבור מנכ"לים ובעלי מניות עשירים לפני עשור, אך ב-2006, ה-IRS טען כי מדובר במקלט מס המנצל פירצה בחוק, ופירסם הגבלות מחמירות יותר לרגולציה של נוהג זה. הפסיקה שכנעה את מרבית משלמי המסים העשירים להימנע מנוהג זה. כך נכתב בתחקיר.
יועציו של לאודר טוענים כי "העסקה התבצעה בהתאם לכללים המנחים שפירסם ה-IRS בנוגע לסוג זה של עסקאות, ודווחה במלואה כנדרש לפי תקנות הרשות לניירות ערך בארה"ב", אמר דוברו של לאודר, גארי לוי. באופן תיאורטי, לאודר אמור לשלם מסים על עסקה זו עם אספקת המניות לרוכשים ב-2014. אך מומחי מס טוענים כי משלמי מסים עשירים יכולים להשתמש בתרגילים חשבונאיים אחרים על מנת לדחות תשלום זה עוד ועוד.
מאבי בלשניקוב, נציגו של רון לאודר בישראל, לא נמסרה תגובה.
