פולין: הכלכלה היציבה באירופה מתעקשת להישאר מעשית
פולין היא המדינה היחידה באירופה שהצליחה לחמוק מהמיתון ואפילו להגדיל את התוצר. ניצחונו החודש של ראש הממשלה דונלד טוסק בכהונה שנייה היסטורית מעיד על כך שלמרות האבטלה הגוברת, העם הפולני מעוניין לשמור על "הציפור שביד"
הכלכלה והגישה הפרגמטית רשמו ניצחון בבחירות לפרלמנט שנערכו החודש בפולין, על פני הלאומנות המתעוררת והשאיפות האימפריאליסטיות שהתעוררו באחרונה במדינה. ראש ממשלת פולין דונלד טוסק (54), העומד בראש מפלגת "המצע האזרחי", גבר על המתחרה ירוסלב קצ'ינסקי, מנהיג מפלגת "חוק וצדק", והפך למנהיג הראשון שהצליח לכבוש קדנציה שנייה, אחרי 20 שנים שבהן כל מערכת בחירות הסתיימה במהפך.
לנתוני הצמיחה בפולין לחץ כאן
לנוכח המשבר הכלכלי המסלים באירופה, הציבור הפולני מעוניין לדאוג לעתידה הפיננסי של המדינה ולא לפתח את תיאוריות הקונספירציה שבהן מצטיין קצ'ינסקי. ואכן, לטוסק היה יסוד סביר להאמין בתמיכת הבוחרים. בזכות מאמציו בקדנציה הקודמת, פולין היא המדינה היחידה באיחוד האירופי שהצליחה לחמוק ממיתון. אנליסטים אמנם צופים כי קצב הצמיחה הגבוה יואט ב־2012 בהתאם למגמה הגלובלית, אולם גם צמיחה של 2.7% ב־2012 תיחשב למרשימה ביותר, בייחוד בהמשך לצמיחה של 4% שהיא צפויה להציג בסוף 2011 - התוצאה הטובה ביותר מבין שבע הכלכלות הגדולות של האיחוד האירופי.
קו אשראי בטוח מאירופה
במהלך שנות כהונתו של טוסק, פולין ידעה לנצל בצורה נבונה את הסיוע שקיבלה מהאיחוד האירופי. שר האוצר הפולני יאצק רוסטובסקי נבחר ב־2009 לשר האוצר הטוב באיחוד, מאחר שפולין הצליחה בשנה זו לא רק להיבדל משכנותיה בכך שהצליחה להימנע ממיתון, אלא גם להצליח להגדיל את התוצר ב־1.8% ולתפוס את המקום השישי המכובד ברשימת הכלכלות הגדולות של אירופה.
פולין נהנית מקו אשראי של 30 מיליארד דולר שאישרה לה קרן המטבע הבינלאומית בתחילת 2011, כדי לבטח את המדינה מפני זעזועים הנובעים מהמצב המשברי באירופה. קו האשראי ניתן לתקופה של שנתיים, ובמדינה מדגישים כי בשום פנים ואופן לא מדובר בחבילת חילוץ. בקרן המטבע הדגישו כי מאחר שפולין מנהלת מדיניות פיננסית שקופה לחלוטין ומציגה נתוני צמיחה גבוהים ועקביים, לא נדרשים כל תנאים מיוחדים ונוספים למשיכת כספי האשראי.
ההישג המשמעותי של הממשלה הנוכחית הוא קידום עסקים קטנים ובינוניים האחראים ל־60% מהתוצר במדינה. יעד זה הושג, בין היתר, באמצעות הפחתת מסים שאפשרה במקביל לעודד את הצמיחה הכלכלית.
זה גם מסביר לדעת אנליסטים את ההצלחה של טוסק בבחירות, שכן הוא נשען על תמיכה רחבה של מעמד הביניים. לנוכח חוסר היציבות בכלכלה האירופית ושורה של החלטות כלכליות מוצלחות שקיבלה הממשלה הקודמת במהלך כהונתה, הוחלט לשמור על "הציפור שביד".
לו ירוסלב קצ'ינסקי היה נבחר, קרוב לוודאי שהיה מתמקד בניהול מדיניות חוץ אגרסיבית על פני התנהלות כלכלית פרגמטית. במהלך מערכת הבחירות ניסה קצ'ינסקי לפרוט על מיתרי הלאומנות והפטריוטיות של הפולנים: מצד אחד הוא תקף את רוסיה, שאותה האשים במותו של אחיו התאום, הנשיא לשעבר לך קצ'ינסקי, שנספה בהתרסקות מטוס ברוסיה באפריל 2010 עם עוד 95 בכירים בממשל הפולני. הוא הזכיר כי היחסים בין שתי המדינות נותרו מתוחים עוד מ־1939, אז חתמה רוסיה על הסכם ריבנטרופ־מולוטוב עם גרמניה.
באותה נשימה הוא תקף גם את גרמניה: בספר פרי עטו בשם "פולין של חלומותינו", הוא מאשים את הקנצלרית אנגלה מרקל בניסיון להכפיף את פולין לרצונות גרמניים כפיצוי על שטחים שאבדו לגרמניה במלחמת העולם השנייה. "אם הכלכלה הפולנית המתפתחת לא תגיע לרמה של הכלכלה הגרמנית, יום אחד נתעורר למציאות של פולין ששטחה התכווץ", הוא כותב. על רקע זה, לא מפתיע שהפולנים העדיפו את טוסק הסימפטי והפרגמטי, שפיתח יחסי ידידות עם מרקל ושואף לשפר עד כמה שאפשר את היחסים עם ראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין, שצפוי לחזור לכיסא הנשיאות עוד השנה.
ירידה מדאיגה בצריכה
ואולם, למרות ההצלחות הכלכליות שטוסק יכול לזקוף לזכותו, כמה סממנים מדאיגים מעידים על כך שלא הכל חיובי. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה דו"חות שמעידים על הירידה בצריכה הפרטית ואותה מוביל ענף הטקסטיל, אחד הענפים הגדולים במשק הפולני, שרשם צניחה של 9.1% במכירת בגדים מתחילת השנה. העיתון "ורשה ביזנס ג'ורנל" מדווח כי במחצית הראשונה של 2011 נסגרו ברחבי המדינה 13 אלף חנויות בגדים, עלייה של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בעיה חמורה יותר המעיבה על הכלכלה הפולנית היא שיעור האבטלה הגבוה בקרב צעירים, בני 18–24, שמגיע ל־25%. המחסור במשרות גורם לבריחת מוחות מפולין: במהלך השנים האחרונות כמיליון פולנים צעירים ומשכילים החליטו לעזוב את ארצם ולחפש אחר פרנסה במדינות אחרות.
גם נושא הגירעון מעיב על פולין, בדומה לשכנותיה באירופה: ל־2011 היא נכנסה עם גירעון תקציבי של 7.9%, והציבה לעצמה יעד לצמצמו ל־3% כבר לקראת תחילת 2012. לשם כך הוחלט להעלות את המע"מ ב־1% ל־23%, אך בינתיים נראה כי היעד עוד רחוק מהשגה.
בקרן המטבע רואים בחומרה דווקא את השתלבותה של פולין בזירה הפיננסית האירופית. "ההשתלבות העמוקה של השווקים הפולניים במערכת הבנקאות האירופית חושפת אותה למשברים במדינות השונות", כתב בסקירתו ג'יימס מורסנינק, האחראי לשוקי מזרח אירופה בקרן.
למשבר החובות האירופי צפויה להיות גם השפעה שלילית על היצוא הפולני. 55% מהיצוא בפולין מיועדים לאיחוד האירופי, ובתקופה שבה הצריכה הפרטית שם נשחקת, היצוא צפוי להיפגע וכך גם היצרנים הפולנים.
גם בסוכנות דירוג האשראי מודי'ס שמו לב לעובדה זו, ומיד כשנודע על זכייתו של טוסק בבחירות, פורסמה הודעה שבה נאמר כי דירוג האשראי של פולין (A2) עלול למצוא עצמו בסכנה אם טוסק לא יציג "תוכנית פעולה למקרה של התרחשות חריגה ובלתי צפויה".
עם בעיות אלה דונלד טוסק יצטרך להתמודד במהלך כהונתו השנייה. במקביל, לך ולנסה, נשיא פולין המיתולוגי שהיה הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות בתום העידן הקומוניסטי, דווקא חותר לערער את אותה יציבות. הנשיא לשעבר בן ה־68, זוכה פרס נובל לשלום, הפך לתומך נלהב של תנועת המחאה בוול סטריט. ולנסה אמר החודש בראיון לבלומברג כי מאז שפולין עברה מקומוניזם לקפיטליזם גדלו בה הפערים החברתיים, האבטלה נסקה ל־12% ומיליוני פולנים נאלצים לעבוד תמורת שכר נמוך, רק בשביל להעשיר את מי שעומד בראש השרשרת הקפיטליסטית.
