"האירופים לא מספקים ליוון פתרון אמין וארוך טווח"

לדעתו של יו"ר הבנק המרכזי היוצא בגרמניה, אקסל ובר, אירופה חייבת לבחון אפשרות של מתן ערבויות לכל החובות העומדים של יוון, שכן האלטרנטיבה היא חדלות פירעון "מלוכלכת" של הכלכלה היוונית שתהיה בסופו של דבר מסובכת ויקרה יותר לכל המעורבים בדבר.

בראיון ראשון שהעניק מאז פרש מתפקידו באפריל שפך ובר בפני "הוול סטריט ג'ורנל" אור נוסף על האופן שבו רואה גרמניה - בעלת החוב המרכזית של יוון והכלכלה המובילה בגוש היורו - את המשבר הקשה שבו מצויה הכלכלה היוונית, עמיתתה לגוש היורו. אם לשפוט מדבריו, הוא אינו מרוצה כלל מהאופן שבו מנהלים הקברניטים הכלכליים באירופה את משבר החוב של מדינות היבשת בעלות הגירעונות.

לדברי ובר, "עד כה אירופה העניקה ליוון אך ורק תמיכה וגיבוי לצורכי המימון המיידיים שלה מבלי לספק לה פתרון אמין וארוך טווח להררי החובות הנערמים שלה". ובר הסביר כי בסך הכל קיימות שתי אפשרויות פעולה: חדלות פירעון של אתונה או מתן ערבויות לכל חובותיה. לדבריו, "בחירה באפשרות הראשונה גם ככה תוביל לאפשרות השנייה, כי אירופה לא יכולה להרשות לעצמה מצב שכזה, אז מוטב לבחור באפשרות השנייה ולחסוך את כל הדרך".

ובר נחשב לאחד מהבנקאים הידועים והמוערכים ביותר באירופה, ואין ספק שהערותיו יובאו בחשבון בברלין. גרמניה וצרפת - המחזיקות ביחד בכ־60% מהחוב היווני - מנהלות בשבועות האחרונים דיונים ערים על האופן הראוי לתקוף את נושא המשך חוסר האמון שמביעים השווקים באג"ח היווניות.

אתמול נודע כי הן ושאר הנושים של יוון בדרך להשגת הסכם להעברה של למעלה מ־70% מהאחזקות שלהם של האג"ח היווניות, לאג"ח עם מועד פירעון מאוחר יותר, בניסיון להימנע מחדלות פירעון ובתגובה לקריאות הפוליטיקאים שיתרמו לחבילת החילוץ השנייה שתוענק למדינה בתוך שנתיים.

הגרמנים והצרפתים חלוקים

"אנחנו עובדים על זה, ומקווים שמדינות אחרות יצטרפו להצעה", אמר אתמול נשיא צרפת ניקולא סרקוזי במסיבת עיתונאים שערך בפריז. מקורב לדיונים מסר כי הבנקים וחברות הביטוח הגדולות בגרמניה "שוקלים את ההצעה הצרפתית". למעשה, מדובר בגלגול של נטל החובות מנושים ממשלתיים לנושים פרטיים, צעד שנתמך על ידי פריז ומתקבל בהתנגדות בברלין.

עם זאת, השתתפותם של הגרמנים והצרפתים בתוכנית חיונית לעמידה ביעדים שהציבו המנהיגים האירופים, שבמסגרתם הבנקים האירופיים יוותרו על תשלומי אג"ח בשווי של לפחות 30 מיליארד יורו (43 מיליארד דולר).

העברת הכסף תהווה חלק מתוכנית חילוץ רחבה יותר שעליה עמלות מדינות בגוש האירופי כדי להימנע מחדלות הפירעון הראשונה בגוש היורו, שנה לאחר שהוענקה ליוון חבילת חילוץ בגובה 110 מיליארד יורו שלא הצליחה לעצור את משבר החובות באזור.

התמיכה של צרפת וגרמניה נרשמה לאחר שיחות שהתקיימו בשבוע שעבר עם בנקים גרמניים, הולנדיים, בלגיים וצרפתיים. המגעים עברו אתמול לרומא, שם מנכ"ל משרד האוצר ויטוריו גרילי מארח את הנציגים של כמה מהבנקים הגדולים בעולם.

סרקוזי מתעקש על כך שההשתתפות של הבנקים חייבת להיות רצונית. חברות דירוג האשראי איימו להכריז כי יוון נקלעה לחדלות פירעון אם הבנקים יאולצו לוותר על החוב, מהלך שיחסל את המערכת הבנקאית של המדינה וקרוב לוודאי שיגרור אחריו עוד מדינות עם חובות כבדים כמו פורטוגל, אירלנד וספרד. "אם זה לא יהיה מרצון, זה ייתפס כחדלות פירעון, שתלווה בסיכונים אדירים ובתוצאות הרות אסון", הזהיר סרקוזי.

אשר ליוון עצמה, שם נשואות כל העיניים לקראת מחר, בעת שהפרלמנט באתונה יקיים את ההצבעה על אישור תוכנית הצנע בת חמש השנים, שתבטיח את המשך העברת תשלומי הסיוע מטעם קרן המטבע הבינלאומית והאיחוד האירופי. למעשה, מדובר במבחן אמון נוסף עבור ראש הממשלה יורגוס פפנדראו, לאחר גיבוש ההצעה בקואליציה בסוף השבוע האחרון והתקבלותה בהצבעה בפרלמנט.

התנגדות אזרחית ופוליטית

פפנדריאו זקוק ל־155 מתוך 300 הצירים בפרלמנט, כדי להבטיח את העברתה של התוכנית, שתקצץ 78 מיליארד יורו מההוצאות הממשלתיות על פני חמש שנים. המנגנונים הבינלאומיים יתכנסו ב־3 ביולי כדי לקבוע אם יוון עמדה בתנאים שיזכו אותה בחבילת סיוע נוספת.

עם זאת, למרות התסריטים השחורים, ביוון מובעת התנגדות אזרחית ופוליטית חריפה לחבילת הצנע המקיפה שאמורה להיות מועברת בהצבעה מחר. לפי דיווח של סוכנות בלומברג, פפנדריאו העביר את 15 הימים האחרונים בחיזור אחר מפלגת האופוזיציה, במטרה לשכנע אותה - ללא הואיל - להעניק את תמיכתה לחבילת הצנע.

אתמול קיימה המפלגה הקומיניסטית ביוון הפגנת מחאה באקרופוליס שבאתונה, תוך שהם קוראים לאזרחים "לא להיכנע לאשליית הצנע". לדברי ינס בסטיאן, כלכלן מאוקספורד המבקר כעת ביוון, לפפנדריאו יהיו בסופו של דבר מספר הקולות הדרושים כדי להעביר את חבילת הצנע. אולם לדבריו, "הבעיה האמיתית שמולה ניצב ראש ממשלת יוון היא הניסיון ליישם את החבילה".