פרו נחושה להישאר הכוכב המאיר בשמי אמריקה הלטינית
עם צמיחה גבוהה ואינפלציה נמוכה, פרו עקפה גם את שוק הענק של השכנה ברזיל. דניאל שידלובסקי, יועץ בצוות המעבר של הנשיא הסוציאליסטי שנבחר החודש, אויינטה אומלה, מסביר מדוע אין למערב מה לחשוש מ"צ'אבס חדש"
האם הכלכלה המצטיינת של אמריקה הלטינית עומדת להפוך למדינה אולטרה־סוציאליסטית א־לה ונצואלה של הוגו צ'אבס? אם לשפוט על פי התגובה של שוק המניות הפרואני לניצחונו של אויינטה אומלה במירוץ לנשיאות החודש - כנראה שכן. אולם, לשמחתו של הנשיא החדש ואנשי צוותו, לאחר שבורסת לימה צנחה בכמעט 13% בתוך יום - הירידה היומית החדה בתולדותיה - היא התאוששה במשך זמן קצר.
"בפועל, הבהלה נרשמה רק בקרב משקיעים אינדיבידואליים בפרו", אמר בראיון ל"כלכליסט" דניאל שידלובסקי, פרופ' לכלכלה מאוניברסיטת הרווארד שמשמש כיום כיועץ בכיר בצוות המעבר של הנשיא הנבחר. לדבריו, "זה קרה כתוצאה מדיבור קבוצתי וחשיבה קבוצתית - הם ליבו את הפחדים של עצמם".
מה לגבי המשקיעים הזרים?
"כולם אמרו שאין בעיה. סוכנויות הדירוג מודי'ס ופיץ' ישבו על הגדר, והדויטשה בנק, ג'יי.פי מורגן ובנקים גדולים נוספים לא שינו את הפעילות. אם בודקים מי מכר מניות באותו יום, רואים שהזרים לא ברחו בכלל".
פרו לעומת אמריקה הלטינית: השינוי בתמ"ג באחוזים
עקפה גם את ברזיל
הצניחה בבורסה כאבה לפרו, שנחשבת בשנים האחרונות לכוכב הזוהר ביותר בין כלכלות אמריקה הלטינית, שרובן מתגאות בהישגים כלכליים מרשימים. פרו, שאימצה את כלכלת השוק כבר לפני שני עשורים, רשמה בשנה שעברה צמיחה של 7% - הגבוהה ביותר באזור - ובמקביל אינפלציה של 2.7%, הנמוכה באזור.
המדינה האנדית לא רק הציגה נתוני צמיחה אדירים, אלא גם הפכה למובילה אזורית בכמה מדדים, אפילו יותר מברזיל: במהלך המשבר הכלכלי של 2009, כשההשקעות באמריקה הלטינית נפלו ב־40%, ההשקעות הזרות בפרו עלו ב־28% ל־6.2 מיליארד דולר. באותה שנה, שבה התמ"ג באזור צנח ב־1.8% בממוצע, הכלכלה הפרואנית צמחה ב־0.9%.
הנשיא הנבחר, אויינטה אומלה (48), הוא פוליטיקאי חדש יחסית עם עבר צבאי נרחב. דרכו לניצחון לא היתה חלקה ודרשה ממנו לא מעט שינויים: ב־2006 הוא הפסיד במירוץ לנשיאות לאחר שקיבל בזרועות פתוחות את תמיכתו הגלויה של צ'אבס. באותן בחירות, המצביעים זכרו גם כיצד בשנת 2000 אומלה ו־50 חיילים נוספים תחת פיקודו השתלטו על מכרה נחושת בבעלות זרה במשך שבוע במחאה על השחיתות בממשלתו של אלברטו פוג'ימורי. ניסיון ההפיכה הכושל אילץ אותו להסתתר עד שפוג'ימורי הודח.
במירוץ האחרון שינה אומלה כיוון והחל לערוך מסע אל המרכז: הוא שכר צוות יועצים מנוסים מברזיל, שעזרו לו להתרחק מצ'אבס ולמתג עצמו כמנהיג סוציאל־דמוקרטי מודרני בנוסח נשיא ברזיל לשעבר, לואיס אינסיו "לולה" דה סילבה. הוא זנח את תוכניותיו לשינוי החוקה, נשבע בתנ"ך שלא ישנה את העקרונות הכלכליים של פרו ושלא יקלקל 12 שנים רצופות של צמיחה מרשימה.
אחרי שאומלה עלה לסיבוב השני בבחירות של 2011, "אנשיו הזמינו אותי ואחרים להצטרף אליהם, כדי לפתח מצע שידבר למגוון רחב יותר של אנשים", מספר שידלובסקי, יהודי ממוצא פרואני שנוהג לבקר לעתים קרובות בישראל. לדבריו, "הם הבינו שהם זכו על בסיס מצע שדיבר לפחות לשליש מהאוכלוסייה ורצו להרחיב את בסיס התמיכה שלהם. לכן, לראשונה בהיסטוריה של פרו, מועמד לנשיאות עשה שינויים במצע הבחירות כדי לנסות להקים קואליציה עוד לפני הניצחון. זו פוליטיקה מסוג חדש".
אז מה הקו שהוא מתכוון לנקוט? צ'אבס, לולה או נוסחה חדשה משלו?
"אין שום ראיות לכך שהוא ילך בקו של צ'אבס. חיפשתי את זה, מאחר שאני לא בעד הקו הזה וגם לא אנשי לולה שבאו איתי. אומלה הסתכל מסביב בחמש השנים שעברו מאז ההפסד וראה מה עובד ומה לא. בוונצואלה המצב לא טוב והמדיניות לא מצליחה - לא בפנים ולא בחוץ".
פרו היא היצרנית הגדולה בעולם של כסף כיום, ובמקום השלישי ברשימת יצרניות הנחושת והאבץ. בשנה שעברה משך מגזר הכרייה שלה השקעות זרות בהיקף של 7.3 מיליארד דולר. בין 2005 ל־2010 עלה התמ"ג לנפש ב־82% לכ־5,200 דולר, ושיעור העוני נחתך בחצי בעשור האחרון. הנשיא היוצא אלן גרסיה הצליח לשמור על הצמיחה המרשימה על ידי מתן עדיפות להשקעות זרות וכן לחברות כרייה, נפט וגז, לעתים על חשבון אוכלוסיות ילידיות ובמחיר סביבתי יקר.
מהם הכשלים המרכזיים במודל הכלכלי הפרואני כיום?
"ההישגים הכלכליים הגדולים של פרו הגיעו באופן ריכוזי לאזורים מסוימים בלבד - בעיקר ללימה ולאזור החוף. היא לא הגיע לאזור ההררי ולדרום, הרווחים לא התקרבו לשם בכלל. האתגר הגדול ביותר הוא לגרום לצמיחה להשפיע גם על האזורים האלה, והדרך לכך היא הטלת מס גבוה יותר על חברות הכרייה, שיפור התשתיות, החינוך והתקשורת באזורים אלה. את הכסף שאמור להגיע מהמס על הכרייה אמורים להשקיע בהון האנושי".
אומלה עצמו אמר כי "אי אפשר לומר שהמדינה מתקדמת כאשר 12 מיליון בני אדם חיים בתנאים איומים ללא חשמל או מים זורמים", והצהיר כי בכוונתו להטיל מס על הרווחים העודפים (Windfall Tax) של חברות הכרייה הזרות בפרו. בה בעת, הוא הבטיח לנקוט זהירות פיסקאלית ולא למכור אג"ח ממשלתיות כדי לממן תוכניות מאבק בעוני.
היחסים עם ארה"ב לא ישתנו
העלאת המסים לחברות הכרייה הזרות עשויה לחול בהמשך גם על מגזרים אחרים שבהם פועלות כיום חברות ישראליות?
"לחברות הישראליות בפרו (ובהן טבע, החברה לישראל, גילת ופלסטרו - מ"פ) יש כוח. הולך להן טוב שם ואין סיבה שזה לא ימשיך כך. אומלה מתכנן להרחיב את שירותי הבריאות הציבוריים - מה שיפעל לטובת טבע - וגם לשדרג את מגזר החקלאות.
"אף שהצמיחה צפויה לרדת השנה לכ־6% לעומת 9%–10% שרשמנו בעבר, הכלכלה תמשיך לשגשג ויהיה לנו צורך בחידושים טכנולוגיים. כל החברות הישראליות בפרו יהיו בסדר ויש מקום לעוד, בעיקר בתחומי האבטחה והחקלאות.
"גם בנוגע למדיניות החוץ, אני יודע שהוא מתכנן לחזק את שיתוף הפעולה עם שאר מדינות דרום אמריקה, אבל הוא לא מתכנן שינויים גדולים ביחסים של פרו עם ארה"ב, ישראל ואירופה. הוא לא יחבור לצ'אבס".
אז למעשה לא מדובר ברפורמטור גדול.
"הוא רוצה לעשות שינוי, אבל השינוי מתבטא בעיקר במי שמקבל את הרווחים, באופן שבו משלבים אנשים שלא קיבלו עד היום שום נתח מהם. הוא לא מתכוון להחליף את המערכת, לא נפסיק להיות כלכלת שוק קפיטליסטית".
