המירוץ לפסגה: הקרב של כריסטין לגארד
שרת האוצר של צרפת זכתה בפסגת ה־G8 לתמיכה גורפת במועמדותה לראשות קרן המטבע. כמי שעסקה בנעוריה בשחייה צורנית מעידה לגארד: "אני מצטיינת באורך נשימה". היום תנחת בסין במסגרת מסע יחסי ציבור שתקיים בשווקים המתעוררים
בפסגת ה־G8 שהתקיימה בסוף השבוע בדוביל, צרפת, הביעו מנהיגי המדינות המתועשות תמיכה גורפת במועמדותה של שרת האוצר של צרפת כריסטין לגארד לתפקיד יו"ר קרן המטבע הבינלאומית. לגארד היא עתה מועמדת מובילה להחלפתו של דומיניק שטראוס־קאהן, שנאלץ להגיש את התפטרותו בעקבות החשד כי ניסה לאנוס חדרנית במלון סופיטל במנהטן לפני שבועיים.
בשיחות פרטיות הסכימו ביניהם דיפלומטים אירופים בסוף השבוע כי נראה שהעסקה כבר סגורה. "ישנו שחקן אחד על המגרש", ציינו. ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון חזר והביע תמיכתו בלגארד ותיאר אותה כבעלת הכישורים הנדרשים. "כולם אומרים שהיא האדם הנכון לתפקיד", הדגיש.
אירופה תעמוד במוקד
עם זאת, על רקע קריאות למנות לתפקיד נציג של מדינה שאינה אירופית, תצא השבוע לגארד למסע שכנועים במדינות BRICS ודרום־מזרח אסיה וצפויה לנחות היום בבייג'ינג. שר האוצר של דרום קוריאה, יון ג'ונג יון, כבר הביע תמיכתו בה בסוף השבוע. נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב אמר כי חברי הארגון קרובים להחלטה לגבי זהות המנהיג הבא. "באופן כללי, כמעט הגענו להסכמה גורפת בנושא", אמר במסיבת עיתונאים בפסגת ה־G8.
אחרי סין עתידה לגארד לבקר בברזיל ובהודו כדי להבהיר למנהיגיהן כי אם תיבחר לתפקיד, קרן המטבע תדאג לא רק לאינטרסים האירופיים, אלא תפעל לטובת כל החברות בקרן. "אני בהחלט מעדיפה לזכות בתמיכה בינלאומית מאשר להיתפס כמועמדת אירופית", אמרה בשבוע שעבר. נגיד הבנק המרכזי של מקסיקו, אוגוסטין קרסטנס, נחשב עדיין ליריב העיקרי שלה, ולדבריו בכוונתו "לשאת את נס השווקים המתפתחים".
בראיון ל־BBC ביום שישי הדגישה לגארד כי בשנים הבאות תעמוד אירופה במוקד פעילות הקרן בשל תוכניות הסיוע שכבר אושרו, אך כי יהיה צורך ללוות מקרוב גם את המתרחש בזירת המזה"ת וצפון אפריקה.
בקרב אנליסטים באירופה קיים קונצנזוס לגבי לגארד. הדעה הרווחת היא כי אם תמשיך במדיניות התמיכה ביוון, בפורטוגל ובאירלנד, הרי שהזעזוע שאירע עתה בקרן המטבע בשל התנהלות שטראוס־קאהן לא יביא לנזקים. "אין זה הזמן לשינוי מדיניות", ציטטה סוכנות רויטרס כלכלן בכיר בבנק ההשקעות ג'י.פי מורגן.
חרף הסתייגותן של הכלכלות המתעוררות ממועמד אירופי, לגארד היא מושא להערכה בעולם כולו - בראש ובראשונה מבית. כאשר נשיא צרפת ניקולא סרקוזי החליט לבצע רה־ארגון בממשלתו לפני כמה חודשים, לגארד היתה היחידה ששמה לא עלה לדיון במסגרת החלפות השרים. לגארד, להערכת אנליסטים, משלבת בין כישורי עבודה יוצאי דופן, תשומת לב לפרטים טכניים ויכולת להוביל מהלכים בחן. קשה למצוא אדם שעבד עמה בצרפת בשנים האחרונות ויתבטא עליה בנימה לא חיובית.
לפוליטיקה הצרפתית הגיעה בשנת 2005 משיקגו, שם היתה האשה הראשונה שכיהנה כיו"ר בפירמת עורכי הדין בייקר אנד מקנזי. את כהונתה הפוליטית החלה בממשלתו של ז'אק שיראק כשרת המסחר, ובתקופתה היצוא הצרפתי שבר את שיא כל הזמנים. ב־2007 מינה אותה סרקוזי לתפקיד שרת אוצר - האשה הראשונה בתפקיד בכל מדינות ה־G8. היא לא חששה להתעקש על נושאים ורפורמות שלא תמיד היו פופולריים בקרב הציבור הרחב, ותמכה נחרצות בהידוק הרגולציה על פעילות קרנות גידור ובהטלת מס על פעילות פיננסית בינלאומית.
2009 היא עד כה שנת השיא בקריירה שלה. בסקר שערך אז הערוץ הצרפתי RTL היא התברגה במקום השני ברשימת הצרפתים האהובים, אחרי השחקן והזמר ג'וני האלידיי. באותה שנה, העיתון "פייננשל טיימס" בחר בה כשרת האוצר הטובה באירופה. את המוניטין שצברה היא ניצלה כדי להוביל מהלך נרחב של הקמת מנגנון סיוע למדינות שנקלעו למשבר החובות בגוש היורו, במאי אשתקד.
בנעוריה היתה לגארד חברה בנבחרת השחייה האמנותית של צרפת, ועד היום היא מתבדחת כי ספורט המים הקנה לה - מלבד הרגלי עבודה בצוות - את היכולת לשמור על אורך נשימה.
משבר החובות האירופי מיצב אותה כקול חזק בין תומכי חבילות הסיוע לממשלות שנקלעו לקשיים, גורם נוסף ההופך אותה לממשיכת דרכו הטבעית של שטראוס־קאהן. נסיבות פרישתו, יש לומר, מוסיפות נופך מעניין לבחירתה של אשה. לגארד האשימה את הדומיננטיות הגברית בכלכלה הבינלאומית ואת "תרבות הטסטוסטרון" בניהול המערכת הבנקאית, בפרוץ המשבר הכלכלי הגלובלי ב־2008. היא התבדחה כי "לו ליהמן ברדרס היה נקרא ליהמן סיסטרז, אולי הוא לא היה קורס". הבעת תמיכה מרומזת קיבלה לגארד מארה"ב ביום חמישי, כאשר שרת החוץ הילארי קלינטון ציינה: "באופן בלתי רשמי, אנו מקדמים בברכה נשים מקצועניות עם ניסיון עשיר לראשות ארגונים חשובים דוגמת קרן המטבע הבינלאומית".
נגד ארגון מחדש של חובות
בין שרי גוש היורו, לגארד נתפסת כמתנגדת הנחרצת ביותר לארגון מחדש של החוב היווני, ובכך היא זוכה גם לתמיכה של ז'אן קלוד יונקר, ראש פורום שרי האוצר האירופי. אבל ללגארד ישנם גם מתנגדים. אחד מאלה הוא סיימון ג'ונסון, לשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע. במאמר לעיתון "הניו יורק טיימס" בשבוע שעבר, טען ג'ונסון כי ללגארד חלק בהיווצרות משבר החובות של אירופה שהחל להיערם במקביל למשבר הגלובלי בשנת 2007, אז נכנסה לתפקידה כשרת אוצר. לטענתו, עובדה זו, נוסף להתנגדותה לחקיקה בנוגע להגדלת הלימות ההון של הבנקים, פוסלת את כשירותה לעמוד בראש הקרן.
גם תמיכתה הבלתי מתפשרת בחילוץ למדינות גוש היורו היא נקודת חולשה בעיני ג'ונסון. לטענתו, קשה להאמין שיוון תחווה מהפך כלכלי מופלא, ואין זה הוגן להקצות למטרה זו משאבים של קהילה המונה 187 מדינות. לדבריו, אם לגארד תעמוד בראש הקרן, היא תמשיך להזרים חבילות חילוץ למדינות בקשיים. עם זאת, הקולות התומכים צפויים להתברר כחזקים יותר; זאת בעיקר בשל החשש הכבד הקיים באירופה מפני הדבקת כלכלות אחרות בחדלות פירעון והישנותו של משבר גלובלי.
