עשירים חסרי מצפון נגד הנשיא ברק אובמה

ב־6 בספטמבר במילווקי חרג נשיא ארה"ב ברק אובמה בבוטות מהפרוטוקול. במהלך נאום שנשא בפני איגודי עובדים לרגל חגיגות הלייבור דיי, הוא שדרג את הטקסט שהכין בחדר הסגלגל ושחרר קצת קיטור. "הם (בהתכוונו לרפובליקנים) מדברים עליי כמו על כלב", אמר הנשיא לחוגגים המשתאים. "זה אמנם לא נמצא בטקסט שהכנתי, אבל זה נכון. הם מהמרים על כך שבין היום לבין נובמבר תקבלו התקף שכחה", הוסיף. "הם חושבים שתשכחו מה עשה סדר היום שלהם למדינה הזאת. אלה האנשים שהמדיניות שלהם תרמה להרס מעמד הביניים והובילה את הכלכלה שלנו לתהום. ועכשיו הם מבקשים מכם את המפתחות בחזרה".

לטון הנואש מעט של אובמה במילווקי תרמה ודאי גם התבטאותו של סטיבן שוורצמן, יו"ר קרן בלקסטון, ימים ספורים קודם לכן. שוורצמן, העומד בראש קרן השקעות פרטית מהגדולות בעולם, דימה את תוכנית העלאות המסים של אובמה לפלישת הנאצים לפולין. "זו מלחמה. זה כמו פלישת היטלר לפולין ב־1939", הודיע המשקיע המיליארדר.

סטיבן שוורצמן צילום: בלומברג

שוורצמן, שהתברג בשבוע שעבר במקום ה־69 ברשימת 400 עשירי ארה"ב של המגזין "פורבס", תרם בין 2006 ל־2010 136,200 דולר למפלגה הרפובליקנית לעומת 43,800 לדמוקרטים. עמיתיו ברשימת 100 העשירים הגדולים של ארה"ב תרמו באותה תקופה למפלגה הרפובליקנית סכום כולל של 4.2 מיליון דולר לעומת 4.4 מיליון דולר שנתרמו לדמוקרטים. עם זאת, מאז השתלח הנשיא אובמה ב"חתולים השמנים" של וול סטריט בדצמבר 2009, היקף התרומות למפלגה הדמוקרטית רשם נסיגה חדה. יתרה מזאת, תרומות שהוזרמו בעבר לדמוקרטים מופנות עתה למפלגה הרפובליקנית ביתר שאת בעקבות הקמפיין האגרסיבי שמנהל הממשל למען ביטול תוקף הטבות המס של הנשיא בוש, שפירושו גם העלאת המס על רווחי הון. תוקפן של ההטבות הללו יפוג ביומה האחרון של שנת 2010.

חוסר שביעות רצון מהתנהלותו הכלכלית של אובמה תופס תאוצה גם בקרב תומכיו הגדולים, המדורגים בצמרת עשירי ארה"ב. ג'ורג' סורוס, שמאז 2006 תרם למפלגה הדמוקרטית 233,850 דולר, אומר שהוא מאוכזב. "הרטוריקה הפוליטית של ממשל אובמה מסתירה מהעם האמריקאי את האמת הקשה שלפיה המערכת הכלכלית צריכה לעבור רפורמה דרמטית", אמר סורוס ב־30 ביוני, באירוע ברבקיו של משקיעים ובנקאים שנערך בניו יורק. "השיח הפוליטי מעוות באופן שיטתי את המציאות", הוסיף.

ג'ורג' סורוס צילום: בלומברג

לארי אליסון, שהצביע לאובמה ב־2008, מתנגד לרגולציה על השוק החופשי. ג'ף בזוס הדמוקרט, מנכ"ל אמזון, מתנגד לתוכנית להטיל מס חדש על העשירים ואף תרם 100 אלף דולר למען קמפיין המתגבש בימים אלה נגד המהלך. גם סטיב באלמר הרפובליקני, מנכ"ל מיקרוסופט, אשר אינו מסתיר את רתיעתו מהמדיניות הכלכלית של אובמה, תרם 100 אלף דולר לקמפיין הזה. מייסד ויו"ר נייקי פיל נייט, גם הוא ברשימת עשירי ארה"ב, התבטא נחרצות נגד המס לעשירים שאושר באורגון, עוד בפברואר.

לפי נתונים רשמיים, היקף גיוסי הכספים לקראת בחירות האמצע לקונגרס שיתקיימו ב־2 בנובמבר 2010 שובר שיאים בעקבות המערכה חסרת הפשרות שפתחו בה הרפובליקנים כדי לדחוק את הרוב הדמוקרטי. יותר מ־1.2 מיליארד דולר גויסו על ידי כלל המועמדים נכון ליוני, לעומת 886 מיליון דולר שגויסו באותה נקודת זמן לקראת בחירות האמצע ב־2006 שבעקבותיהן עבר מרכז הכוח לדמוקרטים. בחישוב כולל, המועמדים הרפובליקנים לקונגרס ולסנאט גייסו 49 מיליון דולר יותר מאשר הדמוקרטים. מדובר בהיפוך לעומת נתוני 2008, אז המועמדים הדמוקרטים גברו על הרפובליקנים בכ־107 מיליון דולר בשלב זה בקמפיין.

תרומות וול סטריט למפלגה הדמוקרטית ירדו ל־2% בלבד מתוך 618 מיליון הדולרים שגייסה המפלגה במחזור הבחירות הנוכחי. זהו הנתח הנמוך ביותר שקיבלו הדמוקרטים מוול סטריט בשלושת הקמפיינים האחרונים לקונגרס.

המגמה הזו מונעת מכוחו של זעם המצביעים הגובר והולך כנגד וושינגטון. נחשול הכסף חסר התקדים יתדלק בשבועות הבאים קמפיינים טלוויזיוניים שיבקשו לגייס את תמיכת הציבור לטובת ההשתלטות על 39 מושבים בקונגרס ועשרה מושבים בסנאט - הנדרשים כדי להעביר את מוקד הכוח לרפובליקנים. "באופן מסורתי, כ־75% מהיקף הפרסום הפוליטי בבחירות האמצע יוצאים לדרך ב־30 הימים האחרונים של הקמפיין", מסביר איוואן טרייסי, אנליסט בקמפיין מדיה אנליסיס גרופ. "זו הולכת להיות פוליטיקה מחוף לחוף ומקיר אל קיר בטלוויזיה וברדיו בסתיו הקרוב", הוא מזהיר.

יוצא לקרב אובמה: "היוזמות הכלכליות של הרפובליקנים הרסניות" נשיא ארצות הברית השתלח בתוכנית המפלגה הרפובליקנית, הכוללת את ביטול הרפורמה בביטוח הבריאות והארכת תוקף הטבות המס לבעלי הכנסות גבוהות סוכנויות הידיעות לכתבה המלאה 

קבוצות עסקיות ושמרניות שחברו לרפובליקנים כובשות כבר עתה את גלי האתר. מאז 2009 הזרימו ועידות של מפלגות וקבוצות חיצוניות 99 מיליון דולר לפרסומים בטלוויזיה התומכים ברפובליקנים, לעומת 63 מיליון דולר למפלגות ולארגונים דמוקרטיים, אומר טרייסי. התורמים הרפובליקנים "הם מאוד מאוד חדורי אנרגיה עכשיו", מסביר פרנק דונטלי, העומד בראש ארגון GOPAC, שמגייס ומממן מועמדים למפלגה הרפובליקנית, ה־GOP (Grand Old Party).

ערב בחירות האמצע לקונגרס נשיא ארה"ב מתמודד עם התנגדות רבה מבית - כך לפי סקר של בלומברג שפורסם בשבוע שעבר. יותר מ־75% מהמשקיעים האמריקאים סבורים כי אובמה הוא אנטי־עסקי והביעו פסימיות לגבי המדיניות שלו. שני שלישים מהמשיבים אומרים כי אקלים ההשקעות ישתפר אם הרפובליקנים יזכו בבחירות האמצע לקונגרס. רק 13% סבורים כי הפסד אפשרי של הדמוקרטים יזיק לכלכלה. שני שלישים של המשיבים סבורים שייגרם נזק לכלכלה אם הקונגרס יאשר את הצעת אובמה להאריך את תוקף הטבות המס של בוש רק עבור יחידים המרוויחים פחות מ־200 אלף דולר בשנה.

הנשיא אובמה. מתמודד עם התנגדות רבה מבית צילום: בלומברג

הממשל האמריקאי נאלץ בחודשים האחרונים לחזור ולהגן על עצמו מפני ההאשמות כי הוא אנטי־עסקי. בראיון שנתן לבלומברג עוד בפברואר אמר אובמה: "למרבה האירוניה, משמאל אנו נתפסים כמי שנמצאים בכיס של העסקים הגדולים ומהצד העסקי אנו נתפסים כאנטי־עסקיים". אווירה דומה שורה גם היום. "היוסטון כרוניקל" הביא החודש את סיפורו של טוני פודסטה, ממגייסי התרומות הבולטים בוושינגטון האוחז ברשת מסועפת של קשרים שנבנתה לאורך 42 שנים ותמכה בשישה מועמדים דמוקרטים לנשיאות. השנה, עם זאת, גורמים בחברת הלובינג של פודסטה בחרו לתרום 32 אלף דולר לוועדת הסנאט הרפובליקנית כדי לסייע ליו"ר שלה הסנטור ג'ון קומין מטקסס, ליטול את השליטה מידי הדמוקרטים.

מאז בחירתו של אובמה, הוועדות הפוליטיות השונות ועובדיהם של 126 עסקים אשר תרמו ב־2008 לדמוקרטים, הסבו את רוב תרומותיהם, ובמקרים מסוימים את כל תרומותיהם - לרפובליקנים. כך לפי בדיקה שערך "היוסטון כרוניקל" בדו"חות של נציבות הבחירות הפדרלית. את הרשימה של התורמים לרפובליקנים מובילות חברות בולטות בוול סטריט אך היא כוללת גם חברות אנרגיה, יצרנים מקומיים, לוביסטים ושאר קבוצות הנוהגות מסורתית לתרום כדי להשפיע על הנעשה בגבעת הקפיטול. הארגונים הללו מסייעים עתה לפתוח פער גדול בין הרפובליקנים לבין הדמוקרטים והתרומות שלהם לוועדת הבחירות של הדמוקרטים צנחו ב־25% השנה, ל־1.67 מיליון דולר בלבד.

"אנו חוזים במעבר מהדמוקרטים לרפובליקנים משום שוול סטריט והתאגידים סבורים כי האקלים הפוליטי נוטה עתה לכיוון הרפובליקנים", מסביר אנתוני קוראדו, מומחה למימון קמפיינים פוליטיים בקולבי קולג' במיין. "התורמים הללו נערכים לאפשרות של רוב רפובליקני ומגדרים את ההימורים שלהם", הוסיף.

הטרנד הזה עתיד להסלים בשבועות האחרונים של הקמפיין על רקע סקרים המראים כי הרפובליקנים נמצאים במרחק יריקה מתפיסת עשרת המושבים שהם זקוקים להם כדי להחזיר לעצמם את הרוב בסנאט - רעיון אשר רק לפני חצי שנה נראה הזוי לחלוטין.

קומין, שמונה ליו"ר ועדת קמפיין הרפובליקנים לסנאט בנובמבר 2008, מחזר באגרסיביות אחר בכירי העולם העסקי המאוכזבים מביצועיו של אובמה ואינם מרוצים מהאג'נדה שמציגים הדמוקרטים בקונגרס. מאמציו של הרפובליקני מסן אנטוניו בהחלט השתלמו. הצוות הטקסני הצליח לשכנע כ־26% מבין 478 הפעילים הפוליטיים שתרמו לדמוקרטים ב־2008 להפחית או לבטל השנה את תרומותיהם. "התורמים הללו הם אנשים מצליחים משום שהם לא נותנים לעקרונות לשחק תפקיד כשזה מגיע לתרומות הפוליטיות שלהם", מסביר לארי סבאטו, מומחה למדעי המדינה מאוניברסיטת וירג'יניה.

הנתון המפתיע הוא שיותר מ־30% מבין מחליפי הצד שאותרו בבדיקה של העיתון לא תרמו סנט אחד לרפובליקנים בבחירות של 2008. רבים מהם מגיעים מתעשיית הפיננסים, אשר במהלך הקמפיין הנשיאותי הביעה תמיכה בלתי מתפשרת כמעט באובמה ובדמוקרטים.

גולדמן זאקס, אשר ב־2008 עובדיו היו התורמים הגדולים ביותר לקמפיין של אובמה אחרי אוניברסיטת קליפורניה, הקפיץ את התרומות לוועדת הרפובליקנים לסנאט בכמעט 200% - מ־89,500 דולר ב־2008 ל־256,500 דולר ב־2010. "התורמים הגדולים מחפשים תעודת ביטוח", מסכם נורמן בורנשטיין, מומחה מטעם מכון היזמות האמריקאי. "הם העבירו לדמוקרטים תרומות באותה התלהבות כאשר נראה היה שהדמוקרטים ינצחו בבחירות".

הכלכלן זוכה פרס נובל פול קרוגמן היטיב לתאר את צביעותם של פוליטיקאים בכל הקשור לסוגיית הטבות המס, בטור שפרסם החודש ב"ניו יורק טיימס". "המחזה של אמריקאים אמידים משתכשכים בשלולית של רחמים עצמיים עשוי היה להיות משעשע, לולא בעיה אחת: הם עלולים לקבל את מבוקשם. אף שהארכת תוקף הטבות המס לעשירים תעלה לקופת הממשל 700 מיליארד דולר, כמעט כל הרפובליקנים, וגם חלק מהדמוקרטים, חשים לעזרת העשירים האומללים", כותב קרוגמן.

"אתם מבינים. העשירים שונים מאיתנו: יש להם יותר השפעה. חלק מזה אפשר לייחס לתרומות לקמפיינים, אבל מדובר גם בלחץ חברתי, שכן פוליטיקאים מבלים הרבה מאוד זמן במחיצת העשירים. וכאשר צצה האפשרות כי העשירים יצטרכו לשלם עוד 3% או 4% מס הכנסה, הפוליטיקאים חשים את כאבם. הם חשים אותו חזק יותר מאשר את כאבן של משפחות שמאבדות את משרותיהן, את בתיהן ואת תקוותן".